וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מחממים את הפארקט: ניו ג'רזי נטס

גיל קדרון

2.11.2004 / 17:45

הנטס עוד לא בניו יורק, אבל בהחלט בג'ונגל. קיי-מארט הלך, קיד בדרך וג'פרסון יהיה אולסטאר, אבל כנראה בלי פלייאוף

נתחיל, כמובן, בדבר המערכת:

אנחנו ממשיכים בפרוייקט פתיחת העונה המסורתי שלנו, בו נסקור בזו אחר זו, מדי יום, את 30 קבוצות הליגה. העונה, למי שפספס, נפתחת ב-2 בנובמבר.

במסיבת אמצע הדרך יבדר אותנו גיל קדרון עם הניו ג'רזי נטס, שכנראה קצת יתקשו ליהנות בחגיגה.

הנטס

נוסדו בשנת ב-1967 בניו ג'רזי כ'אמריקנס', אחת מ-11 החברות המקוריות ב-ABA. ב-1967 עברו לניו יורק (ונדדו בה בין כמה מקומות) ושינו את שמם לנטס, שם שנשאר גם ב-1977, כשחצו את הנהר בחזרה לניו ג'רזי, עיר פעילותם עד היום - ולא לעוד זמן רב.

ב-1968 היו קרובים להחתמת הבחירה מספר 1 בדרפאט, לו אלסינדור (ששינה את שמו בהמשך לקרים עבדול ג'באר), אבל הפסידו אותו לקבוצת ה-NBA, המילווקי באקס. אחרת ההיסטוריה שלהם אולי היתה נראית אחרת.

ב-1972 צירפו את הכוכב הגדול ביותר שלהם מעולם - ג'וליוס ארווינג (ד"ר ג'יי), שהוביל אותם לאליפות ה-ABA ב-1974 ובעונת הפרידה של הליגה כעבור שנתיים. בעת האיחוד עם ה-NBA (בשנת 1976), שילמו הנטס 3 מיליון דולר לניקס כפיצוי על פעילותם באותה טריטוריה, סכום שאילץ אותם למכור את הד"ר הטוב לפילדלפיה 76'. מאז, במשך למעלה משני עשורים, היו הנטס לאחת מנמושות הליגה (אם לא ה-נמושה שלה) שהעפילו לפלייאוף רק פעם בדור. בקיץ של 2001, שנה לאחר הגעתם של המאמן ביירון סקוט ובחירת הדראפט מס' 1, קניון מרטין, הגיע לנטס בטרייד הפוינט גארד ג'ייסון קיד ואתו הרוקי ריצ'רד ג'פרסון. מאז העפילו פעמיים ברציפות לסדרת הגמר, שברו את כל שיאי המועדון והפכו אותו מבדיחה לכוח המרכזי במזרח. מי שבנה מהיסוד את הקבוצה הזו הוא ה-GM רוד ת'ורן, לשעבר יד ימינו של דייויד שטרן, ויותר לשעבר ה-GM של הבולס שבחר את מר ג'ורדן.

עונה אחרונה

ניו ג'רזי סיימה את העונה במקום הראשון בבית האטלנטי עם 47 ניצחונות ו-35 הפסדים, מה שהעמיד אותם בראש הבית האטלנטי (הבית החלש ביותר בספורט האמריקאי אשתקד), עם המאזן השלישי הכי טוב במזרח, אחרי הפייסרס והפיסטונס.

העונה שעברה סימנה חילופי משמרות בצמרת המזרח, כשהנטס הודחו בסיבוב השני של הפליאוף בידי האלופה שבדרך. אבל כמו קבוצה גדולה, הנטס נלחמו (כמעט) הרגע האחרון והקשו על דטרויט בסדרה סופר-דרמטית שהגיעה למשחק שביעי. כדי לגלות את הסיבות לנפילתה של המיני-אימפריה צריך לחזור לעונה עצמה: שביתות איטלקיות, פיטורי מאמן, מכת פציעות, ומכירת הקבוצה יספרו לנו את הסיפור.

