מה קורה בין הנגיד לשר האוצר?

ביום רביעי שעבר, בין שבע לשמונה בבוקר, בדרכו מהרצליה לירושלים, קיבל הנגיד סטנלי פישר טלפון משר האוצר יובל שטייניץ. "סטנלי", אמר השר, "החלטתי להוריד את המע"מ ב 0.5%, ל 16%. רציתי לעדכן אותך לפני פרסום ההודעה בתקשורת".

פישר, כדרכו הג'נטלמנית, בירך את השר על ההחלטה. ואולם בבנק ישראל יש הטוענים כי שר האוצר היה צריך להתייעץ עם הנגיד לפני קבלת ההחלטה, ולו לשם הנימוס והסדר הטוב. "בכלל", אומרים בבנק, "בזמן האחרון אנחנו קוראים ושומעים בתקשורת יותר מדי פעמים על מקורות אנונימיים באוצר התוקפים את הנגיד או את הבנק. אנחנו לא נוהגים להשיב להתקפות אנונימיות, אבל שיהיה ברור ההתנהגות הזו לא עושה טוב ליחסים בין הצדדים".

"לא צריך להיות גאון כדי להבין מי עומד מאחורי הפרסומים האלה גם הנגיד יודע במי מדובר", אומר בכיר בבנק, ומוסיף: "אין כל סיבה למתח בין האוצר לבנק ישראל היום. אנחנו נוהגים בממלכתיות. חילוקי דעות ניתן וצריך לפתור בבית. נכון שהנגיד הוא ג'נטלמן, אבל בשלב כלשהו גם הוא יכול להחליט להגיב".

האוצר ובנק ישראל מנהלים יחדיו את כלכלת המדינה. האוצר אחראי על הצד הפיסקלי, כלומר על ענייני המיסוי והתקציב, ואילו בנק ישראל עוסק בצד המוניטרי, כלומר בהיצע הכסף ובגובה הריבית.

קיומן של מחלוקות ושל תחרות בין הגופים האלה הוא טבעי למדי. הנגיד סבור, למשל, כי אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון צריך לעבור מהאוצר לבנק ישראל. הוא הביע לא פעם את רצונו זה בתקשורת. שר האוצר מצדו סבור כי האגף חייב להישאר באוצר. ראש הממשלה, בנימין נתניהו תומך בעניין הזה בעמדתו של שטייניץ.

נתניהו גם בירך על המינוי של פרופ' עודד שריג לראשות האגף בסוף דצמבר. פישר לא התבטא עד כה בעניין מינוי שריג גם לא בפורומים פנימיים בבנק ישראל. ייתכן שגם הוא הבין כי המינוי של אישיות מהקליבר של שריג סתמה את הגולל על רצונו לראות את האגף עובר לבנק ישראל.

ההסלמה ביחסים בין בנק ישראל לאוצר מתרחשת על רקע סיום הקדנציה הראשונה של פישר כנגיד. רבים סבורים, לא רק בבנק ישראל ובאוצר, שחוסר הבהירות סביב השאלה אם פישר ימשיך לקדנציה שנייה והדחיות החוזרות ונשנות של פרסום החלטתו בעניין פוגעות ביחסים בין שני הצדדים.

פישר יסיים קדנציה בת חמש שנים ב 30 באפריל. למרבה הפלא, למרות הזמן הקצר שנותר עד לסיום הכהונה, פחות מארבעה חודשים, פישר עדיין לא הודיע לראש הממשלה או לשר האוצר, וגם לא למקורביו בבנק ישראל, אם בדעתו להמשיך לקדנציה שנייה.

כך, קובעי המדיניות אינם יודעים, זמן קצר לפני המועד הקובע, מי יהיה הנגיד ב- 1 במאי. הם אינם יודעים אם עליהם לחפש מועמדים לתפקיד למקרה שפישר יחליט בסופו של דבר שאינו מעונין בקדנציה שנייה. זאת, אף ששמות של מועמדים למשרה הנחשקת לא חסרים. בורסת השמות כוללת בין השאר את הפרופסורים אבי בן בסט, ליאו ליידרמן, אביה ספיבק ואמיר ברנע ואת מנכ"ל האוצר היוצא, ירום אריאב.

