מי מחסל את מדעני הגרעין האירנים?

חיסולו של מוסטפא אחמדי רושאן, כימאי אירני שהועסק במתקן להעשרת אורניום בנתנז, הבוקר (רביעי) בטהרן, מצטרף לשורה של פעולות התנקשות בשנתיים האחרונות בהן חוסלו אישים שונים בעלי רמות זיקה שונות לתוכנית הגרעין האירנית. המכנה המשותף לכל הפעולות האלו, מלבד קווי הדמיון בין ההרוגים, הוא העובדה שאירן מיהרה להאשים בכולן את ישראל, וספציפית את המוסד.

בחינה נוספת של האירועים מעלה כי ישנם עוד כמה מאפיינים דומים בין החיסולים השונים, ובהם, בין היתר: הפעולה בשעת בוקר מוקדמת, בעת שהמדענים יוצאים לעבודתם; השימוש, למעט מקרה אחד, במתווה של פיצוץ מכונית באמצעות מטען חבלה; והשימוש, בכל המקרים, באופנוענים כמתנקשים. מאפיין בולט נוסף הוא הגרסאות הסותרות שהתפרסמו, בדיעבד, לגבי זהותם של הנרצחים והתפקיד שמילאו - או לא מילאו - בתוכנית הגרעין האירנית.

בחמש פעולות התנקשות מובהקות נהרגו ארבעה מדענים. היחיד ששרד, פריידון עבאסי, התאושש במהרה - ומונה זמן קצר לאחר מכן לראש סוכנות הגרעין האירנית.

אירן מבהירה: רצח המדען לא יפגע בתוכנית הגרעין

החיסול הראשון, לפני שנתיים פחות יום, ב-12 בינואר 2010, הוא גם הזכור ביותר: פרופ' מסעוד עלי מוחמדי, מומחה לפיזיקה גרעינית ומרצה מוערך באוניברסיטת טהרן, נהרג בהתפוצצות אופנוע ממולכד ליד מכוניתו בצפון הבירה האירנית. בתחילה נפוצו דיווחים שונים ומשונים על זהות המתנקשים, ובין היתר הואשם ארגון חתרני אירני השואף להחזיר את שלטון השאה, בעוד הגרסה האירנית הרשמית מאשימה את ישראל. כעבור שנה הודיעה אירן כי פיענחה את הרצח, שמאחוריו עמדה "רשת של המוסד" שנחשפה. מקץ חצי שנה נוספת אף פורסם וידויו של "סוכן המוסד" מג'יד פאשי, שהודה כי הוא הרוצח, וב-28 באוגוסט נגזר עליו עונש מוות.

יש לציין כי ספקות רבים עלו במהלך הזמן לגבי מוחמדי והסיבות שבעטיין נרצח. מומחי גרעין במערב טענו כי הייתה לו מעורבות מצומצמת, אם בכלל, בפרויקט הגרעין האירני, ואילו גורמי אופוזיציה אירניים העריכו כי למעשה, הוא חוסל בידי השלטונות בגלל תמיכתו במנהיג האופוזיציה מיר חוסיין מוסווי, במהלך מערכת הבחירות ב-2009 והמהומות שבאו בעקבותיהן.

המקרה הבא התרחש כמעט שנה לאחר מכן, ב-29 בנובמבר 2010. היה זה ניסיון חיסול כפול, שהצליח רק בחציו: בשני אירועים נפרדים, הצמידו מתנקשים על אופנועים מטעני נפץ למכוניותיהם של שני מדענים שיצאו מביתם לעבודה בטהרן. הראשון, מג'יד עלי שהרייארי, חבר בפקולטה לאנרגיה גרעינית באוניברסיטת בהשטי בטהרן (אוניברסיטה "ביטחונית" השייכת למשרד ההגנה), שהיה גם חבר בסוכנות הגרעין הלאומית, נהרג, ואשתו נפצעה. השני, פריידון עבאסי דוואני, עובד משרד ההגנה האירני, רק נפצע. עבאסי, שתואר בין היתר כ"אחד המומחים היחידים שיודעים כיצד להפריד איזוטופים", בא על שכרו במהרה: הוא מונה זמן קצר לאחר מכן לראש סוכנות הגרעין הלאומית האירנית, תפקיד בו הוא מחזיק עד היום.