העונה התחילה חלש, כשביירון סקוט לא הצליח לרתום את חניכיו לעגלה, במה שנראה לרבים כניסיון מכוון מצד שחקן מסוים לחבל בקבוצה במטרה לגרש אותו מהעיר. כולם שמעו את מה שקיד חושב על מאמנו (ובעצם על כל מי שאימן אותו מאז ומעולם), אז לא היינו מופתעים יותר מדי כאשר נשיא הקבוצה רוד ת'ורן החליט "לזעזע את הקבוצה" בסוף ינואר. המאזן היה 22:20, כשהנטס הפסידו חמישה מששת המשחקים האחרונים שלהם תחת סקוט. מי שהחליף אותו היה עוזרו, לורנס פרנק בן ה-33, שנראה יותר כמו בול בוי מאשר מאמן. כנראה שלילדון עם הבייבי פייס היו כמה שיטות אימון סודיות שרק הוא מודע להן, או שאולי הוא שם לשחקניו משהו באוכל – כי הנטס התאוששו להם באורח פלא ממש, התאמצו בהגנה ושיחקו חזק בהתקפה בדרך ל-12 ניצחונות רצופים (שיא למאמן רוקי). אני ממש יכול לדמיין את שיחות המוטיבציה לפני המשחקים: "חבר'ה, אולי נתחיל לשחק חזק? אולי סוף סוף נתאמץ?" וקיד בטח ענה "וואלה! רעיון טוב, קואץ'. חבל שהמאמן הקודם לא חשב על זה, אתה גדול".

ואז נפצע קיד בברך, במה שיתברר מאוחר יותר כפציעה חמורה שמחייבת ניתוח שאליו עוד נחזור. גם מרטין נפצע לו, מה שהשאיר את ריצ'ארד ג'פרסון ככוכב יחידי. ג'פרסון עשה את כל מה שהוא יכול (ומסתבר שזה המון), אבל הפציעות הללו היו אחד הגורמים העיקריים להפסד שיגיע מאוחר יותר בפליאוף.

ברקע כל זה התבצעה לה מכירת הקבוצה לאיש העסקים ברוס ראטנר, שהבטיח להעביר את הקבוצה לברוקלין בעוד כמה שנים. מסביב למכירה היו ציטוטים לוחמניים של קיד (אמר שאם הפרנצ'ייז יעבור ללונד איילנד, זה יקרה בלי הפרנצ'ייז פלייר שלה), ושמועות על קיצוצים דראסטיים בפיי-רול של הקבוצה ובכל דבר שרק אפשר לקצץ בו (כמה עובדים אף טענו שאין יותר ניירות למדפסות וסיכות לשדכנים. מיד שלחתי לברוס אימייל שבו ציינתי שבשוק הכרמל אני יכול לקנות לו חבילה גדולה בשקל. תשובה עוד לא קיבלתי). הסיבה שהקבוצה נמכרה ותעזוב היא מכיוון שהסיפור של הנטס בניו ג'רזי הוא כשלון כלכלי מתמשך, כאשר גם בעונות האחרונות – הטובות ביותר בהיסטוריה של הקבוצה – בדירוג תפוסת קהל אנחנו מוצאים את אולם המדולאנדס ממוקם באחד מחמשת המקומות האחרונים באחוזים ובכמויות אוהדים. במשחקי החוץ ,לעומת זאת, הקהל דווקא כן יודע להעריך את החבר'ה האלה (מיקום של 10 ו-11 בכמויות אוהדים ואחוזי תפוסה, בהתאמה).

