מחמאה לאוהד כהן או רמז לדוידוביץ'?

אברהם גרנט נוטה לקמץ במחמאות, ודאי פומביות. אלא שפתאום הוא מצא את עצמו הולך ומתקרב לשעת האמת מול אירלנד וצרפת, עם בעיה לא צפויה. הוא התלבט במהלך כל הקמפיין הזה בעניין מערכים, טקטיקה ואיוש עמדות, אבל היה משוכנע שיש לו שוער ראשון. אחר כך הוא גם האמין שניר דוידוביץ' ייצא די מהר מהפציעה במפשעה, אבל זאת נמשכת יותר מחודש. וגרנט, כשאמר אתמול שאוהד כהן "הוא שוער הליגה הטוב ביותר", רמז לדוידוביץ' כי הגיע הזמן לחזור. רוני לוי ומכבי חיפה יכולים להרשות לעצמם את תום אלמדון, נבחרת ישראל צריכה הרבה יותר משוער שני.

בכלל, מעמד של שוער שני בנבחרת הזאת הופך מתכון בטוח לקטסטרופה. אבל רק בקבוצות, כי גרנט לא באמת עשה שימוש בשוער השני. רחמים הגיע לשם כאשר לאשדוד היו שבעה שערי חובה, היום יש לה כבר 22; שטראובר ראה איך גל ניר מוריד אותו לספסל; אלימלך סייע להפועל ת"א לסגור את הטבלה; אוואט ליווה במבט יותר מדי כדורים לרשת של סנטאנדר; רחמין גמר את הקריירה.

אוהד כהן ראוי לזימון, אבל גרנט לוקח הכל בפרופורציות. בליגה יש לכהן את מגמדוב לפניו, בנבחרת זה יהיה רק טל בן חיים. ובכלל, מה שמספיק לליגה נגמר עם חמישייה מול יריבה סימפטית ועדינה כמו הירנביין ההולנדית. עדיין, לאוהד כהן אין סיבה להיעלב מכך שהמחמאה שקיבל אתמול נועדה בעיקר לזרז את דוידוביץ'. אם הוא אכן יחזור במהרה, יכול להיות שכהן הפך אתמול לשוער השני הכי משמעותי בעידן גרנט.