מחממים את הפארקט: פיניקס סאנס

ראשית, דבר המערכת:

אנחנו ממשיכים בפרוייקט פתיחת העונה המסורתי שלנו, בו נסקור בזו אחר זו, מדי יום, את 30 קבוצות הליגה. הסקירה מתבצעת בסדר עולה, מהנמושות עד למועמדות, ולא בסדר מתימטי מדוייק. העונה, אם פספסתם, נפתחת ב-2 בנובמבר.

בפרק 11, מביא לנו כתבנו האורח, עומר קהת, את סיפורה של פיניקס, שאחרי שקיעה-זריחה-שקיעה, רוצה לראות איך כשהשמש עולה, לה-לה-לה, היא עולה ועולה...

הצטרפו לליגה בעונת 1968/69 ופעילים מאז תחת השם סאנס (שמשות) בפיניקס.

אליפויות: 0

עם קוני הוקינס, פול סילאס וניל ווק, הגיעו הסאנס לפלייאוף כבר בעונתם השניה בליגה, אבל לא הצליחו לעשות זאת שוב עד לעונת 1975/76. ההמתנה היתה שווה. הסאנס, תחת הדרכתו של ג'ון מקלאוד (שנשאר בקבוצה 13 שנים), הבטיחו את מקומם בפלייאוף בזכות סיומת של שבעה נצחונות רצופים והגיעו בסיפור סינדרלה עד לסדרת הגמר, כשהם מדיחים בדרך את האלופה גולדן סטייט במשחק 7 בחוץ. בגמר הם הפסידו 4:2 לבוסטון בסדרה שסיפקה משחק אגדי (5) שהלך לסלטיקס אחרי 3 הארכות. בקבוצה כיכב אז מי שכעבור שנים החזיר את הקבוצה בפעם השניה, והאחרונה בינתיים, לסדרת הגמר, פול ווסטפל.

שנות ה-80' ראו עליות וירידות עד שהקבוצה נמכרה לקבוצת משקיעים בקיץ 1987, תמורת 44 מיליון דולר (לשם המחשת התהליך שעבר מאז על הליגה - שאיקל אוניל לבדו ירוויח העונה כ-29 מיליון דולר). כבר שנה לאחר מכן הגיעה פיניקס עד לגמר המערב שם הפסידה ללייקרס. בעונה העוקבת ניצחו הסאנס את הלייקרס רק כדי להפסיד לפורטלנד בהופעה שניה ברציפות בגמר המערב. אז הגיעה עונת 1992/93.

בקיץ הגיע לקבוצה הכוכב הגדול של פילי, צ'ארלס בארקלי. עמו הגיעו הגארד דני איינג' והמאמן הרוקי פול ווסטפול. בארקלי שפרח לצדו של קווין ג'ונסון - הגרסה הרכה של אלן אייברסון - נבחר ל-MVP של העונה הרגילה, כשהוא מצעיד את פיניקס למאזן 20:62 ויתרון ביתיות עד הסוף. היתרון נוצל עד תום במשחק השביעי בגמר המערב מול סיאטל. בארקלי סיים את המשחק עם 44 נק' ו-22 ריב' בדרך לסדרת הגמר המרתקת ביותר בשנות ה-90' (קביעה אישית כמובן).

שיקגו המנוסה והבטוחה בעצמה, עם שתי אליפויות רצופות באמתחתה, ניצלה את מה שנראה כפיק רגליים של פיניקס בתחילת הסדרה וחזרה הביתה עם 0:2 מבטיח. אבל הסאנס, שהציגו באותה עונה את הכדורסל הטוב והמהנה בליגה, חזרו עם נצחון אחרי שלוש הארכות במשחק השלישי בשיקגו. עם נצחון במשחק החמישי חזרו בארקלי ושות' הביתה בתקווה לסגור עניין, אבל במשחק שישי צמוד, הגיע הכדור האחרון לג'ון פקסון שנשאר פנוי והוא, עם צ'אקה מעבר לקשת, הבטיח לבולס תריפיט ראשון.

אחרי עוד שנתיים של הפסדים לרוקטס בחצי הגמר, למרות יתרון ביתיות, הועבר צ'ארלס בארקלי, כבר עם גב גמור, ליוסטון. חצי שנה לאחר מכן נערך טרייד ענק עם דאלאס, בו הובא הפוינט גארד הצעיר והמוכשר ג'ייסון קיד. שון מריון הצעיר פרץ במפתיע, אבל פני הארדוויי נעצר על ידי פציעות והסאנס, בשנים של תחלופת מאמנים גבוהה, הציגו קבוצה מהירה ואטרקטיבית שלא איימה על התואר, אבל רשמה בעונת 2000/01 הופעה 13 ברציפות בפלייאוף.