הקיץ שהיה

ת'ורן הגיע לאוף-סיזן כשאחד משלושת הכוכבים שלו הוא שחקן חופשי, אחר בדרך לניתוח בברך והשלישי מבקש הארכת חוזה. כלומר, בודה לא חסרה לו. הבעיה היא שראטנר כבר הודיע שמכיוון שלקיד יש חוזה מקסימום ושג'פרסון צפוי לזכות בהארכת חוזה נדיבה – הוא לא מוכן לשלם חוזה שלישי בסכום דומה. למרטין לקח קצת זמן להבין את הרמז ולאחר ביקור בדנבר, אמר הג'נרל מנג'ר קיקי ואנדווי שהסיכויים לראות את KMART רץ ליד כרמלו ב"פפסי סנטר" הם נמוכים כי לא נראה לו שהבחור רוצה לעזוב את ניו ג'רזי. את מה שקרה אחר כך אתם בטח יודעים, ת'ורן נאלץ לפרק את המשולש שהעלה אותו ואת המועדון לגדולה – ושלח את הבחירה הראשונה בדראפט של שנת 2000 לנאגטס בתמורה לכמה דפי איי4 וקופסאות שדכנים תוצרת סין (אה כן, היו גם שלוש בחירות דראפט עתידיות).
מי שכן קיבל את המזומן היה ג'פרסון שחתם על חוזה מקס לשש שנים והפך בכך לשחקן שעליו בונה הקבוצה את העתיד.

קיד נכנס לניתוח ויצא משם עוד יותר מג'נון. עכשיו, כשהקבוצה כבר לא מועמדת לאליפות, החליט ג'ייסון שזה הזמן לעזוב, והבחור מכיר רק דרך אחת לעזוב: בצורה מכוערת. הבעיה היא שהערך שלו בשוק צנח תוך שנה כאילו הואשם בפעילות למען אל-קאעידה (מי רוצה פוינט גארד בן 31 עם חוזה ענקי לעוד חמש שנים וברך פגועה?). כרגע, אין שום סיכוי שת'ורן ישיג תמורה ראויה בחזרה. לפי כך, כולם יצטרכו לחכות לטרייד דד-ליין כדי לעשות משהו בנידון, כי רק לאחר שקיד יחזור (בסביבות דצמבר) הוא יוכל להראות שכדאי למועמדת לאליפות לקחת אותו. בינתיים הוא כבר הספיק להחרים את אימוני הערב (ולחזור בו), לצאת לתקשורת ולהגיד שאין מספיק כשרון בקבוצה הזאת ("לא תהיה פה אליפות בשנתיים הקרובות"), ובעיקר להזכיר לנו שמה שאמרו עליו בבית קולאנג'לו בפיניקס נכון גם נכון: "קיד אנוכי מחוץ למגרש באותה מידה שהוא לא אנוכי על המגרש".

עוד שני שחקני רוטציה קבועים עזבו הקיץ: קרי קיטלס נשלח לקליפרס יחד עם החוזה הנגמר שלו (בעלות של 10 מיליון) בתמורה לבחירת דראפט בסיבוב השני, ולושיוס האריס חתם בקאבס. הצטרפו? רודני ביופורד, ז'ק ווהן, אריק וויליאמס, רון מרסר, טרביס בסט וג'בארי סמית'. אפשר להבין מדוע קיד רוצה לעזוב.

בקיץ הבא לת'ורן יהיו הרבה דולרים פנויים מתחת לתקרת השכר, אבל לפי התוספות שהגיעו הקיץ לא נראה שראטנר מתכוון להתחזק באיזושהי צורה. מלבד אולי בעוד כמה שדכנים.

סימני שאלה

1. איך אפשר שלא להתחיל עם קיד? רוב פרשני ה-NBA (כולל הח"מ) סבורים שהוא לא יסיים את העונה במדולאדנס. לנטס כדאי להעביר אותו והוא, כאמור, לא רוצה לשמוע על שום דבר אחר. איך שקיד ייראה בחודשים דצמבר-ינואר-פברואר יקבע רבות מבחינת התמורה שתקבל הקבוצה בעבורו. זו הדרך היחידה להתחיל ולבנות מחדש, מכיוון שהסגל הנוכחי לא הולך לשום מקום. עד שהטרייד יתבצע, הקבוצה הזו נמצאת במצב המתנה בלתי נסבל. בהקשר האישי של JKIDD נותר לראות עם הפציעה לא חיסלה לו את המהירות (והקריירה). הוא בטוח שלא. גם גיא גודס חשב ככה פעם.

