(צילום: רויטרס, עריכה: טל רזניק)
זוכה 10: המדען הישראלי פרופ' דן שכטמן מהטכניון קיבל אמש (שבת) מידיו של מלך שבדיה קרל גוסטב ה-16 את מדליית פרס הנובל היוקרתי בתחום הכימיה. הפרס הוענק לפרופ' שטכמן על מחקרו פורץ הדרך בתחום הגבישים. הטקס שנערך בבית הקונצרטים המפואר בשטוקהולם, נפתח בצלילי המנון המלוכה של שבדיה. יו"ר קרן פרס נובל, מרקוס סטורץ', בירך את הזוכים לשנת 2011 ולאחר מכן הוענקו המדליות.
פרופ' דן שכטמן הינו הישראלי העשירי שקיבל את הפרס, הנאמד בכמיליון וחצי דולרים. בהקדמה להצגת הפרס ציין פרופ' סוון לידין מהאקדמיה השבדית למדעים כי "דן שכטמן שינה את התפיסה שלנו באשר לסדר והזכיר לנו את חשיבותו של האיזון בין מרדנות לחדשנות, אפילו ביחס לפרדיגמות המבוססות ביותר. חתן פרס נובל בכימיה לשנה זאת נאלץ להיאבק באמת מקובלת. חוסר האמון בו נתקל דן שכטמן היה הולם ובריא. הספקנות צריכה להיות הדדית במטרה לקדם את הידע. הן דן והן האנשים שדיברו בשמו ראויים לכבוד. דן שכטמן, גילויך את הגבישים יצרו ענף בין-תחומי חדש במדע, ששואב מתחומים כמו הכימיה, הפיסיקה והמתמטיקה וזה כשלעצמו בעל חשיבות רבה. הדבר גם הזכיר כמה אנו יודעים ואולי לימד אותנו ענווה מהי. זה באמת הישג גדול". לאחר מכן קם פרופ' שכטמן על רגליו וקיבל מידי מלך שבדיה את הפרס.
בנשף חגיגי שנערך לאחר טקס הענקת הפרסים בשטוקהולם פרופ' שכטמן נשא דברים. "מדען צנוע הוא מדען טוב. מדע הוא הכלי הטוב ביותר לחשיפת חוקי הטבע, והמילה היחידה הרשומה על דגלו היא אמת. חוקי הטבע אינם טובים ואינם רעים. מה שחשוב הוא האופן שבו אנחנו רותמים אותם לצרכינו", אמר פרופ' שכטמן, והוסיף כי "לפיכך, מחובתנו כמדענים לקדם את החינוך, את המחשבה הרציונלית ואת הסובלנות. בעולם האמיתי הפוליטיקאים מחליטים עבורנו, אבל עלינו להשגיח עליהם כל העת. עלינו לעודד את בני הנוער המשכילים להפוך ליזמים בתחום הטכנולוגי. מדינות שיטפחו את הידע הזה ישרדו במשברים פיננסיים וחברתיים. הבה נקדם את המדע וכך ניצור עולם טוב יותר עבור כולנו".
ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח לפני הטקס עם פרופ' שטכמן ואמר לו: "כל עם ישראל גאה בך. בזכותך מדינה שלמה זוקפת היום קומה. הישגך הוא גאווה לכל האומה. החדשנות והיצירתיות שאתה מדבר בשבחן הן אבן יסוד בשינוי שהממשלה עושה במערכת החינוך". נתניהו הוסיף כי "אנחנו משקיעים 7.5 מיליארד שקל בחיזוק ההשכלה הגבוהה, משדרגים את תנאי המורים וגם את סביבת הלימוד של תלמידי ישראל והתוצאות כבר נראות בשטח. בזכות מכלול הפעולות הללו אני בטוח שמדינת ישראל תתברך בעוד הרבה חתנים וכלות של פרסי נובל בכל התחומים".
לפרופ' שטכמן התלוו רעייתו, ארבעת ילדיו, נכדיו, שר המדע דניאל הרשקוביץ, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ובכירים נוספים מהמוסד האקדמי. במהלך הימים האחרונים היה עסוק פרופ' שכטמן במפגשים שונים והעניק הרצאות וראיונות רבים לכלי התקשורת המקומיים ואף לכלי תקשורת מהעולם כולו.
בנימוקי הזכייה של ועדת הפרס נכתב כי "בבוקר 8 באפריל 1982, תמונה המנוגדת לחוקי הטבע הופיעה במיקרוסקופ האלקטרונים של פרופ' שכטמן. בכל חומר מוצק, האמינו כי אטומים דחוסים בתוך קריסטלים בתבניות סימטריות, תבניות שחזרו על עצמן. עבור מדענים, החזרה הזו נדרשת על מנת להשיג קריסטל. התמונה שנגלתה לשכטמן, עם זאת, הראתה כי האטומים בקריסטל שלו סודרו בצורה שלא ניתן לחזור עליה. תבנית כזאת נחשבה עד כה לבלתי אפשרית להשגה ממש כמו ליצור כדור פוטבול בשימוש במצולעים בעלי שש פינות בלבד (...) התגלית שלו הייתה שנויה במחלוקת. עם זאת, המאבק שלו אילץ לבסוף מדענים לשקול מחדש את התפיסה הבסיסית ביותר של החומר".
עוד על הזוכה הישראלי העשירי בפרס נובל:
שכטמן לקראת הנובל: "החינוך בארץ לא מרשים"
אחרי ההודעה על הזכייה: שכטמן "לקח את זה בקלות"
אוקטובר 2011: דן שכטמן מתבשר על זכייתו בנובל
השתתפה בהכנת הידיעה: טל שלו.
(עדכון ראשון: 18:24)