דו"ח: ישראל נכשלה בטיפול בנכי צה"ל

(צילום: ערוץ הכנסת. עריכת וידאו: יאיר דניאל)

מדינת ישראל אינה ממלאת את חובתה המוסרית כלפי נכי צה"ל – כך קובע דו"ח ביניים של צוות הבדיקה מטעם ועדת חוץ וביטחון לבחינת מערך שיקום נכים ואגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון. לטענת צוות הבדיקה, שבראשו עומד ח"כ ישראל חסון (קדימה) וחבר בו גם ח"כ משה מטלון (ישראל ביתנו). "במהלך הדיונים התחושה הדומיננטית היתה כי למרות התפיסה בחברה הישראלית, לפיה 'מעמד ראוי ומכובד לאוכלוסיית הנכים הינו מרכיב מרכזי בחוסן הלאומי ובתלכיד החברתי', מדינת ישראל אינה מצליחה לממש תפיסה זו, ואינה ממלאת את חובתה המוסרית".

צוות הבדיקה החל את עבודתו לפני כעשרה חודשים, ובמסגרת עבודתו הוא קיים 200 שעות דיונים ושמע עדויות של 150 נכים ובני משפחות שכולות. מספר דומה אמור להעיד בפני הצוות בתקופה הקרובה.

חרף העובדה שמדינת ישראל משקיעה משאבים רבים מאוד בשיקום נכי צה"ל, עדיין קיימים התמרמרות ותסכול מצד נכי צה"ל. רק נכה אחד מתוך 150 הנכים שהעידו שיבח את אגף השיקום כמערכת. נכים רבים אחרים שיבחו עובדים מסוימים אך לא את האגף כולו. ההתמרמרות היתה על דרך הטיפול בהם ולא לגבי התגמולים המשולמים. "מדינת ישראל מחמיצה את המטרה", נכתב בדו"ח הביניים, "בעיקר בכל הנוגע לתחום שיקום הנכים, זאת בשל האופן בו מטופל תחום זה".

מנגד, הצוות קובע כי יש מקום לטענה שחוק הנכים "מנוצל" עד תום, דבר שהרחיב את היקף הנכים המטופלים באגף השיקום של משרד הביטחון, מה שגרם למשרד הביטחון לקיים דיון על מעגל הזכאים. "שאלה זו אינה מוסרית ויש להסירה מסדר היום", קובע צוות הבדיקה. "אל לה למדינה לדון בצמצום מחויבותה ואחריותה בלי שהיא בוחנת תחילה חלופות אחרות".

תלונה נפוצה נוספת נגעה למשך הזמן הארוך מרגע הגשת הבקשה להכרה בזכאות ועד לסיום הטיפול בוועדות הרפואיות. "נתקלנו בתופעה שפסגת השאיפות של חלק ממבקשי ההכרה לזכאות, הינה השגת מקסימום אחוזי נכות ולא שיקום", נכתב בדו"ח. "מציאות זו יוצרת אווירה שלילית ושפה של נצרכות. יש לפעול לצמצום פרק זמן זה באמצעות ייעול התהליך, הן מצד אגף השיקום והגופים הביטחוניים והן מצד האדם שמבקש הכרה לזכאות".

משום כך, צוות הבדיקה קובע כי יש לסיים את התהליך בתוך חמישה חודשים, וכאשר מדובר בלוחמים שנפגעו בפעילות מבצעית או במהלך אימון, התהליך יסתיים בתוך חודשיים, במקום משך זמן של שנה וחצי עד שנתיים. הצוות ממליץ גם לסיים התקשרות עם רופאים שמקלים משוב שלילי במשך זמן מצטבר.

הצוות מתכוון להגיש הצעת חוק שתחייב את מדינת ישראל ואת משרד הביטחון להקצות תקציב למימון מחקר רפואי למיפוי שכיחות מחלות נוספות של לוחמי צה"ל שצללו בקישון מאז ומתמיד. במידה שיתברר שקיימת שכיחות חריגה של מחלות נוספות, החולים בהם ייכללו בנכי צה"ל. הערכה היא כי מדובר בכ- 300 חולים.

בדו"ח הביניים נכתבו המלצות של צוות הבדיקה כדי לפתור, או לפחות להפחית את הבעיות שנחשפו. חלק ניכר מהבקשות להכרה בזכאות הוא בגין מחלות תעסוקתיות. בשל כך הגופים הביטחוניים יחויבו להפעיל מערך של רפואה תעסוקתית שיגיש דו"ח אחת שנה על שכיחות סוגי המחלה באותה שנה. אותו מערך יידרש לפרט אלו פעולות ננקטו כדי למנוע או לצמצם את אותן מחלות. גוף שלא יגיש את הדו"ח, ייקנס, וסכום הקנס יעבור לשיקום אנשיו.

בנוסף, הצוות הודיע כי הוא יגיש הצעת חוק שתחייב גוף ביטחוני שעובד או חייל שלו נפגעו כתוצאה מפעילות מבצעית או במהלך אימון, להקצות ליווי משפטי ורפואי למבקש ההכרה בזכאות עד לקביעת אחוזי הנכות.

הדו"ח ממליץ עוד לכתוב "אמנת שירות" לאגף השיקום, בתוך ארבעה חודשים, כפי שסוכם בין ארגון נכי צה"ל ומשרד הביטחון בנובמבר 2009.