2. כולם מצפים מג'פרסון להראות העונה מדוע הוא נבחר להיות השחקן שעליו בונה הקבוצה ומדוע הוא הפרנצ'ייז פלייר. הבעיה היא שג'פרסון אינו שחקן מושלם והקליעה שלו מבחוץ היא מפוקפקת במקרה הטוב וממש גרועה במקרה הרע. ללא מרטין וקיד, הוא היחידי שיכול לעשות משהו שקשור לכדורסל בקבוצה הזו, אבל ישנו גם החשש שללא הליי-אפים הקלים במתפרצות (ע"ע קיד) וללא הפיטבול ששומר עליו בפנים (ע"ע מרטין), יתקשה RJ להמשיך ולהתקדם.

3. ת'ורן הוא הדמות הטראגית של כל הסיפור הזה, כאשר הוא נאלץ לפרק במו ידיו את הקבוצה אותה בנה בצורה כל כך מרשימה. אבל גם ת'ורן צריך עבודה וחוזהו מסתיים בסוף העונה, כך שלא כדאי לא להרגיז את הבוס החדש. סביר להניח שזוהי השאלה הגדולה ביותר בכל מה שקשור לטווח ארוך: האם ראטנר ישאיר את ה-GM המוצלח ביותר בהיסטוריה של הקבוצה? בימים האחרונים החלו לדלוף שמועות על הארכת חוזה של חמש שנים. נחכה ונראה.

4. מי יהיה הפוינט גארד כשקיד יהיה בבגדים אזרחיים (ומאוחר יותר בקבוצה אחרת)? האם יהיה זה טרביס בסט? הוא מעבר לשיא ונכשל בעונה שעברה בצורה קולוסאלית בדאלאס. ז'ק ווהן? הוא בטח לא בנוי להיות רכז פותח של קבוצת NBA, בטח לא לפלייאוף. זורן פלאניניץ'? הבוסני הוא אופציה נוספת, אבל גם היא לא נראית מלהיבה ומבטיחה מדי לשנה הקרובה, למרות שבמועדון מקווים שיראה איזושהי התקדמות (קלע 14 נק' במשחק טרום העונה האחרון מול הבובקטס).

5. יש ללורנס פרנק משהו שמזכיר קו קדמי? בריאן סקלאבריני, ארון וויליאמס, אלונזו מורנינג וג'ייסון קולינס הם שחקני הפנים היחידים בסגל הנוכחי שאי פעם שמעתם עליהם. וגם לגביהם לא ממש חסרות שאלות: סקלאבריני שיחק טוב (מאוד) במשחק אחד כל חייו; וויליאמס וקולינס הם בק-אפ סנטרים ותו לא; ואף חברת ביטוח לא הסכימה לבטח את החוזה של "האיש והכליה" מורנינג, אז אין יותר מדי סיבות לחשוב שהשנה תהיה שונה מקודמתה.

6. כל עוד קיד בקבוצה - האם לורנס פרנק יצליח לאגד את חניכיו לכדי יחידה אחת? זו נראית עבודה קשה כשיש לך גייס חמישי בקבוצה.

סימני קריאה

המטרה: יש מי שמדבר פליאוף במועדון, אבל המטרות העיקריות הן לקבל את השחקנים הטובים ביותר בעבור קיד, להמשיך ולראות את ההתקדמות של RJ, ואולי לגלות איזה צעיר או שניים שמסוגלים לתרום באופן קבוע.

התסריט האופטימי: פלאניניץ' מראה ניצוצות כשווהן ובסט משלימים אותו, בעמדה מספר שתיים רון מרסר חוזר לחיים וביופורד נולד מחדש, ג'פרסון הופך לאולסטאר ו'זו' זוכה בתואר (שכבר אינו קיים באופן רשמי) "הקאמבק של השנה". בתמורה לקיד מגיעים טונות כשרון (אולי מדאלאס או מהקינגס), והנטס מצליחים להגיע לפליאוף.

