מ' ואשתו התחילו לעבוד בנקיון סניף "בנק אוצר החייל" ברחוב החשמונאים בתל-אביב, מטעם חברת הקבלן "גמר", לפני מספר חודשים. מ' לא קיבל תלושי שכר - בניגוד לחוק. עם תלושים או בלעדיהם, מ' לא קיבל גם החזר הוצאות נסיעה, פנסיה, ופעם אחת אף ניכתה החברה ל-מ' 290 ש"ח משכרו העלובה ממילא. מדוע? "בגלל שלא שם את הזבל במכולה" (מ' לא מבין עד היום באיזו מכולה מדובר). לאחר שהבחין מ' כי חברת הקבלן מנכה משכרו 100 ש"ח מדי חודש החליט להתפטר. אשתו פנתה ל"בנק אוצר החייל", וביקשה את עזרתו מול חברת הקבלן. בתגובה, הבהירה נציגת הבנק לאשתו של מ', כי אין לבנק שום אחריות לגבי שכר וזכויות עובדי הקבלן. פשוט כך.
מארגון "קו לעובד" פנו לפני מספר ימים ל"בנק אוצר החייל", בדרישה שייטול אחריות, ויורה לחברת הקבלן הקשורה עמו בחוזה להבטיח את זכויותיו של מ' ושל יתר עובדי הקבלן המועסקים בפועל בבנק. עד כה לא זכתה הפנייה למענה.
המשפטן עמירם גיל מ"קו לעובד" טוען, שלבנק יש אחריות כלפי עובדי הקבלן המועסקים אצלו. לטענתו, מבחינה מוסרית, קשה להשלים עם ההתנערות המחפירה הזו מאחריות. חברות ענק, המגלגלות רווחים עצומים ומחלקות דיבידנדים שמנים לבעלי מניות, מעסיקות עובדי קבלן בתנאים מעליבים ומגדילות את רווחיהן על חשבונם.
מבחינה משפטית, מוסיף גיל, המצב סבוך. מ' אמור היה לקבל את הזכויות המוקנות לו לפי צו ההרחבה בענף הנקיון. אלא, שחברות גדולות במשק בוחרות להעסיק עובדים באמצעות חברות קבלן כדי לא להיחשב המעסיקות של העובדים הללו, ולהתחמק מקיום הצו והחוק. גיל טוען שכך יכולות החברות הגדולות "ללכת עם ולהרגיש בלי" - גם להעסיק עובדי נקיון שינקו את המשרד במשכורת רעב, גם לגלגל את האחריות לחברת הקבלן, וכשזו לא משלמת ולא מעניקה לעובדים את מלוא זכויותיהם (כמו שקורה ברוב המוחלט של המקרים) גם לגלגל עיניים ולשאול: "אני העסקתי את המנקה הזה?! מה פתאום? אני בכלל לא מכיר אותו. שילך לחברת הקבלן!".
של מי האחריות הזו לעזאזל?
בכנס שיערך הערב בבית ציוני אמריקה, תחת הכותרת "של מי האחריות הזו לעזאזל?", תוצג הצעת חוק שניסח "פורום הארגונים לאכיפת זכויות עובדים", ולפיה כל עובד קבלן בכוח אדם או בשירותים יוכל לדרוש מהמעסיק שהזמין את שירותיו לשלם את הזכויות המגיעות לו - החל משכר מינימום וכלה בפנסיה. זאת, במידה ולא קיבל אותן מחברת הקבלן. כמו כן, לפי ההצעה יוכל העובד לתבוע ישירות את מזמין השירותים בבית המשפט.
בפברואר השנה הגישו עובדי ניקיון באוניברסיטה העברית המועסקים באמצעות חברה קבלנית תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, נגד קבלן הניקיון של האוניברסיטה. העובדים תובעים כמעט 600 אלף שקלים בגין תנאים סוציאליים, שלא שולמו להם כדין וכמיליון שקלים פיצויי פיטורים. את התביעה הכינו וכתבו 12 סטודנטים ושני עורכי דין מהקליניקה המשפטית של האוניברסיטה, לבקשתו של מנכ"ל האוניברסיטה הקודם, משה ויגדור.
מקרה זה רלוונטי לתביעה הנוכחית משום שלדעת מומחי הקליניקה המשפטית, התביעה אמנם מכוונת נגד הקבלן, אבל האוניברסיטה, בהתנהלותה בפרשה, מודה בחובתה כלפי עובדי הניקיון ואף חושפת עצמה לתביעה אפשרית מצדם (למשל, אם הקבלן לא יוכל לשלם פיצויים שייפסקו).
שלמה יפה, מנהל הלוגיסיטיקה בבנק אוצר החייל, מסר לוואלה! חדשות ש"אנחנו מבררים את העניין עם הקבלן, שכן לפי ההסכמים שלנו איתו הוא מחוייב לעמוד בכל חוקי מדינת ישראל בעניין העסקת עובדים". את תגובתה של חברת "מגל" לא ניתן היה להשיג.