חמישי אישי עם יו"ר הקואליציה: אהוד ברק תוקע רגליים איפה שהוא יכול

"יכול להיות שחלק מהציבור שבחר בנו כועס, וייתכן שבצדק. עלינו לבקש התנצלות מהציבור הישראלי ומהבוחר על ההקפאה. זאת הייתה החלטה לא נכונה, ואמרתי את דעתי מרגע קבלת ההחלטה. אבל במבט רחב יותר, כולנו יודעים מה הייתה התפיסה שאולמרט ולבני הובילו, ולבני התכוונה להמשיך בדרך הזאת. אם הציבור הישראלי היה בוחר בדרך הזאת היום היינו מגיעים להסכם שהיה מחזיר את ישראל לגבולות 67' כולל חלוקת ירושלים".

"תוסיף 'מתנחל גאה'. הממשלה הנוכחית בנתה בירושלים במשך שנה וחצי הרבה יותר ממה שקדימה בנתה בכלל מעבר לקו הירוק במשך שלוש שנים. זו סיסמה יפה שקדימה לא הקפיאה בירושלים אבל אם תבדוק כמה מכרזים פורסמו מעבר לקו הירוק תגלה שהיה מכרז אחד, אחרי הרבה מאוד מאמצים, וגם המכרז שיצא לא בוצע במלואו בסופו של דבר.

ירושלים צריכה הרבה יותר דירות, ואמנם אנחנו בונים ומוציאים עוד מכרזים ומקדמים עוד תוכניות, כולל השבוע, אבל זה רחוק מלהשביע את הצורך. וזו בעיה גדולה לפיתוחה של ירושלים. גם ביו"ש, לקראת סוף 2010 התמונה אחרת לגמרי. אני זוכר מצוין מה היה בזמן ממשלת קדימה: חוץ מבכמה יישובים חרדיים שניתנו החרגות בגלל לחץ של ש"ס, לא בנו בכלל. היום יש בנייה בישובים שונים, בעיקר קהילתיים.

מצד שני, יש בעיה עם שר הביטחון שמנהל מדיניות עצמאית ותוקע רגליים איפה שהוא רק יכול. הוחלט בקבינט שהתכנון יוכל להימשך וזאת גם דעתו של ראש הממשלה, ושר הביטחון גרם להקפאה מוחלטת בתכנון גם בתקופת ההקפאה וגם היום, דרך סחבת בירוקרטית.

אנחנו מפעילים לחץ תמידי על שר הביטחון בכל הסוגיות הללו. לפעמים הלחצים הללו נותנים פירות. זה מאבק עיקש ויומיומי. אני מצטער שזה כך. אני לא חושב שבמדינה מסודרת צריך לנהל מאבק יומיומי על זכויות אזרח בסיסיות ביותר עבור 350 אלף איש הגרים ביו"ש ונשלחו לשם מטעם המדינה. אני מקווה שהוא יבין שהניסיון להעמיס את בעיות מפלגת העבודה על גבי המתיישבים ביו"ש הוא ניסיון כושל שלא מקדם אותו לשום דבר".

"עוד מוקדם לצפות את הסיום, כי 'האהבה והאחווה' בקדימה כל כך גדולים, שהיא מוכנה לעשות כל דבר כדי לא להגיע למצב המביך מאוד של בחירת מועמד לראשות ועדת חוץ וביטחון. זה מאוד מפתיע, כי תמיד חשבתי שהרצון של קדימה לבקש את ועדת החוץ והביטחון בא מתוך תפיסה עקרונית, כי הם חושבים שנכון להם לבוא לידי ביטוי דווקא בזירה המדינית כאופוזיציה ממלכתית. זו זכותם, אבל מה לעשות - יש הסכמים וצריך לכבדם גם אם משתנות הנסיבות. אף פעם לא חשבתי שזהו הסדר אישי. לכן אני מופתע מזה שמה שהיה טוב אתמול פתאום לא טוב היום. הסכמים צריכים לכבד. יכול להיות שגם אנחנו טעינו בכל מיני סוגיות והסכמים קואליציוניים אבל צריך לכבד אותם וזה מה שמצופה".

"אני לא חושב שנושאים כל כך חשובים כמו ממשלת אחדות כדאי לתלות בפרסונה. הבעיה העיקרית שבגללה קדימה אינה חברה בממשלה נעוצה בראש ובראשונה בציפי לבני. היא חשבה שהיא רוצה לבנות את מועמדותה לראשות הממשלה מתוך האופוזיציה וזה מה שעמד לנגד עיניה. עמדת חבריה למפלגה וטובת המדינה נדחקו קצת הצידה. הנוסחה שציפי לבני טבעה לפיה קודם המדינה, אחר כך המפלגה ואחר כך אני, לא הוכיחה את עצמה בכל המבחנים במציאות. אין ספק שטובת המדינה, במציאות הביטחונית הנוכחית, היא ממשלה כמה שיותר רחבה".

"אם להתנתק ולפנטז ולא לדבר בצורה מציאותית, הייתי מתלבט בין שני חוקים: בתחום החברתי ובתחום המדיני. בתחום המדיני – סיפוח התיישבות יהודית ביו"ש. לשם צריך לשאוף ולנסות להגיע. יש לנו מחלוקות עם הפלסטיניים לגבי האוכלוסייה הפלסטינית, אבל צריך לתת ביטחון לאוכלוסייה הישראלית שנמצאת שם - לא באופן זמני. זו טעות נוראית של הוגי תכנית ההתנתקות, שהיתה שגויה מלכתחילה, אבל אם כבר הלכו על זה היה צריך להוביל במקביל לסיפוח ביו"ש לפחות מקומות שנמצאים בקונצנזוס הישראלי.

"בתחום הכלכלי חברתי – מדינת ישראל, בכל מבנה שלה לא נתנה מענה ראוי לקשישים. כרגע לא חסרים אנשים שמגיעים לגיל הפנסיה למעשה ללא שום חסכונות. מתקנים את זה בשנים האחרונות עם חוק פנסיה כללי, אבל הוא עדיין לא נותן מענה לכל קצוות האוכלוסייה. אם זה היה בכוחי, ואני מנסה לפעול בכיוון הזה ומעביר כל מיני חוקים שמתקנים את המצב, אבל אם אפשר היה לפתור את זה באופן כולל בוודאי שהייתי מאוד שמח".