התסריט הפסימי: אף אחד לא רוצה את JKIDD ות'ורן נאלץ לקבל בתמורה עוד כמה שדכנים בשביל ראטנר. כל הסגל – מלבד ג'פרסון – לא מצליח להפתיע אותנו בעוד הנטס שוקעים למצולות המזרח.

התחזית: אלא אם יגיע לניו ג'רזי כריס וובר או כשרון-על אחר בתמורה לקיד, קשה לראות את הסגל של פרנק מגיע לפלייאוף. ג'פרסון ייתן עונה בת-זונה, אבל מעבר לזה הכל ניחושים.

סגל

ג'ייסון קיד
פ.גארד
1.93 מ', 96 ק"ג
נולד: 23/03/1973
עונה 11 בליגה (שתיים וחצי בדאלאס, ארבע וחצי בפיניקס, שלוש בניו ג'רזי)
עונה אחרונה: 15.5 נק', 6.4 ריב', 9.2 אס', 1.82 חט' ב-36.6 דקות למשחק. שותף ב-67 משחקים.

טרביס בסט
פ.גארד
1.80 מ', 84 ק"ג
12/07/1972
עונה עשירית בליגה (שש וחצי עונות בפייסרס, חצי עונה בבולס, עונה אחת במיאמי ועונה בדאלאס)
עונה אחרונה (במדי דאלאס): 61 מש', 12.5 דקות, 2.8 נק', 1.8 אס'.

ג'ק ווהן
פ.גארד
1.85 מ', 86 ק"ג
נולד: 11/02/1975
עונה שמינית בליגה (ארבע ביוטה, שתיים באטלנטה, אחת באורלנדו)
עונה אחרונה (באטלנטה): 3.8 נק' ו-2.7 אס' ב-18 דקות למשחק. שותף ב-71 משחקים.

זוראן פלאניניץ' (קרואטיה)
גארד
2.01 מ', 89 ק"ג
נולד: 12/09/1982
עונה שנייה בליגה
בעונה האחרונה (בנטס): 3.1 נק' ב-10 דק' משחק. שותף ב-49 משחקים.

אריק וויליאמס
גארד-פורוורד
נולד: 17.7.1972
2.03 מ', 99.8 ק"ג
עונה עשירית בליגה (6.5 בוסטון (בשתי קדנציות), 2 דנבר וחצי עונה בקאבס)
בעונה שעברה (50 משחקים במדי קליבלנד ו-21 במדי בוסטון): 10 נק' ו-4 ריב' למשחק ב-71 משחקים. שיחק 26 דק' בממוצע למשחק.

רודני בופורד
גארד-פורוורד
1.96 מ', 89 ק"ג
נולד: 02/11/1977
עונה חמישית בליגה (אחת במיאמי, אחת בפילי, אחת בממפיס ואחת בקינגס)
עונה אחרונה: 1.9 נק', ב-6.4 דק' למשחק. שותף ב-21 משחקים.

רון מרסר
גארד-פורוורד
2.03 מ', 95 ק"ג
נולד: 18/05/1976
עונה 8 בליגה (שתיים בבוסטון, חצי עונה בדנבר וחצי באורלנדו, עונה וחצי בשיקגו, עונה וחצי באינדיאנה וחצי עונה בספרס)
עונה אחרונה: 5 נק' ב-13 דק' משחק. שותף ב-39 משחקים.

ריצ'ארד ג'פרסון
ס.פורוורד
2.01 מ', 107 ק"ג
נולד: 21/06/1980
עונה רביעית בליגה (כולן בניו ג'רזי)
עונה אחרונה: 18.5 נק', 5.7 ריב', 3.8 אס', 1.12 חט' ב-38 דקות למשחק. שותף ב-82 משחקים.

