(צילום: עוז מרון)
שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ תקף היום (שני) בחריפות את בית המשפט העליון. בנאום הנעילה בוועידת ישראל לעסקים 2009 שהתקיימה היום בתל אביב, אמר שטייניץ כי "הערב אני רוצה לדבר על גורם משמעותי שלא מגלה אחריות ולא מתחשב באחריות הכלכלית והלאומית הנדרשת. גורם שמשבש פעם אחר פעם - לא בכוונת מכוון, אבל בחוסר אחריות - את התכנון הכלכלי ואת החוסן הכלכלי של מדינת ישראל. גורם שאני מוקיר ומעריך ועדיין אינני פטור מדבר הביקורת עליו - כוונתי למערכת המשפט ולבית המשפט העליון"
שטייניץ אמר כי "בשנים האחרונות גוברת המגמה של פסקי דין שניתנים בעיקר על ידי בתי המשפט, שכורכים בחובם השלכות כלכליות ומאקרו-כלכליות עצומות. בזמן שאנחנו באוצר ובממשלה בוחנים בשבע עיניים כל הוצאה תקציבית של מיליונים בודדים או כל הטבת מס מאידך - בתי המשפט היקרים שלנו פוסקים פעם אחר פעם פסיקות בעלות השלכות תקציביות של עשרות מיליוני שקלים, מאות מיליוני שקלים ואפילו מיליארדי שקלים. דומה שמבחינת השופטים בבית המשפט העליון, ויש לי המון כבוד לשופטים, מה-נפקא-מינא אם זה 30 מיליון שקל או 30 מיליארד? וזה מוזר! כי מצד אחד נוצרה בביהמ"ש העליון בישראל מסורת נכונה של התחשבות בשיקולי ביטחון לאומי והשופטים לוקחים בחשבון את ההשלכות - אך בתחום הכלכלי יש התערבות בוטה, חסרת אחריות וגובלת בהפקרות בתחום הכלכלי".
שטייניץ הביא בין היתר בנאומו דוגמאות בהן הכרעת ביהמ"ש העליון בנושא מיגון בתים בקו העימות או הכרעה של בית משפט בעניין היטלי השבחה, אשר בגינן קוצצו מהכנסות המדינה כ-2 מיליארד שקלים. פסק דין נוסף שהציג שטייניץ כדוגמא הוא פסק הדין על גיל הפרישה שהמביא גם הוא לקיצוץ של מיליארד שקלים בשנה. "כמו כן אזכיר את פסק הדין השערורייתי של העליון בנושא הוצאות מטפלת - שאם היה מיושם היה מביא לעלויות של עד 6 מיליארד שקל כל שנה - דבר שהיה מביא להגדלת החוב ולקשיים קשים על שוק ההון הישראלי", אמר שטייניץ.
כמו כן הזכיר שטייניץ את פסק הדין האחרון בנושא בית הכלא המופרט: "מה זו ההתעלמות הזו משיקולים כלכליים של מאות מיליוני שקלים? מדוע כמשדובר בשיקולי ביטחון יש להם מקום וכשמדובר בשיקולים כלכליים יש התעלמות כוללת? ואני אומר לביהמ"ש העליון - אם החלטתם על מדיניות של אקטיביזם שיפוטי שהכל שפיט, מי שמתערב בניהול המדינה חייב גם באחריות בטחונית וגם באחריות כלכלית תקציבית!"
שטייניץ אמר עוד כי "חלק מפסיקות העליון מבטאות חוסר אחריות הגובל בהפקרות כלכלית נשאלת השאלה מי קובע בכלל את סדר העדיפויות של מדינת ישראל כאשר מועברים בפסיקה מיליארדים למטרות כאלה ואחרות. מי שמוסמך לקבוע סדרי עדיפויות כלכליים-חברתיים במדינות דמוקרטיות הן הממשלה והכנסת ולא בתי המשפט - זה לא עניין כלכלי גרידא אלא עניין שעוסק ממש בגבולות הגזרה בין הרשויות".
"כנסת ישראל, שהיא הריבון ולה הסמכות לחוקק, הגבילה עצמה. בגלל שכל כך קל אך מסוכן לשבש את התכנון התקציבי, הפרלמנט קיבל על עצמו שאם חקיקה יש לה השלכות תקציביות במעל 5 מיליון שקלים - צריכים רוב מיוחס של 50 ח"כים ועכשיו הולכים להעלות את זה ל-55 חברי כנסת, רוב שקשה להשיג, כדי שהכנסת שהיא הריבון לחוקק תעשה זאת לגבי 5 מיליון שקלים - אבל בבג"ץ יכולים להוציא פסיקות של 5 מיליארד שקלים כלאחר יד ואין כל מגבלה. לשופטים אין ארנק, הם לא צריכים להראות מה המקורות - מאיפה לוקחים את התקציב? אם יבוא מהרווחה, מהביטחון או נטיל עוד מיסים או ניקח מהקשישים".
שטייניץ סיפר כי הוא נועד עם שר המשפטים בנושא ובכוונתם לצאת בצעדי חקיקה שיחייבו רוב מיוחד בבג"ץ והליך שיפוטי מיוחד שיידרש על מנת לקבל החלטות שלהן השלכות תקציביות של מעל 5 מיליון שקלים "כפי שנדרש מהפרלמנט". "כמו שכולנו נדרשים, בעיקר בעת משבר, לאחריות ומשמעת - הגיע הזמן במדינת ישראל שבתי המשפט יתחשבו לא רק בשיקולי ביטחון אלא גם בשיקולי כלכלה ובשיקולים של חוסן כלכלי. במצב הנוכחי, היכולת לנהל מדיניות כלכלית לטווח ארוך נפגעת באופן קשה", אמר שטייניץ.