ראש הממשלה, שר האוצר והנגיד שומרים על שתיקה מוחלטת בעניין. בכירים באוצר ובבנק ישראל אומרים כי הם מתקשים להבין את שתיקת הנגיד. וכי מה במערך שיקוליו יכול להשתנות עד 30 באפריל, הם אומרים. משיחות עם גורמים מעורבים ומקורבים עולה כי עד כה לא נערכה כל שיחה בין פישר לראש הממשלה או בין פישר לשר האוצר בעניין. קרוב לוודאי שאם פישר היה אומר לאחד מהשניים כי הוא מעונין בקדנציה שנייה, העניין היה נסגר תוך דקות ספורות. אבל פישר, כך נראה שומר את שיקוליו לעצמו.

הנגיד לא אוהב שעיתונאים שואלים אותו בעניין הזה. בשנים האחרונות נשמעו הערכות שלפיהן אם פישר, 67, היה מקבל הצעה לתפקיד מרכזי יוקרתי בארה"ב הוא לא היה מהסס לעזוב את בנק ישראל בעקבותיה. הנגיד אמר בעבר כי המרחק משלושת ילדיו ומנכדיו, החיים בארה"ב, קשה לו. גם מרבית חבריו של פישר מתגוררים מעבר לאוקינוס. מקורבים מספרים כי אשתו, רודה, מרבה לנסוע לארה"ב, מה שמותיר אותו לא פעם בודד בישראל.

ההערכה המקובלת היא שפישר היה מעדיף, אם היה הדבר אפשרי, להתחייב לקדנציה מקוצרת, ואולם שר האוצר כבר אמר בעבר שיש לקיים את חוק בנק ישראל, שלפיו אורכה של קדנציה הוא לא פחות מחמש שנים. קדנציה מקוצרת היתה מאפשרת לפישר להשתלב בעתיד בתפקיד יוקרתי ומשפיע בארה"ב, קדנציה שלמה היא תקופה ארוכה מדי, ותקשה עליו לתכנן תפקיד נוסף בקריירה.

פורמלית, האנשים שקובעים מי יהיה הנגיד הם ראש הממשלה ושר האוצר, כשנשיא המדינה הוא שממנה אותו לתפקיד. על המינוי של פישר לנגיד החליטו ראש הממשלה אריאל שרון ושר האוצר דאז, נתניהו. כשיש חילוקי דעות בעניין, ראש הממשלה הוא הקובע. במקרה הידוע של המחלוקת בין ראש הממשלה אהוד ברק לשר האוצר אברהם (בייגה) שוחט בנוגע למינוי של דוד קליין לנגיד, למשל, ברק פעל בניגוד לדעתו של השר שוחט.

לפני כשבועיים הופתעו שטייניץ ופישר לקרוא באתר TheMarker ידיעה שמקורה בסוכנות הידיעות האמריקאית בלומברג שלפיה שטייניץ אמר כי ניתן למצוא מחליף טוב לכל אדם גם לנגיד.

הפרסום הגביר את המתח בין שני האישים. שטייניץ טען בתגובה כי משמעות דבריו בשיחה עם כתבי בלומברג עוותה. לדבריו, הוא נשאל שוב ושוב מה יקרה אם פישר לא ירצה להיות נגיד ותשובתו היתה: "ניתן למצוא מחליף לכל נושא משרה, גם לרה"מ, גם לשר האוצר וגם לנגיד". לדבריו, לא היתה בתשובתו זו שום התרסה נגד פישר. הנגיד כעס, אך סירב להגיב לדברים. מקורביו אמרו אז: "קל להבין שהדברים לא גרמו להרבה נחת בבנק ישראל".

