אנרגיה רדיואקטיבית: אין טוב בלי רע

כשבני הזוג מארי ופייר קירי וויליאם קונרד רנטגן גילו את הרדיואקטיביות במאה ה- 19 הם השתאו מהאפשרות החדשה להדמיה רפואית ועדיין לא שיערו בנפשם את הפוטנציאל העצום הטמון בתגלית להפקת אנרגיה ולתעשייה. באותה עת לא הבינו את הסכנות האפשריות של הקרינה הרדיואקטיבית, בטרם נפטרה מארי קירי ממחלת הסרטן בה לקתה עקב חשיפה לא מבוקרת לקרינה במהלך הניסויים הרבים שביצעה.

הקרינה הרדיואקטיבית היא לחם חוקנו בני האדם בחיי היום יום. אנו נחשפים ללא הרף לקרינה מהחלל, מהאדמה, בעת טיסות ארוכות ומבדיקות הדמיה רפואיות. הנזק מקרינה תלוי במידת החשיפה וזו תלויה במנת הקרינה, במרחק ממקור הקרינה ובזמן החשיפה.

בעקבות החששות מפני אסון גרעיני ביפן והתפשטות הקרינה הרדיואקטיבית פנינו לד"ר יואב יחזקאלי, מומחה ברפואת קרינה ובוגר השתלמויות של המרכז לטיפול בנפגעי קרינה בארה"ב, על מנת שיסביר מהן בדיוק סכנות הקרינה וכיצד ניתן להתגונן מפניהן. יחזקאלי הוא המנהל הרפואי במחוז השרון של מכבי שירותי בריאות, ושירת בעבר כראש ענף אב"כ בחיל הרפואה בצה"ל.

בטווח הזמן הקצר הסכנה היא מחלת קרינה חריפה. זו מחלה קשה הנגרמת מחשיפה למנה גבוהה במיוחד של קרינה ומתבטאת בפגיעה במערכת הדם והעיכול בתוך ימים עד שבועות מהחשיפה. העלולים להיפגע באופן זה הם בעיקר עובדי הכורים הקרובים לליבת הכור.

בטווח הזמן הארוך הסכנה היא עלייה בהסתברות הסטטיסטית לחלות במחלת סרטן לאחר שנים ממועד החשיפה. בתקלות בכורים גרעיניים החומרים הרדיואקטיביים העלולים להיפלט לאוויר הם בעיקר יוד וצזיום. היוד מתרכז בבלוטת התריס ומעלה את הסיכון ללקות בסרטן בלוטת התריס והצזיום מתרכז בעצמות ומעלה את הסיכון ללקות בסרטן הדם - לוקימיה. זו הסכנה המרכזית לבריאות הציבור.

המיגון העיקרי מחשיפה לקרינה היא התרחקות מהאזור ומיגון נשימתי. לכן מפנים אוכלוסייה מסביבת הכורים ומנחים את הציבור להסתגר בבתים. נטילת טבליות יוד, במידה ותיעשה בזמן החשיפה, מונעת את קליטת היוד הרדיואקטיבי בבלוטת התריס ואת הסיכון לסרטן מסוג זה.

אוכלוסיות רגישות יותר לנזקי הקרינה הם ילדים ונשים הרות. חשיפה של נשים הרות עלולה לגרום נזקים לעוברים, ועל כן משתדלים להמעיט בצילומי רנטגן בנשים אלה. ילדים שנחשפו באירועי צ'רנוביל והירושימה היו בסיכון גבוה יותר מאשר מבוגרים לחלות בסרטן. יחד עם זאת אין עדות לכך שחשיפה של אנשים לקרינה עלולה לגרום לנזקים לדור הבא או לנזקים גנטיים העוברים מדור לדור.

פיזור של חומרים רדיואקטיביים עלול לגרום גם לזיהום הסביבה. היה ומתרחש זיהום כזה יש להימנע מצריכת מוצרי מזון שמקורם בצמחיה או בחלב מהאזור המזוהם. לצערנו חלק מהחומרים הרדיואקטיביים מתפרקים רק כעבור שנים רבות ועל כן הסכנה נותרת בעינה. זמן רב קיימת האפשרות לבצע מבצע ניקיון רחב היקף ולטמון את האדמה המזוהמת, אך לא תמיד הדבר בר ביצוע ואזורים מסוימים שהזדהמו בקרבת הכור בצ'רנוביל סגורים לקהל הרחב ויישארו כך עד עולם.

בשלב זה קשה להתייחס לחומרת התקלה בכורים בפוקושימה ביפן. הנזק הפוטנציאלי רב, אך ככל הנראה לא ישתווה בהיקפו לנזק שגרמו רעידת האדמה והצונאמי. קרינה רדיואקטיבית, בניגוד למחוללי נזק אחרים, היא חסרת טעם וריח והאדם אינו מסוגל לחוש בחשיפה. בהיעדר תחושה ממשית, הפחד והחרדה מתגברים לעיתים ללא פרופורציה לעומת הסכנה האמיתית. תפקיד השלטונות, מעבר לטיפול בתקלות עצמן, הוא לספק מידע אמין לציבור ולשקף לו את הסיכונים כמות שהם.