ההחלטה על הקפאת הבנייה בשטחים התקבלה בקבינט המדיני מבלי שהתנהל בנושא דיון ציבורי בשל "רגישות מדינית" וחשש מפני ניסיון של קביעת עובדות בשטח לפני כניסת הצו לתוקף. הפרטים הללו עולים מתגובת המדינה שנמסרה היום (חמישי) לבג"ץ בנוגע לעתירה שהגישו רשויות בשטחים נגד ההקפאה.
מאותה סיבה ביקשה הפרקליטות לדחות את הבקשה להוציא צו ביניים נגד ההקפאה. "הבקשה לצו ביניים הינה למעשה בקשה להיתר לנקיטת פעולות בתקופת הדיון בעתירה (כגון יציקת יסודות) אשר יביאו לסיכול הצו", נכתב בתגובה.
"בהתאם לעקרונות המשפט הבינלאומי"
בפרקליטות מודים שהצו חל למעשה רק על יהודים, אולם טוענים שלא מדובר באפליה. "עקרונות המשפט הבינלאומי יכולים להסכין עם הגבלות שמטילה המדינה על אזרחיה ותושביה בנוגע לפעילות בנייה. עקרונות אלה אינם מצדיקים הגבלה דומה על האוכלוסיה המקומית", נכתב בתגובת המדינה.
לפני שבוע עתרו 14 רשויות אזוריות ומקומיות לבג"ץ נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון אהוד ברק ואלוף פיקוד המרכז אבי מזרחי, בדרישה להורות על ביטול הקפאת הבנייה בשטחים. בעתירה נטען שבבסיס צו ההקפאה עומדים "שיקולים מדיניים מוצהרים המהווים שיקולים זרים למפקד הצבאי תוך חריגה מסמכותו". עוד נטען, שלא ניתנה לתושבים זכות שימוע להביע את דעתם על ההחלטה ולנסות לשנותה ככל הניתן.
בתגובת המדינה, שהוגשה באמצעות עו"ד חני אופק, נטען כי ההקפאה נועדה לעודד את חידוש המשא ומתן עם הפלסטינים, "מתוך ראיית מכלול האינטרסים הלאומיים של ישראל". עם זאת, בפרקליטות מבהירים שמדובר בהשעיה זמנית וחד פעמית.
בפרקליטות הסבירו שהצו נכנס לתוקף באופן מיידי כדי למנוע "תנופת בנייה מאסיבית שתכליתה 'ליצור עובדות בשטח'", מצב שלטענת המדינה היה מבטל את יעילות ההקפאה המתוכננת ואף עלול לגרום לנזק מדיני.
עו"ד יוסי פוקס שעתר בשם הפורום המשפטי למען ארץ ישראל לבג"ץ כנגד ההקפאה, אמר כי תשובת המדינה לבג"ץ "היא אטומה ומגינה על עריצות שלטונית, תוך שימוש בסעיפים דרקוניים נידחים שהתאימו לימי מלחמה ולא למציאות של חיים אזרחיים".
בעתירתן טענו הרשוית כי "מדובר בצו הקפאה 'המקפיא את חייהם' של ציבור תושבים בהיקף גדול מאוד ולא בצו להקפאת בנייה בלבד". לטענתן, ההקפאה תגרום לנזק של עשרות מיליוני שקלים ועלולה להוביל אותן לקריסה כלכלית.