כששטייניץ נכנס לתפקיד שר האוצר, לפני כתשעה חודשים, אחד המהלכים הראשונים שלו היה ליזום פגישה בארבע עינים עם הנגיד. כחלק מלקחי הכהונה של קודמו רוני בר-און הגיע שטייניץ להסכמה עם הנגיד על פתיחת דף חדש ביחסי האוצר והבנק. לא עוד עימותים בתקשורת, הוחלט. ויכוחים, אם יהיו, יפתרו בחדרי חדרים. באוצר אומרים כי הם עצמם עמדו בהסכם, וכי הצד השני עמד בו בצורה חלקית בלבד. כך למשל, אומרים שם, שר האוצר הבטיח לנגיד להעביר את חוק בנק ישראל החדש בממשלה, והוא קיים את הבטחתו זו.

בלשכת שר האוצר איש אינו חולק על הטענה שפישר הוא כלכלן מהשורה הראשונה בעולם ושמעמדו הבינלאומי הוא נכס לכלכלת ישראל. ואולם יש בירושלים הסבורים שבנק ישראל לא מתנהל כפי שהיה צריך להתנהל בענייני שכר, תפוקות בעבודה, מוסר עבודה ושכר. לטענתם, עובדי הבנק מקבלים את השכר ותנאי העבודה הטובים ביותר בשירות הציבורי, אבל התפוקות שלהם אינן בהתאם. מישהו היה צריך לעשות סדר בבנק, הם אומרים ולא עשה.

שר האוצר חולק על עמדת בנק ישראל שלפיה אין להפחית כעת מסים, והדוגמה הטובה ביותר היא הפחתת המע"מ ב- 0.5% בשבוע שעבר, והתוכנית להפחיתו ב 0.5% נוסף במהלך 2010. קרן המטבע הבינלאומית (imf) פירסמה באחרונה את הדו"ח השנתי שלה על כלכלת ישראל, ובו המלצה לישראל שלא להוריד מסים ב 2010. התומכים המובהקים במדיניות הפחתת המסים הם נתניהו ושטייניץ. באוצר אמרו אז: "אנחנו יודעים מאיפה באה ההמלצה הזו של ה imf".

גם הוויכוח על זהות האישים שדיוקנאותיהם יתנוססו על שטרות הכסף החדשים לא הוסיף לאיכות היחסים בין האוצר לבנק ישראל. שר האוצר אמר לנגיד כבר לפני כחצי שנה, בתחילת הדיאלוג שלהם בעניין, כי חייבת להיות אישה בין הדיוקנאות שיופיעו על השטרות, וכי עדיף להדפיס עליהם דמויות של יוצרים ולא של פוליטיקאים. שטייניץ טען שיוצרים לא חסרים, ובסביבתו הועלו שמות כמו נעמי שמר, שאול טשרניחובסקי, רחל המשוררת, יהודה עמיחי וסשה ארגוב.

הנגיד טען בתגובה כי לא מקובל ששר האוצר והנגיד מתערבים בזהות המונצחים על השטרות. זו החלטה של ועדה מיוחדת בבנק ישראל, הוא אמר. לאחר ששמע על ההתנגדות של משפחת מנחם בגין להדפסת דיוקנו על השטרות, החזיר הנגיד את ההחלטה להכרעת הוועדה.

שלשום נפגשו הנגיד ושר האוצר בארבע עיניים. מדובר בפגישת עבודה קבועה ביניהם, הנערכת אחת לשבוע-שבועיים. בנוסף, שני האישים מדברים בכל שבוע כמה פעמים בטלפון. מן הסתם נעשה בפגישה שנערכה שלשום ניסיון להתגבר על חילוקי הדעות ביניהם. ואולם שני האישים מסרבים למסור פרטים על תוכן השיחות בארבע עינים בינהם.

פישר צריך לקבל החלטה. קרוב לוודאי שמה שיחליט, לכאן או לכאן, הוא שיהיה. כל דחייה בהודעת הנגיד תפגע בהליך המינוי של הנגיד הבא פישר או מחליפו, ועלולה להביא להמשך ההידרדרות ביחסי אוצר-בנק.