אפס, אפס, אפס

"אתה אפס, אפס. זה שופט אפס, אפס אחד גדול, לא ברור איך אומרים שהוא השופט הטוב ביותר בארץ. זה לא היה פנדל במיליון אחוז. חבל שבאיגוד השופטים יש בכירים שעוזרים למכבי חיפה לזכות בתואר האליפות, יפת הצטרף היום לחגיגות האליפות. יש שחקנים שעובדים קשה וזה בושה איך שיפת שפט. הוא גמר את המשחק". זה מה שהיה למאמן להגיד על עוד משחק שאליו עלתה קבוצתו בלי שמץ של רעיון כיצד לסכן את שער יריבתה. בערך המשחק ה~40 ברציפות. ההתפרצות מצלצלת מוכר, אבל יפת? הוא אשם שמכבי לא מסוגלת לחבר שני פסים ברציפות?

בשינוי קל נשמעים הדברים רלוונטים יותר. אם נחליף בין "שופט" ל"מאמן", בין "פנדל" ל"כדורגל", בין "איגוד השופטים"' ל"מכבי תל אביב ובין "יפת" ל"קלינגר", נקבל גירסה מעניינת ולצערי לא פחות נכונה מזו שהשמיע האיש שסופר לדגו חילוצי כדור: "אפס. זה מאמן אפס, אפס אחד גדול, לא ברור איך אומרים שהוא המאמן הטוב ביותר בארץ. זה לא היה כדורגל במיליון אחוז. חבל שבמכבי תל אביב יש בכירים שעוזרים למכבי חיפה לזכות בתואר האליפות, קלינגר הצטרף היום לחגיגות האליפות. יש שחקנים שעובדים קשה וזה בושה איך שקלינגר מאמן. הוא גמר את המשחק". מקריות? אולי, אבל מה שבטוח זה שאם אכן כך היה נשמע הנאום, זו היתה הפעם הראשונה זה זמן רב שקלינגר מדבר לעניין.

התגובה על שיפוטו של יפת מוכיחה שקלינגר אינו אטום כפי שאפשר היה להסיק בטעות מתגובותיו השונות אחרי הכדורגל המבזה שמפיקה מכבי, שבוע אחרי שבוע. אם הוא מרשה לעצמו להתפוצץ ככה אחרי צפייה רצופה בשתי תצוגות שיפוט חלשות להחריד, מה יגידו אותם האוהדים שבכל שבוע רואים את הדבר הזה שמתעקש להמשיך ולהיקרא מכבי תל אביב?

אחד הדברים היפים שהיו בקלינגר טרם עלתה לו משרת המאמן לראש היה יכולתו לדבר לעניין, בלי לברוח מאחריות. מאז התחיל במסכת ה"הסברים", שבאה להצדיק את השפיץ לעין שחטפו נימני ובנין, קרה לקלינגר משהו. הרי ברור שלא עניין המחנאות הוא שהביא לזריקתם של קפטן הקבוצה וקפטן נבחרת ישראל, ככה סתם אחרי מחנה אימונים. ברור שהיה משהו מעבר לכך. הרבה כסף וטעויות מעבר. ומאז קלינגר מסרב לחזור לפשטות, לענווה, ליכולת לראות את המציאות, להודות בשגיאות ולתקן. וכאשר מסרבים להכיר בטעויות, אז גם יוצא שאין מה לתקן. וככה נראית מכבי.

קלינגר לא יודע לייצר רגש, אבל הוא גדול בלהשתמש בו. את ההעפלה לליגת האלופות אפשר לייחס ב-99 אחוז למאזן המושלם בדרבים ובאחוז בודד למכבי חיפה ודווידוביץ' התמנוני. גם את עונת האליפות של קלינגר אפשר לזקוף לזכות שוער חיפה, אז אוואט, שספג כמה וכמה שערים מגוחכים שהביאו בסופו של דבר את האליפות על חודו של שער (או שניים).

ככל שנוקפות השנים של קלינגר במכבי, מתקבלת תמונה של קבוצה שפועלת לפי הנוסחה: דלק פלוס טעות של שוער מכבי חיפה. מה שאומר שכל זמן שדווידוביץ' או כל שוער אחר בחיפה לא יטעה בצורה פטאלית, אין למכבי מה לחפש בצמרת. לכן, בפתחה של עונה שבה כל הליגה תחתית (להוציא את חיפה), מאבקי הדרבי יכריעו אם מכבי תל אביב תיאבק מעל או מתחת לקו האדום. כי לא על הדלק לבדו. דלק הוא מצרך מוגבל. בייחוד דלק במכונה שלא יודעת להאיץ.