גם לגבי תפקידו של שהרייארי נפוצו גרסאות סותרות לאחר מותו. בעוד שהאירנים ייחסו לו תפקיד בסוכנות הגרעין, לפי דיווחים אחרים, בין היתר ב"גרדיאן" הבריטי וברשת "אל-ג'זירה", דווקא לא הייתה לו כלל מעורבות בפרויקט הגרעין. יתרה מכך, לפי פרסומים נוספים (שלא נמצא להם אימות), שהרייארי אף השתתף בפרויקט גרעין אזרחי מזרח-תיכוני בירדן, שבו נטלו חלק מדענים ממדינות רבות - ובהן אף ישראל. לפי דיווחים אחרים מאירן, גם שהרייארי היה למעשה חבר ב"תנועה הירוקה" הרפורמיסטית, המתנגדת לשלטון באירן.

חיסול נוסף נרשם ב-23 ביולי 2011: דריוש רזא'אי נורה למוות כשיצא מביתו בטהרן, ככל הנראה בשעה שלקח את ילדתו לגן. באירן מיהרו לדווח כי מדובר בפרופסור לפיזיקה הקשור לפרויקט הגרעין הלאומי, אולם בהמשך פרסמו כמה כלי תקשורת באירן כי הנרצח היה למעשה דריוש רזא'אינג'ד, סטודנט לאלקטורוניקה, והבלבול נגרם בגלל הדמיון בין שמותיהם. בהמשך דבקו כמה מהפרסומים דווקא בגרסה המקורית, והוסיפו כי רזא'אי היה מעורב בפיתוח "מתגי מתח גבוה", מרכיב מרכזי בתהליך פיצוץ המרעום של ראש נפץ גרעיני. ה"דר שפיגל" הגרמני אף דיווח, מפי "מקור במודיעין הישראלי", כי המוסד עמד מאחורי ההתנקשות, שהייתה הפעולה הראשונה עליה החליט ראש המוסד החדש, תמיר פרדו. אולם בפועל, עד עתה לא ברור מי באמת היה הנרצח.

לרשימה הזו ניתן אולי להוסיף מקרה נוסף, מעט מעורפל יותר: ב-21 ביוני 2011 נהרגו 44 בני אדם בהתרסקות מטוס נוסעים ליד העיר פטרוזוודסק בצפון רוסיה. בהמשך קבעה החקירה כי ההתרסקות נגרמה בגלל נווט שיכור. עם זאת, לפי דיווח עיתון "הארץ", על הטיסה שהתרסקה היו חמישה מומחים מתעשיית הגרעין הרוסית, שסייעו בבניית הכור הגרעיני האירני שליד בושהר.

חיסול מדעני הגרעין הוא כמובן רק נדבך אחד במה שמצטייר כמערכה אף יותר רחבה, נגד מערכת הביטחון האירנית בכלל ונגד תוכניות הגרעין והטילים בפרט, שכבר הוכתרה באחרונה על ידי כמה כלי תקשורת עולמיים כ"מלחמה חשאית" המתנהלת זה זמן מה במלוא העוז. הנה תזכורת קצרה לעוד שורה של אירועים מסתוריים.

יולי 2007 - פיצוץ בעת הרכבת ראש נפץ. ב-26 ביולי 2007 נהרגו 15 קציני צבא סורים בפיצוץ שאירע בבסיס צבאי בעיר חלב. כעבור כחודשיים דיווח כתב העת הבריטי לענייני ביטחון "ג'יינס" כי באותו פיצוץ נהרגו גם עשרות מהנדסים אירנים, וכי הוא אירע במהלך ניסיון להרכיב ראש נפץ כימי על טיל, במסגרת שיתוף פעולה צבאי סורי-אירני.

נובמבר 2007 - פיצוצים באתר ייצור טיל השיהאב. לפי דיווחיהם של ארגוני אופוזיציה אירניים, שלא זכו בזמנו לאימות או להתייחסות מצד שלטונות אירן, ב-15 בנובמבר אירעה סדרת פיצוצים בבסיס פרצ'ין של התעשייה הצבאית האירנית. אלו גרמו לשריפה, שבה נפצעו כמה מעובדי המקום. פר'צין, כ-40 קילומטרים מדרום לטהרן, הוא הבסיס בו מיוצר טיל השיהאב, ולפי דיווחים מהתקופה האחרונה, זהו הבסיס בו ערכו המדענים האירנים הדמיה ממוחשבת של הפעלת פצצה גרעינית.

אפריל 2008 - פיצוץ בתערוכה במסגד. 12 בני אדם נהרגו ויותר מ-200 נפצעו בפיצוץ שאירע במסגד "חללי חוסנייה" בעיר שיראז, בו הוצגה תערוכת נשק. הרשויות באירן האשימו בפיצוץ "טרוריסטים הקשורים לארה"ב ובריטניה".