בראיין סקלאבריני
פ.פורוורד
2.06 מ', 109 ק"ג
נולד: 18/03/1978
עונה רביעית בליגה (כולן בניו ג'רזי)
עונה אחרונה: 3.5 נק' ו-2.5 ריב' ב-13 דקות למשחק. שותף ב-69 משחקים.

ארון וויליאמס
פורוורד-סנטר
2.06 מ', 109 ק"ג
נולד: 02/10/1971
עונה 11 בליגה (אחת ביוטה, אחת במילווקי, אחת בדנבר ובונקובר, שתיים בסיאטל, אחת בוושינגטון, ארבע בניו ג'רזי)
עונה אחרונה: 6.3 נק', 4.1 ריב', 1.1 אס' ב-18.6 דקות למשחק. שותף ב-72 משחקים.

ננאד קרסיץ' (סרביה-מונטנגרו)
פורוורד-סנטר
2.13 מ', 109 ק"ג
נולד: 25/07/1983
רוקי (נבחר בסיבוב הראשון ב-2002, אבל נשאר לשחק בבבלגרד)

ג'ייסון קולינס
סנטר
2.13 מ', 118 ק"ג
נולד: 02/12/1978
עונה רביעית בליגה (כולן בניו ג'רזי)
עונה אחרונה: 5.9 נק', 5.1 ריב', 2 אס' ב-28.5 דקות למשחק. שותף ב-78 משחקים.

אלונזו מורנינג
סנטר
2.08 מ', 118 ק"ג
נולד: 08/02/1970
עונה 13 בליגה (שלוש בשרלוט, שמונה במיאמי ועונה בנטס)
עונה אחרונה: 8 נק', 2.3 ריב' ב-18 דק' למשחק. שותף ב-12 משחקים בלבד.

צוות מקצועי

מאמן ראשי: לורנס פרנק

התמנה באמצע העונה שעברה. העונה היא הראשונה המלאה שלו בקבוצה. במשך שלוש שנים וחצי שימש כעוזר מאמן של ביירון סקוט ושלוש שנים נוספות כעוזר של בריאן היל בגריזליס. פרנק מעולם לא שיחק ב-NBA ונראה צעיר יותר מרוב שחקניו, אבל הצליח בעונה שעברה בעיקר בזכות ברית עם כוכבי הקבוצה בכלל, וג'ייסון קיד בפרט. מהרגע שעלה לכס המאמן, הקבוצה התאפסה והשחקנים חזרו להתאמץ.

אבל זה לא היה הכל, בסדרת הפליאוף מול לארי בראון ספג פרנק עלבונות לא הוגנים (ולא חכמים) מכיוונו לארי בראון, אבל בחר לשתוק ולעשות את העבודה הטובה ביותר שהוא יודע. וזה התברר כלא מעט, כשהסדרה נמתחה לשבעה משחקים. מה שאותי הרשים במאמן כה צעיר, היא היכולת שלו להודות בטעויות, תכונה שבדרך כלל מעידה על בטחון עצמי וראש טוב (אפילו ג'ייסון קיד מקשיב לו, זה אומר הרבה). לאחר הניצחון בשלוש הארכות במשחק החמישי מול הפיסטונס, אמר פרנק שהוא הרגיש כמו אידיוט מפני שלא הורה לשחקניו לבצע עבירה במהלך האחרון (מה שהוביל לשלשה מטורפת של בילאפס מחצי מגרש).

השנה לפרנק מצפה עבודה קשה יותר ולנו נותר רק לחכות ולראות אם יש לו את היכולות להיות מאמן מוביל בליגה, או שמא היה קוריוז שהועלה ויורד על גבו של מר קיד.

יהיו עזר כנגדו:
בריאן היל (שימש כמאמן ונקובר ואורלנדו, אותה הוביל לגמר. פרנק עבד תחתיו בגריזליס)
ג'ון קווסטר (עבד במשך שבע השנים האחרונות כעוזרו של בראון בפילי ובפיסטונס)
ביל קרטרייט (היסטוריה ארוכה כשחקן, לאחרונה עוזר מאמן ומאמן ראשי בשיקגו)
טום באריס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully