>> ב-1977, כאשר הליכוד הדיח לראשונה את מפלגת העבודה מהשלטון, אמר יצחק בן אהרון כי הוא לא מקבל את הכרעת העם. לפני חצי שנה, כאשר רן ארז נבחר לכהונה חמישית כיו"ר ארגון המורים העל יסודיים בישראל, חשבנו - כמו בן אהרון - כי הכרעת המורים שגויה מיסודה, ומשמעה המשך הדריכה במקום של מערכת החינוך בישראל.
טעינו. ממש כשם שבן אהרון התבדה כאשר נוכח לדעת כי מנחם בגין היה ראש הממשלה הראשון שחתם על הסכם שלום עם מדינה ערבית, כך גם ארז, בכהונתו החמישית, עשוי להתברר כדמות מפתח בשינוי פניה של מערכת החינוך בישראל.
ארז, יחד עם עוד דמות ותיקה ומוערכת מאוד במערכת החינוך הישראלית - מנכ"ל משרד החינוך, שמשון שושני - מוביל כיום את אחת המהפכות המבטיחות ביותר שהתחוללו במדינה זה שנים. זוהי מהפכת "עוז לתמורה" - התוכנית שהגה ארז לפני עשר שנים, שמטרתה להגדיל את מספר שעות העבודה של מורי התיכונים, בתמורה להעלאת שכרם.
המשא ומתן על יישום "עוז לתמורה" במערכת החינוך נמצא בשלבי סיום. אם דבר לא ישתבש ברגע האחרון, הרי שבקרוב יזכו מורי התיכונים לתוספת ענקית של כ-50% לשכרם. בתמורה, הם גם יעבדו הרבה יותר: במקום 18-24 שעות לימוד שבועיות כיום, כולן בכיתות, המורים ישהו מעתה 40 שעות שבועיות בבית הספר. המשרה שלהם תיהפך למשרה מלאה - 8:00 עד 16:00, חמישה ימים בשבוע - אשר תתחלק בין 18-24 שעות לימוד בכיתות, עוד שש שעות לימוד פרטני לקבוצות תלמידים קטנות ועוד 10-16 שעות שהייה בבית הספר. בסך הכל, מספר שעות הלימוד בכיתות לא ישתנה, אבל יתוספו שעות לימוד פרטניות ובעיקר המון שעות שהייה בבית הספר.
מה מלהיב כל כך ברפורמה, שמתמצה בכך שהמורים שוהים הרבה שעות בבית הספר - אבל בלי ללמד? בשביל זה צריך לחזור לניסוי שנערך ביישום התוכנית בחמישה בתי ספר תיכוניים לפני עשור. הניסוי שנמשך שלוש שנים, לפני שהופסק על ידי משרד החינוך בטענה שהוא יקר מדי - הביא לגידול של 60% בתקציב בתי הספר.
מי שעקב אחר הניסוי בזמנו היה מכון סולד, שהיה אז בניהולו של פרופ' יצחק פרידמן. פרידמן, על אף העלות הגבוהה, גומר את ההלל על הניסוי. לדבריו, הניסוי הצליח כמעט בכל המישורים - שיפור בהישגים הלימודיים, שיפור במוטיווציה של המורים והתלמידים, שיפור באווירה הבית ספרית והקשר בין מורים לתלמידים, שיפור בעבודת הצוות של המורים ובהתקדמות המקצועית שלהם, וגם הפחתה באלימות.
מתברר ששעות הלימוד הפרטניות - שהוקדשו בעיקר לטיפוח תלמידים מתקשים - הצליחו גם לשפר את ההישגים של המתקשים, ובעיקר לשפר את המוטיווציה ואת הקשר שלהם עם המורים. תלמיד שמרגיש שהמורה מקדיש לו תשומת לב ראויה, יתייחס אל המורה ואל הלימודים אחרת. בנוסף, שעות השהייה הכלליות של המורים הוקדשו גם להתכוננות של המורים לקראת השיעורים (או לבדיקת עבודות ומבחנים), מה שקודם לכן הם נהגו לעשות בבית, אבל גם להשתלמויות מקצועיות ולטיפוח עבודת צוות המורים.
"עבודת הצוות ממש השתפרה", מספר פרידמן, "והתחום שהיתה בו פשוט פריחה היה זה של חניכה - מורים שמלווים מורים אחרים, ומדריכים אותם כיצד להשתפר בהוראה שלהם. זה הישג ארגוני מדהים".
הישג ארגוני נוסף היה בקשר בין המנהלים לבין המורים - המנהלים, שגילו לפתע שיש להם צוות מורים שלם שמבלה 16 שעות שהייה שבועיות בבית הספר, התארגנו כדי לנצל את השעות האלה עד תומן. בין השאר, הם החלו ליצור שינוי מבני בבית הספר, ולמנות מורים שיהיו אחראים על ניצול השעות הללו להשתלמויות וחניכה הדדית.
בניסוי התגלו גם בעיות. המורים, שעברו ממשרה של 18 שעות ל-40 שעות, קיטרו על כך לא מעט. בנוסף, התברר כי מספר השעות שהוקדש לבדיקת עבודות בית והתכוננות לשיעורים - חמש שעות שבועיות - לא היה מספיק, והמורים התלוננו שהם עדיין "לוקחים עבודה הביתה". בעיה אחרת היתה של מחסור בפינות עבודה שקטות למורים, ולבסוף היתה הבעיה של חוסר הניסיון של מורים בלימוד בקבוצות קטנות, שהוא שונה מהלימוד מול כיתה מלאה.
על אף הבעיות, שעל מרביתן ניתן להתגבר עם הזמן, פרידמן מספר כי התחושה בבתי הספר שהשתתפו בניסוי היתה של התחדשות ושל מוטיווציה גבוהה. "מורים", הוא אומר, "הרי נכנסים כיום לבתי הספר עם תחושה של תשעה באב - מכל הכיוונים רק תוקפים ומשמיצים אותם - והניסוי הזה נתן תחושה שמשהו טוב קורה בבית הספר".
המשהו טוב הזה עלה, בתקופת הניסוי, 60% יותר. במסגרת המשא ומתן עתה על יישום "עוז לתמורה" בכל התיכונים בישראל, ההערכה היא כי הדבר יעלה בתוספת של 2.5 מיליארד שקל לתקציב השנתי של משרד החינוך (בנוסף להוצאה חד-פעמית על התאמת בתי הספר לרפורמה). זה הרבה כסף, אבל עם התוצאות יזכירו במעט את מה שפרופ' פרידמן ראה בניסוי - זאת כנראה תהיה השקעה משתלמת מאוד.
המהפכה של רן ארז
מירב ארלוזורוב
22.12.2010 / 7:07