באירן עדיין סופרים היום (ראשון) את הפתקים בקלפיות האחרונות בבחירות לפרלמנט (ה"מגל'ס") שנערכו ביום שישי, ולאחר ספירת כ-90% מהקולות, תמונת המצב מתחילה להתבהר: כפי שהסתמן עוד לפני ההצבעה, נאמניו של השליט הרחוני העליון עלי חמינאי, הנמנים על הצד השמרני-דתי הקיצוני במפה הפוליטית, זכו בניצחון סוחף, והם מחזיקים בכ-75% מהמושבים. בצד המפסיד נמצא הנשיא מחמוד אחמדינג'ד - גם הוא שמרן, אך שמרן לאומני, שהצליח לקומם עליו באחרונה את כוהני הדת. עוד לפני הבחירות פסלו מנגנוני השלטון את מועמדותם של רבים מנאמניו של הנשיא - וביום הצבעה, גם אלו שלא נפסלו נחלו תבוסה צורבת אחת אחרי השנייה, ונותרו בחוץ - עדות לכך שמעמדו של הנשיא מצוי בשפל המדרגה, לא רק במסדרונות ההנהגה, אלא גם בציבור.
בין המרוויחים הגדולים ניתן לציין שניים מיריביו הגדולים של אחמדינג'ד - יו"ר הפרלמנט הנוכחי, עלי לריג'אני, והיו"ר הקודם, רולם עלי חדאד עאדל, הנחשבים שניהם למקורבים של חמינאי. לעומת זאת, אחותו של אחמדינג'ד, שהתמודדה על מושב מטעם עיר הולדתו של הנשיא, גרמסאר, הפסידה למועמד מחנה השמרנים. הנשיא אף ספג השפלה מיוחדת ביום הבחירות עצמו, כשמשדרי יום הבחירות בטלוויזיה הממלכתית כמו גם אתרי החדשות המרכזיים המזוהים עם המשטר נמנעו מסיקור הצבעתו, כשהגיע אל הקלפי יחד עם סגנו, מוחמד רזא רחימי.
יום הבחירות עצמו היה רווי תעמולה בתקשורת האירנית, שעסקה בעיקר בקריאה לאזרחים להגיע אל הקלפיות ולהצביע - כאות תמיכה במנהיג העליון ובדרישתו "לתת סטירה למעצמות". מסיבה זו, הוארכו שעות הפתיחה של הקלפיות בחמש שעות, והן היו פתוחות עד 11 בלילה - מהלך שעשוי להעיד על חשש של השלטונות ממיעוט משתתפים, בעיקר בשל הקריאות להחרמת הבחירות מצד הרפורמיסטים.
השלטונות אמנם טענו כי שיעור ההצבעה היה גבוה והגיע ל-64% - גבוה יותר מ-57% בבחירות הקודמות לפרלמנט, שנערכו ב-2008 - אולם בהעדר כל פיקוח בינלאומי של משקיפים על הבחירות ולנוכח המגבלות הקשות המוטלות על תנועותיהם של עיתונאים זרים במדינה, אין כל דרך לאמת זאת. מנגד, פעילי אופוזיציה אירניים העלו לרשת ביום הבחירות תמונות של קלפיות ריקות - אך גם זאת לא ניתן לאמת.
מיד אחרי הבחירות: שימוע לאחמדינג'ד בפרלמנט
לאחמדינג'ד נותרה עוד כשנה וחצי לסיום כהונתו השנייה ביוני 2013. תהיה זו הכהונה האחרונה שלו בכל מקרה (החוק אינו מתיר לו להתמודד על כהונה שלישית), ואת הזמן שנותר לו הוא ייאלץ להעביר בהתמודדות עם מג'לס לעומתי ומנהיג עליון שאיבד את אמונו בו. במקביל, משהסתיימו הבחירות לפרלמנט, מתחיל למעשה הקמפיין לקראת הבחירות לנשיאות ב-2013, והתמיכה לה זכו לריג'אני וחדאד עאדל מהמנהיג עשויה להצביע על נטיית הלב שלו בכל הקשור לזהותו של הנשיא הבא.
הפרלמנט החדש יתכנס לראשונה רק ביוני הקרוב, איך בינתיים, כנראה כבר ביום שישי הקרוב, ממתין לאחמדינג'ד מבחן משמעותי בפרלמנט הנוכחי: זימונו לשימוע חסר תקדים, בו יצטרך לספק תשובות לגבי מדיניותו בתחומי הכלכלה ויחסי החוץ. אם תשובותיו לא יהיו מספקות, יוכל הפרלמנט לפתוח בהליך להדחתו (שלא יוכל לצאת לפועל כמובן ללא "אור ירוק" מחמינאי). הפרשנים מעריכים כי אחמדינג'ד ישרוד את החצי שנה שנותרה לו, אך כ"ברווז צולע".
ובסיפור צדדי, חיצי ביקורת רבים מצדם של אנשי אופוזיציה רפורמיסטים נשלחו בימים בסוף השבוע לעברו של הנשיא לשעבר מוחמד חאתמי, המזוהה עם המחנה הרפורמיסטי. חאתמי - שהתנה במהלך הבחירות את עניין הצבעתו בין היתר בשחרור האסירים הפוליטיים ובקיומן של בחירות חופשיות - בסופו של דבר הצביע, על פי דיווחים שונים, במהלך שמסתמן כניסיון שלו לחזור אל חיקו של המנהיג העליון.
הבחירות לפרלמנט באירן - סיקור נרחב:
ברווז צולע בטהרן: תבוסתו של אחמדינג'ד
הקרב הגדול על שיעור ההצבעה - חמינאי קרא "ללכת להצביע"
המשטר מתגאה באחוז ההצבעה, אך היכן המצביעים?
לקראת הבחירות - גל דיכוי נרחב, פי 4 הוצאות להורג