וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

נשים מנהלות מספרות: "לגברים אין רגשי אשם"

עידו סולומון

8.3.2011 / 14:29

כיצד תופסות הנשים בעמדות הניהול את תפקידן לעומת הגברים? לדברי מנכ"ל חטיבת הקולינרי באסם, תמר אחיטוב,"הבעיה הגדולה של נשים היא רגשי האשם. אנחנו צריכות ללמוד לחיות עם זה"

אני חושבת שהבעיה הכי גדולה שלנו כנשים היא הקונפליקט הפנימי שמקונן בכולנו - איך לשלב בין משפחה לקריירה", אמרה תמר אחיטוב, מנכ"ל חטיבת הקולינרי באסם בכנס נשים ועסקים 2011 של TheMarker, שמתקיים באוניברסיטת תל אביב.

לדבריה, "לגברים אין רגשי אשם ואנחנו לעומת זאת, צריכות ללמוד לחיות עם זה. אנחנו לא צריכות הנחות. אני רואה סביבי נשים שמצליחות בשני הערוצים ואולי אם נצפה שהגברים יקחו חלק שווה במלאכת המשפחה יהיה שוויון אמיתי. אני מניחה שבדור הצעיר יש יותר מזה אך הדרך עדיין ארוכה. אנחנו כנשים צריכות לדאוג להתפתח - אם נרצה שום דבר לא יעצור בעדנו. אם תשימו מטרה אתן תגענה לזה".

למרות השיח המגדרי רב השנים, מחקרים שמראים את הערך המוסף שמביאות נשים מנהלות, מדדים ואף חוקים שנועדו לקדם נשים לעמדות בכירות – הנשים עדיין מהוות מיעוט ברב המכריע של חברות בעולם העסקי. הפאנל בנושא "איפה כולן", בהנחיית סיוון קלינבייל, עורכת מגזין TheMarker, כינס כמה מהנשים הבכירות בישראל כדי להבין מה צריך לקרות כדי שהמצב ישתנה.

לדברי ריקי אביב, מנהלת חטיבת HP Enterprise Services נשים צריכות להרגיש שוות כדי שיתייחסו אליהם ככאלה. "לא הייתי רוצה לקחת תפקיד שארגון נותן לי בגלל שאני אישה – רק כי אני טובה ולא משנה מי מתחרה מולי. אסור לנו לבוא עם אנרגיה שלילית וקיפוח. הרבה נשים הן מצויינות בעבודה אבל מחכות שיעריכו אותן. גברים אולי פחות משקיעים אבל עושים עבודת יח"צ מצויינת - נשים צריכות לאמץ את זה. דבר נוסף הוא שפיתוח הקריירה הוא באחריותנו - אל תחכו שמישהו יעשה את זה עבורכן".

כלוב של זהב

לדברי אפרת ליאני, סמנכ"ל משאבי אנוש מיקרוסופט היום ברור לכולם מהו הערך המוסף והיכולות שנשים מביאות איתן. עם זאת, לדעתה יש צורך בשינוי השיח והתרבות ולנשים חלק מכריע בכך. "בעולם שלי, עולם היי-טק, לכל דבר יש תוכנית ברוכה עם מטרות יעדים ודרך פעולה. אני אופטימית וחושבת שאם נשים יעשו אותו דבר בניהול הקריירה שלהן זה יקרה".

ליאני התייחסה לעובדה שהעולם הטכנולוגי אינו משופע בנשים שבוחרות במקצועות הליבה. "התפקיד שלנו הוא לייצר מסלולי פיתוח לנשים בשלבים מסוימים בקריירה כדי להצמיח אותן ולתת את הכלים להגיע למשרות הטכנולוגיות הבאות. מיקרוסופט עושה המון פעילויות בקהילה, בחיזוק אוכלוסיות מוחלשות כדי לייצר שיח טכנולוגי - עדיין יש אתגרים אבל אנחנו בכיוון הנכון".

עו"ד ארנה שר, עו"ד ושותפה במשרד עו"ד פינברג ושות', סיפרה כי בעבר ניהלה משפט מול עו"ד גבר שהיה מבוגר ממנה בכמה שנים. כשאמרה לו במהלך הדיון כי היא "עומדת על דעתה", הוא ענה לה "את גם יכולה לשבת על דעתך, מיידלע". לא התרגשתי מזה ולא נתתי לזה לרפות את ידי", אמרה שר. "גם היום אני נתקלת באמירות שוביניסטיות אבל זה לא מה שצריך לעצור אותנו. אנחנו שיושבות כאן על הבמה נמצאות בכלוב של זהב - כך לא נראה המשק הישראלי. יש ארגונים רבים שמתנהלים אחרת וצריך לעשות משהו. יש בעיה עם קידום נשים למשרות גבוהות צריך לפתוח את הדלת ולראות לעצמנו כנשים חובה לפתוח דלתות לאחרות. לא צריך להיבהל מהעדפה מתקנת - זה לא פסול צריך להכיר בזה שלא כולם יכולות להגיע. צריך לעזור. זה לא אומר שצריך לקבל נשים לא מוצלחות".

זקוק: שותף לחיים תומך ומפרגן

סיגל שפירא, מנהלת מריל לינץ', בנקאות פרטית בישראל, תירגמה את אבני הדרך שלטעמה איפשרו לה לנהל קריירה מוצלחת ולהגיע לעמדת מפתח לעצות כלליות. לדבריה, יש מספר אלמנטים שמאפשרים לנשים שוויון בשוק העבודה: חינוך מהבית, ערכים של שאפתנות ומצויינות; תכונות אופי מולדות ואמונה שהכל בר השגה, השתלבות בארגון שמקדם שיוויון הזדמנויות, אימוץ מודל השראה נשי ושותף לחיים תומך ומפרגן. "זו לא קלישאה", אמרה שפירא. "שני בני הזוג צריכים להאמין ששתי הקריירות חשובות באותה מידה. עם רגשות האשם לומדים לחיות - מה שחשוב הוא שתהיה תמיכה אמיתית".

לדברי ד"ר מיכל אגמון-גונן, שופטת בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, היום אפשר למצוא הרבה נשים מצטיינות בעמדות בכירות וברמות ניהול זוטרות יותר באותם ארגונים הרבה גברים בינוניים. המסקנה שאליה היא הגיעה היא שנשים צריכות לעבור משוכות ורק החזקות מצליחות להגיע רחוק. "המסר שלי הוא שאנחנו צריכות לקדם נשים אחרות ולעזור להן. ביום שנמצא גם נשים בינוניות בכל מקום נדע שקרה שינוי. למרות שמדדים מראים שעדיף לעסקים שיהיו יותר נשים בהנהלותיהם המצב לא משתנה בקצה מהיר מספיק.

"התחלתי את הקריירה המשפטית במשרד גדול שעסק במשפט מסחרי וחשבתי שאין בעיה. ילדתי את ביתי הבכורה ובצמוד אליה את בני השני. השותף הבכיר במשרד אמר 'אין שום בעיה, לכי הביתה בחמש', אבל כל הפגישות עם הלקוחות המשיכו להתקיים ב-7 בערב. אותו שותף טען שזה מה שמתאים להם ואין מה לעשות. פתאום מצאתי את עצמי עצמי מטפלת בתיקים זניחים והבנתי שאני חייבת לעשות שינוי. עברתי לעבוד בשוק הציבורי וגם שם נתקלתי בקשיים על רקע היותי אשה. אני מסכימה שצריך לכוון את הקריירה ולהחליט איפה אנחנו רוצות להיות אבל חשוב לדעת שכיום רק החזקות מאוד שוברות את תקרת הזכוכית".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully