וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מחסור במשאבים לטיפול בהתאבדויות אסירים

איילה חננאל

17.5.2011 / 16:00

למרות שחל שיפור משמעותי אחרי התאבדותם של דודו טופז ואסף גולדרינג, חוות דעת של מבקר המדינה קובעת כי שירות בתי הסוהר טרם הקציב את כל המשאבים להתמודדות עם התופעה

לא רק דודו טופז: במהלך 2009 שיעור האבדנות של עצורים ואסירים בישראל היה גדול פי 5.2 משיעורה בקרב גברים באוכלוסייה הכללית – כך עולה מחוות דעת מיוחדת שפירסם היום (שלישי) מבקר המדינה, בנושא היערכות שב"ס להתמודדות עם סוגיית ההתאבדויות בקרב כלואים.

דודו טופז. יותם רונן
51 עצורים שהיו באחריות השב"ס התאבדו ב-2009. דודו טופז/יותם רונן

בפתח הדו"ח מצויין כי במהלך השנים 2005-2008 גדל מספר האסירים הכלואים בישראל פי 1.4 – מ15,100 כלואים ליום בממוצע בשנת 2004, לכ-21,600 כלואים ליום בממוצע בשנת 2009, מה שהביא את שב"ס להפוך ל"ארגון הכליאה הלאומי" של מדינת ישראל.

הדו"ח שסקר את כל הצעדים שננקטו לטיפול בתופעה, קבע כי על אף ששב"ס מצוי בעיצומו של תהליך רב-מערכתי לשיפור יכולת ההתמודדות, "טרם תקצב כמה מן האמצעים שתכנן לנקוט". עוד נאמר כי "על השב"ס למצוא את המקורות התקציביים הדרושים ליישום התכנית הרב-שנתית, להטמיע בארגון את מכלול השינויים ולבצע מעקב שוטף לבחינת יעילותה ותוצאותיה".

על פי הנתונים של משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, בין השנים 2000-2009 התאבדו 52 עצורים שהיו באחריות המשטרה, ו-51 כלואים שהיו באחריות שב"ס. בין המקרים שאירעו בשנת 2009 בולטת התאבדותו של כוכב הטלוויזיה, דודו טופז, ששם קץ לחייו בחודש אוגוסט באותה השנה בתאו המפוקח על ידי שתי מצלמות. חודש לאחר מכן, אסף גולדרינג, שהודה ברצח בתו נועה בת השלוש, התאבד במהלך טיול בחצר כלא "הדרים".

"שב"ס הקים מערך של אבחון עצורים הנמצאים בסיכון אבדני וטיפול בהם", נכתב בדו"ח. "בין היתר, הקצה לבתי המעצר משרות חדשות של עובדים סוציאליים, שתפקידם לאתר עצורים בעלי סיכון אבדני, ובמערך האבחון שולבו גם פסיכיאטרים", צוין על פי הבדיקה שנערכה בחודשים מרץ-יוני 2010. עוד נאמר כי דווקא המשטרה "לא הפעילה מערך כזה בעת שהייתה אחראית למתקני הכליאה של העצורים

sheen-shitof

במבצע מיוחד

הפטנט המתקדם בעולם שמבטיח שיפור עור הפנים מהטיפול הראשון

בשיתוף נומייר פלוס

24 תאים שופצו, במקום 46

החל מסוף שנת 2009, לאחר מותם של דודו טופז ואסף גולדרינג שזכה לתהודה רבה, אפיין שב"ס כמה סוגים של "תאים" המיועדים לכלואים שאובחנו כבעלי סיכון אובדני. על פי הדו"ח נקבע אז כי תאים רגילים ישפוצו לצמצום הימצאותם של אמצעים העלולים לשמש לביצוע התאבדות, וכן יצויידו במצלמות.

התכנית הרב-שנתית שתוכננה לשנים 2010-2014, קבעה כי ייבנו 230 תאים לצורך זה, 46 מהם בשנת 2010. על פי הדו"ח, עד לסוף חודש נובמבר 2010 נבנו רק 24 תאים. כמו כן מצוין כי בשב"ס הוקצו 30 משרות של סוהרים, 21 מהם בשנת 2010, לצורך השגחה אישית על כלואים בעלי סיכון אובדני.

מהדו"ח עולה עוד כי בשנת 2001 נקבע אופן פעילותו של מערך בריאות הנפש בשב"ס, ומאז לא השתנתה תקינת כוח האדם, אף שמספר הכלואים גדל משמעותית. כמו כן, בחודש פברואר 2010 נקבע כי שב"ס יממן מתקציבו העסקת ארבעה פסיכיאטרים נוספים עד מציאת פתרון קבוע, לפי המלצות וועדה בין-משרדית של המשרד לביטחון פנים ומשרד הבריאות. אולם, "עד אוגוסט 2010 גויסו רק שני פסיכיאטרים, והוועדה הבין-משרדית, לא מונתה", צוין בדו"ח.

משב"ס נמסר בתגובה כי "דו"ח המבקר מתייחס למגוון פעולות בתחום אשר מתבצעות מזה שנים. לאחר העברת כלל מערך העצורים לידי שב"ס, התרבו הפעולות תוך מיקוד אמצעים ומשאבים בתחום זה, כפי שסקר המבקר, וזאת מתוך מטרה להפחית ככל הניתן את מקרי הגיעות העצמיות והאובדנות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully