"אני לא ממש יודע מה קורה אחרי שמתים, אבל אני לא אוהב את הרעיון של להיקבר. הייתי מעדיף ללכת במדבר ולהיאכל על ידי הציפורים". אליוט סמית. 2001.
בחורף של שנת 1997, שש שנים לפני שאליוט סמית דקר את עצמו בחזה פעמיים והסתלק מהעולם, הוא מצא את עצמו על צוק. למטה היתה תהום ולמעלה חגו נשרים. השאלה היתה "להישאר או ללכת".
הוא החליט לקפוץ, אך מישהו במרומים היה מעוניין בעוד שלושה אלבומים, והפרמיירה בגן עדן נדחתה לזמנים אחרים. כמה שבועות מאוחר יותר מצא את עצמו סמית "בגיהינום, כפי שדמיין אותו" - בית חולים פסיכיאטרי, שממנו השתחרר כשהוא מטורף יותר, ורק אחרי שאיים על הצוות בתביעה. למזלו, אבא שלו פסיכיאטר, והוא ידע באיזו טכניקה עליו לנקוט. אף אחד מאלו שהכירו אותו לא הופתע מהמקרה. הוא היה שתיין ומכור להרואין, והוא שנא את עצמו כל כך שלבסוף דקר את עצמו בחזה פעמיים. הוא לא הסתיר את זה. הוא שר על: דימוי עצמי נמוך, אהבה נכזבת, כישלון, מוות והתמכרות. אם הייתה תקווה, היא הסתתרה רק בלחנים האופטימיים והמבריקים שכתב בהשראת לנון ומקרתני. המוקדמים נכתבו כבר כשהיה בן 17, לפני ששינה את שמו מסטיבן לאליוט, קיבל הכשרה ככבאי, הקים להקת פוסט-פאנק, פירק אותה כשהבין שהוא שונא פוסט-פאנק, ולפני שהפסיד לסלין דיון את פסלון האוסקר. על יד שמאל שלו הופיע קעקוע של טקסס, המקום שבו גדל וכל כך שנא. על יד ימין שלו הופיע קעקוע של פרדיננד השור (הבטלן שאהב להריח פרחים והפך לגיבור קרבות אמיץ), שסימן את המאבק בחיים. יד ימין סימנה את העתיד, יד שמאל סימנה את העבר. חודש לפני שהפסיד לחיים, היה נדמה שהקרב שלו על עתיד טוב יותר מתקדם יפה. אחרי ארבע שנות שתיקה, אלבום חדש היה לקראת סיום, וסינגל ראשון ומצוין מתוכו בשם "Pretty (Ugly Before)" יצא לרדיו. הוא אפילו התחיל במילה "שמש" ולא בהקשר של שקיעה.
מיסטר מיזרי
"From A Basement On The Hill", אלבום הסולו השישי של אליוט סמית, מגיע כעת, שנה אחרי שהחלה התחרות עם ניק דרייק וג'ף באקלי על התואר המפוקפק: "המוות המסתורי ביותר מאת הסינגר/סונגרייטר המדוכא אך המוכשר עד דמעות". הוא מתחיל בסערה עם קטע בשם "Coast To Coast ", ומייד אחריו מגיע קטע אקוסטי אליוט סמיתי סטנדרטי, שחצי מכותבי השירים בעולם היו מוכנים לחזור בגלגול הבא כעכביש תמורת העברת הקרדיט אליהם. כמו שני האלבומים שקדמו לו, "XO", ובעיקר,
Figure 8, הוא מופק ומעניין. כמעט מושלם ברמתו. למעשה הוא גם כמעט והושלם. קשה שלא לדמיין איזה תפקיד הוא היה מוסיף כאן, ואיך הוא היה מתקן את הפגם שם. הטקסטים חדים כתמיד: "אני יודע מה המקום שלי. שונא את הפרצוף שלי. אני יודע איך זה התחיל, ואיך זה ייגמר", הוא שר ב-"Strung Out Again". "איש מת בסלון, זה לא החיים שלי, זו רק ברכת שלום אוהבת לחבר שלא הצליח לעשות את הדברים כמו שצריך", הוא שר בסינגל החדש ואחד השירים הטובים באלבום - "A Fond Farewell".
לא ברור אם התכוון לכתוב אוטוביוגרפיה (הועלו גם ספקולציות שאולי נרצח), אבל לא ניתן להתווכח עם התוצאה הטראגית, שרק מתחדדת כשמבינים שאין אפילו שיר אחד שאינו מוצלח באלבום הזה. ולמרות שסמית שר בו את השורה "תני לי סיבה אחת לא לעשות את זה", ושללייבל דרימוורקס זו הייתה סיבה מספיק טובה לסרב לאלבום הזה בטענה שהוא אפל מדי, ישנן 15 סיבות חדשות שמוכיחות שמדובר בגאון מוזיקלי שאבד. אמרו הלו ונופפו לשלום, מיסטר מיזרי עזב את הבניין.
"אין שום דבר לא בסדר אצלי. הייתה לי רק תקופה רעה למשך זמן מה". אליוט סמית, על האפשרות שיתאבד. 2001 .
אליוט סמית, "From A Basement on The Hill" (אן.אם.סי/ דומינו)