העולם בלי אוסמה בן לאדן

אין ספק - עולם בלי בן לאדן הוא עולם טוב הרבה יותר. בן לאדן אינו רק סמל להתארגנות מטורפת, הוא גם הממציא שלה, הרוח החיה שלה, וייתכן שהיא לא תתקיים בלעדיו. השאלה המבצעית היא אם יורשיו יצליחו להוציא לפועל מעשי טרור נוספים, או שבאין מנהיג יתפורר הארגון ויהפוך לזיכרון רע.

אלא שהריגתו של בן לאדן היא בעלת משמעויות ישירות ועקיפות רבות, שאת חלקן אנו טרם יודעים: היא מצטרפת לכמה מהלכים צבאיים של ארה"ב בעשור האחרון, שהביאו אנחות רווחה למשטר האייתוללות באיראן, כמו סילוק הטליבאן מאפגניסטן וסילוק סדאם מעיראק. אל-קאעידה הוא יריב למשטר האיראני, ושוב נעשתה מלאכתה של איראן בידי ארה"ב. כמעט ללא יריבים הופך משטר זה לגורם משמעותי מאוד במזרח התיכון, אשר ילך ויתחזק עם יציאתה של ארה"ב מאפגניסטן ומעיראק. גם חמאס מקבל חיזוק עם הסתלקותו של בן לאדן, אשר תחליש את תאי ארגונו שהתמקמו ברצועת עזה.

הריגתו של בן לאדן תחזק את אובאמה. זהו מימוש אחת ההתחייבויות החשובות שלו במערכת הבחירות, התחייבות שכמה ממקורביו סברו כי היא אולי אינה ניתנת להגשמה. בחירות סמוכות עשויות היו להסתיים בניצחונו, אלא שהבחירות אינן סמוכות. מועמדי הרפובליקנים טרם נחשפו כולם, וייתכן שאירועים אחרים, עד נובמבר 2012, יקטינו את המשמעות של הריגת בן לאדן. אך בינתיים אובאמה הוא מלך העולם. הוא מחזיר עטרה ליושנה, מקבע את הדומיננטיות האמריקנית, נותן הוראות למנהיגי המזרח התיכון, תומך בטובים ומתנגד לרעים. הפעולה בפקיסטן תשנה, ולו לזמן מה, את התחושה שארה"ב ויתרה על מנהיגותה וכי היא מוכנה להעביר את השרביט, בלי קרב, לאחר - תהא זו אירופה בחלק מן הנושאים המדיניים או סין בתחום הכלכלי. לא עוד. אמריקה שבה להוביל.

אובאמה, שביטחונו העצמי חוזר אליו, שכלכלת ארצו מתקדמת, גם אם לאט מדי, בכיוון הנכון, ומתחריו לנשיאות נראים, בינתיים, די פתטיים, ירגיש נוח להוביל מהלכים מדיניים שקודם לכן חשש מהם. ככל שהוא בטוח יותר בעצמו, כך הוא פועל קרוב יותר לתפיסותיו המקוריות, והדבר בא לידי ביטוי בשינוי שחל בעמדת ארה"ב כלפי המתקוממים בעולם הערבי.

לכך עשוי להיות ביטוי גם בהקשר הישראלי-פלשתיני. אובאמה רחוק מלראות בהתקרבות בין פת"ח לחמאס אסון, אם כי היה רוצה לראות את חמאס עומד בתנאי הקוורטט. הוא מאוד היה רוצה לראות מדינה פלשתינית חובשת את ספסלי האו"ם בספטמבר, כפי שקרא לכך אשתקד. אין לו ספק שהדרך לפתרון היא מדינה פלשתינית על בסיס גבולות 67', עם מחויבויות ביטחוניות לישראל ופתרון בעיית הפליטים הפלשתינים במדינה שתקום. עתה, כשהעולם מוחא לו כפיים על סילוק בן לאדן, הוא כבר חושב על הדרך שבה ניתן לממש את התמיכה הזו לקדם את מטרותיו האחרות ולשנות את פני תבל.