בעקבות פקיעת חוק טל, צה"ל יחל בקיץ בגיוס בני ישיבות ש"תורתם אמונתם", כך עולה היום (שני) מתגובת המדינה לעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון, הדורשת לגייס את כל בחורי הישיבות. על פי התגובה, הכוונה היא לגייס בשנתיים הקרובות כ-14 אלף חרדים בני 18 ו-19, והחל משנת 2015 לגייס באופן סדיר את בני ה-18. עם זאת, מסתמן כי כ-40 אלף חרדים הנמצאים במאגר הגיוס, בני 20 עד 30, לא יגוייסו. "ההסדר שגובש בצה"ל מתמקד בהווה ובעתיד, ולא בתיקון העבר", נכתב בתגובה.
התנועה לאיכות השלטון עתרה בקיץ לבג"ץ, בדרישה שצה"ל יגייס את כל בחורי הישיבות, בעקבות פקיעת חוק טל. בתגובה שהוגשה היום לקראת דיון בעתירה ביום חמישי, נכתב כי לאחרונה גיבש צה"ל מודל לגיוס בני הישיבות, וכי לפני כחודש הורה שר הביטחון, אהוד ברק, להתחיל את הליכי המיון של ילידי 1994 ו-1995, אשר ללא פקיעת חוק טל היו נמנים על מי שתורתם אמונתם. גיוסם של צעירים אלה יחל בקיץ 2013 ויימשך כשנתיים.
צה"ל יתקשה לגייס לשירות מלא
בתגובה נכתב כי בעקבות פקיעת חוק טל אין עוד הבחנה בין מיועד לשירות ביטחון רגיל לבין מיועד שתורתו אומנותו, ולכן "אין מנוס מהבחינה המשפטית" לגייס את כל תלמידי הישיבות שיגיעו לגיל 18. אולם, בפרקליטות הוסיפו כי בצה"ל הוחלט להקפיא את גיוסם של כ-40 אלף חרדים שהם כיום בני 19 עד 30, עד להכרעת המחוקק בנושא. בצה"ל הוסיפו כי פירוש ההחלטה שתוך כשנה לא ניתן יהיה לזמן את בני ישיבות אלה לגיוס מלא בן שלוש שנים, אלא רק אפשרות לזמנם בתוך שנה נוספת לשירות מקוצר. בתגובה נכתב כי אם הנושא לא יוסדר בחקיקה בצה"ל יבחנו אותו שוב, אולם בצה"ל מעדיפים שלא לגייסם בשל מגבלות קליטה וטיפול. במקביל, שר הביטחון ושר המדע והטכנולוגיה, דניאל הרשקוביץ, העבירו למזכירות הממשלה הצעת החלטה שתאפשר את המשך קליטתם של חרדים בשירות האזרחי.
"לא נעלם מעיניי צה"ל כי מדובר בסוגייה המצויה בליבת השיח החברתי-פוליטי במדינת ישראל", נכתב בתגובה. "הסוגייה נוגעת לשאלות יסוד של הנשיאה בנטל החברתי ושל אחריות חברתית בחברה הישראלית, של שינוי סטטוס-קוו והסדרים שנהוגים במדינה מזה עשרות שנים". בצה"ל העדיפו שנושא גיוס תלמידי הישיבות ייקבע על ידי הדרג המדיני, אולם בהיעדר פתרון שכזה, גובשה ההצעה להתחיל בגיוס בני הישיבות.
"אם המדינה לא תיערך לגיוס חרדים, לא יתאפשר גיוסם בעתיד"
על פי הנתונים שבידי צה"ל, כ-14 אלף בני ישיבות שהם כיום בני 17-18 זמינים לשירות חובה. בהמשך, כך מעריכים בצבא, יגוייסו בכל שנה כ-8,000 חרדים. עם זאת, בצה"ל מציינים כמה אילוצים שמשפיעים על הגיוס הקרוב, ובראשם סוגיית שירות הנשים. "שילוב האוכלוסייה החרדית בשירות הצבאי צרך להיעשות בצד קידום הנשים בשירות הצבאי, ומבלי שהדבר יפגע בשירותן של הנשים בצה"ל", נכתב בתגובה. "היקפי גיוס גדולים של תלמידי הישיבות יפחיתו את היכולת לשבצם במסגרות שירות הומוגניות ובסביבת שירות שאין בה נשים. בהתאמה, השילוב יצטרך להיעשות תוך נקיטת הרגישות המתחייבת".
עו"ד צרויה מידד-לוזון, היועצת המשפטית של התנועה לאיכות השלטון, אמרה בתגובה: "אם המדינה והצבא לא ייערכו באופן מידי לגיוס בחורי הישיבות, לא יתאפשר גיוסם בעתיד. אוכלוסייה ניכרת ממדינת ישראל נעלמת מתחת לרדאר מערכות החוק בישראל ועתידה לקבל פטור סופי ובלתי חוקתי משרות ביטחון ראוי לפחות בשלב ראשון לחייל את חייבי הגיוס ולבחון אלו מהם יכולים להשתלב בצרכי הצבא ואלו במאגר מילואים".
בצה"ל הוסיפו שיש צורך בהיערכות מקדימה משמעותית לקראת שינוי חד בהיקף מחזור הגיוס, דבר שאורך זמן וגוזל משאבים רבים. כמו כן, הובהר כי צה"ל אינו מסוגל לגייס את כל מי שקיבל דחיית גיוס באופן מידי, לכן מעדיפים בצה"ל לגייס את הצעירים בני ה-18. מרבית החרדים מיועדים לגיוס בשלושת גדודי הנח"ל החרדי ובגדוד לוחם נוסף, וכן במסלול טכנולוגי. עוד מציעים בצה"ל, לקבוע מנגנון תלמידים מצטיינים, שיאפשר ל"עילויים" להמשיך בלימודי הדת.
לקריאה נוספת
מג"ב ישלב חרדים בפעילות מבצעית; "יתרמו רבות"
ברק: משרתים יתוגמלו בהדרגה עד שכר מינימום
פג תוקף חוק טל: "אין כוונה להתנפל על החרדים"
לפניות לכתב: gilad_g@walla.net.il