מפלגת השלטון בדרום אפריקה החליטה אתמול (חמישי) לאמץ את מדיניות החרם על ישראל כחלק ממדיניותה הרשמית. הצעת ההחלטה, המאמצת את מדיניות ה-BDS - חרם, סנקציות והימנעות מהשקעות שאושרה בסיום ועידת מפלגת ה-ANC אמש, קוראת "לכל אזרחי דרום אפריקה לתמוך בתוכניות וקמפיינים של החברה הפלסטינית האזרחית שמטרתן ללחוץ על ישראל לדון עם הפלסטינים בפתרון צודק". חברי המפלגה הדגישו בהחלטתם כי המפלגה "אינה חשה צורך להתנצל על כך שעמדתה היא שהפלסטינים הם הקורבן והצד המדוכא בעימות עם ישראל". המפלגה אימצה הצעת החלטה נוספת, שבה גינתה בתוקף את מדיניותה של ישראל כלפי המהגרים הבלתי חוקיים במדינה - רובם ממדינות אפריקה. אנשי המפלגה קראו "לדון בשנאת הזרים ומדיניות גירוש האפריקאים בחסות ממשלת ישראל", במסגרת האיחוד האפריקאי.
על פי דיווחים בכלי תקשורת בדרום אפריקה, מדובר בפעם הראשונה שוועידת ה-ANC דנה בהצעה להטיל חרם על ישראל, ופעילים פרו-פלסטינים הביעו שביעות רצון על ההישג. ההצעה התקבלה על אף התנגדות הקהילה היהודית בדרום אפריקה, שחבריה אמרו אחרי ההצבעה כי בכוונתם לדון בה עם הנשיא, ג'ייקוב זומה, בפגישה שתתקיים בחודש הבא. למרות הטון החריף שיוצא מכיוון מפלגת השלטון, כמו גם מאיגודים מקצועיים רבים שאימצו באופן רשמי קריאות פרו-פלסטיניות לחרם על ישראל - במשרד החוץ העריכו כי לממשלת דרום אפריקה ישנם אינטרסים רחבים יותר והיא מעוניינת לשמור על יחסים טובים עם ישראל - כפי שמשתקף בנתוני הסחר בין המדינות, שצמחו מ-258 מיליון דולר ב-2010 ל-266 מיליון דולר ב-2011 והמשיכו במגמת העלייה גם ב-2012. "החלטות ה-ANC אינן החלטות ממשלה, ועומד מאחוריהן מכלול של שיקולים פוליטיים", הסביר גורם בכיר במשרד החוץ, שהדגיש כי גם לממשלת דרום אפריקה יש ביקורת על מדיניותה של ישראל, אך "היא רוצה מערכת יחסים ברמה גבוהה למרות הביקורת ומבלי לפגוע ביחסי החוץ עמה".
כפי שפורסם בוואלה! חדשות, בירושלים מעריכים כי גם היוזמה לסימון מוצרים מההתנחלויות עשויה לרדת מהפרק בחודשים הקרובים, בעקבות פעילות הקהילה היהודית וארגונים נוצריים מול שר התעשייה והמסחר של דרום אפריקה, רוב דייויס, שזים את ההצעה. בשבוע שעבר נפגשו בכירי הקהילה היהודית עם דייויס, שהבהיר כי בשלב זה יישום התקנה נדחה, לפחות עד סוף ינואר, אז תחזור המערכת הפוליטית המקומית מפגרת בחירות. דייויס ציין כי הסכים לבחון שינויים דרמטיים באופן הסימון המיועד. "בממשלת דרום אפריקה יש חשיבה מחודשת על סימון המוצרים, והם מנסים להבין איך עוסקים בדבר הזה מבלי שזה יפגע בקהילות המקומיות, בהסכמי הסחר ובמערכת היחסים עם ישראל", אמר גורם בכיר במשרד החוץ. לדבריו, "כלל לא מחויב שההחלטה תגיע לכדי דיון נוסף בממשלה".