יולי 2008 - פיצוץ משלוח נשק לחיזבאללה. ב-24 ביולי 2008 דיווח ה"דיילי טלגרף" הבריטי על "פעולה מכוונת" שגרמה שבוע קודם לכן לפיצוץ במשלוח נשק אירני לחיזבאללה, ככל הנראה של טילים, שיצא מבסיס משמרות המהפכה סמוך לטהרן. לפי הדיווח, בפיצוץ נהרגו 15 בני אדם ונפצעו עשרות. לא ניתן כל אימות רשמי לאירוע.

יולי 2009 - מטוס עם משלוח לחיזבאללה מתרסק. ב-15 ביולי התרסק מטוס "טופולוב" של חברת התעופה האירנית "כספיאן" מיד לאחר המראתו מטהרן, וכל 168 הנוסעים ואנשי הצוות שהיו עליו נהרגו. שבועיים לאחר מכן פירסם העיתון האיטלקי "קוריירה דלה סרה" כי הפיצוץ נגרם על ידי המטען שהיה על המטוס - משלוח של מרעומים מתוחכמים שיועד לחיזבאללה בלבנון.

קיץ 2010 - סייבר-מתקפה. במהלך כמה חודשים תקפה תולעת המחשבים "סטוקסנט" שורה של מערכות מחשוב באירן, בהן מערכות של תוכנית הגרעין כגון צנטריפוגות העשרת האורניום בנתנז, להן גרמה ככל הנראה נזק ניכר. רק כעבור כמה חודשים הצליחו האירנים להתאושש מהנזק, ולהשיב את הצנטריפוגות לעבודה מלאה. פרשנים רבים ברחבי העולם העריכו כי מאחורי המתקפה עומדים המוסד והמודיעין האמריקאי.

אוקטובר 2010 - פיצוץ במחסן טילים. באמצע אוקטובר 2010 נהרגו 18 מאנשי "משמרות המהפכה" האירניים בפיצוץ שאירע בבסיס סמוך לעיר חורמבד, כ-500 קילומטרים מדרום-מערב לטהרן, בו ככל הנראה אוחסנו טילי שיהאב. הרשויות באירן הכחישו כי מדובר בפיגוע, וטענו כי הפיצוץ נגרם בגלל שריפה במחסן תחמושת. בתקשורת הבינלאומית, עם זאת, הופיעו השערות כי מדובר בפעולה של המוסד.

נובמבר 2011 - פיצוץ החריב בסיס טילים. ב-12 בנובמבר זיעזע פיצוץ אדיר בסיס של צבא אירן ליד הכפר בידג'נה הסמוך לטהרן. בפיצוץ נהרגו 36 בני אדם, בהם הגנרל חסן טהרני מוקדם, שנחשב ל"אבי תוכנית הטילים" האירנית. בעקבות הפיצוץ צוטטו כמה גורמים באירן, שהאשימו את המוסד באחריות לו, אולם הגרסה האירנית הרשמית נותרה שמדובר בתאונה. לפי דיווחים שהופיעו בהמשך, וגובו על ידי צילומי לוויין, הפיצוץ "שיטח את הבסיס לחלוטין".

נובמבר 2011 - עוד וירוס. ב-14 בנובמבר הודה ראש מערך ההגנה על העורף האירני כי המערך הצליח לזהות ו"להשיג שליטה" על וירוס מחשבים חדש, בשם "דוקו", ש"שאף לתקוף ארגונים ותאגידים שונים באירן". הוא הוסיף כי "התוכנה שנועדה לשלוט על הווירוס פותחה, וסופקה לארגונים השונים שהותקפו. תהליך ההשתלטות על הווירוס הושלם, והארגונים שנפרצו השיגו שוב שליטה על רשתותיהם".

נובמבר 2011 - פיצוץ באיספהן. כשבועיים לאחר הפיצוץ בבידג'נה, אירע פיצוץ מסתורי באזור העיר איספהן. בתחילה נפוצו דיווחים סותרים ומגוונים לגבי מקום הפיצוץ - כגון מחסן תחמושת, או לחלופין תחנת דלק. יום לאחר מכן, דיווח ה"טיימס" הלונדוני כי צילומי לוויין עדכניים מגלים כי בפיצוץ נפגע למעשה המתקן להמרת אורניום הפועל סמוך לעיר, וממלא תפקיד מרכזי בתעשיית הגרעין.

דצמבר 2011 - פיצוץ במפעל פלדה. פיצוץ אירע ב-11 בדצמבר במפעל פלדה בעיר י?זד שבמרכז המדינה, וכתוצאה ממנו נהרגו שבעה בני אדם ונפצעו עוד 12. נמסר כי כמה מההרוגים הם "אזרחים זרים השוהים במחוז". בהמשך פורסמו ספקולציות לפיהן במפעל המדובר עיבדו האירנים פלדה מיוחדת שקיבלו מצפון קוריאה, המשמשת בייצור צנטריפוגות להעשרת אורניום.