חתול שחור עבר בין הנהלת הקבוצה לג'ייסון קיד לאחר שזה הואשם בהכאת אשתו ובקיץ 2001 קיד נשלח בטרייד לניו ג'רזי תמורת סטפון מארברי. מה זה עשה לנטס כולם יודעים (למרות שבנהלת הנטס, נראה שכבר שוכחים). בפיניקס זה בסופו של דבר נכשל. בעונה הראשונה, עם מאזן 46:36, נשארו הסאנס מחוץ לפלייאוף לראשונה מאז 1988. בעונתו השנייה תיפקד מארברי כמנהל המשחק שכולם קיוו שהוא באמת יכול להיות, בנוסף ליכולתו כסקורר. ביחד עם רוקי העונה, בחור בן 19 בשם אמארה סטודמאייר, ששנה קודם למד בתיכון ונבחר רק במקום ה-9 בדרפאט, ועם המטריקס שידו בכל, התברגה פיניקס לפלייאוף עם מאזן של 46:36, ונתנה מאבק מכובד לסן אנטוניו, שהמשיכה עד לאליפות. הכל היה מוכן לעונה בה הסגל המוכשר הזה יתחיל לקרוא תיגר על קבוצות העלית של המערב.

מאזן 59:23, מקום לפני אחרון בבית הפסיפי ובמערב כולו (ותודה לקליפרס).

הציפיות, כאמור, היו בשמים, אבל כבר מההתחלה, שום דבר לא התחבר. מארברי, באופן שגם פסיכולוגים מנוסים יתקשו להסביר, צנח שלב או שניים אחרונה בתהליך ההתבגרות שלו כשחקן וכמנהיג, מריון הגיע חלוד ולא מצא את הטבעת, ופציעות של אמארה וקברקאפה הנחילו מהלומה סופית לתקוות השמשות. פתיחה של 13:8 הביאה לפיטוריו של המאמן פרנק ג'ונסון ואת המושכות קיבל מייק ד'אנטוני, ששימש כעוזר המאמן. הקבוצה הראתה סימני שיפור תחת גורו ההתקפה, אבל למרות שקלעה יותר נקודות באחוזים טובים יותר, לא הצליחה לממש את השיפור לנצחונות. ואז באה רעידת אדמה ששינתה את פני הקבוצה.

בטרייד הגדול ביותר שהתרחש בעונה שעברה וכלל 8 שחקנים, העבירה פיניקס את מארברי והארדווי לניו יורק, תמורת אנטוניו מקדייס, הווארד אייזלי, הרוקי מחאיי לאמפה והזכויות לרכז האירופאי מילוש וויאניץ'. הטרייד שיחרר את פיניקס משני חוזים כבדים, אבל השאיר חלל ענקי וקבוצה בלי בעל בית. במקביל, הוא סימן באופן ברור כי הסאנס שמים את העתיד שלהם בסל של אמארה סטודמאייר.

האפקט המיידי היה רצף של 6 הפסדים, אבל עד סוף העונה ראינו גם כמה תוצאות לוואי חיוביות של המהלך. הראשונה שבהן היתה התקדמותו של הגארד-פורוורד ג'ו ג'ונסון. ג'יי.ג'י התחיל להיראות כמו יותר מעוד כשרון וסיים את העונה עם רצף של 43 משחקים בדאבל-פיגרס בנקודות, מאחורי ארבעה שחקנים בלבד בליגה - גארנט, פג'ה, גאסול, ואייברסון. הוא הוביל את הקבוצה באסיסיטים ב-27 מתוך 47 המשחקים האחרונים שלה, וסיים את הליגה ראשון בדקות למשחק, כאחד מ-11 היחידים בליגה עם ממוצעים של 16, 4 ו-4.

עוד שחקן שניצל את הטרייד כדי לצבור דקות משחק וניסיון היה הרכז הרוקי ליאונדרו בארבוסה. הברזילאי סיים את הופעתו הראשונה בהרכב הפותח עם 27 נקודות, ותרם דקות משחק רבות והמון אנרגיה לקבוצה בהמשך הדרך. סטודמאייר, לאחר שהפסיד 27 משחקים בגלל פציעה, הוביל את הקבוצה 11 משחקים ברציפות, בהם קבע שיא אישי של 11 משחקים רצופים עם 20+ נקודות. גם שון 'מטרקיס' מריון הצליח לייצר יותר יציבות אחרי הטרייד, וסיים את העונה עם השוואת שיאי קריירה לפחות בקטיגוריות הסטטיסטיות החשובות.

אל הרכבת לפלייאוף היה ברור שפיניקס לא יכולה אפילו להתקרב, אבל דאנטוני הצליח לשמור על אווירה תחרותית, ושני נצחונות לקראת סוף העונה - על יוסטון וסקרמנטו שניהלו קרבות על מיקומם בפלייאוף – הבהירו כי עם תוספת שחקן או שניים, הקבוצה יכולה להוות כוח מרכזי במערב. 29 הנצחונות שהשיגה בעונה הן שיא שלילי לקבוצה מאז עונת 1987/88. בעונה העוקבת, למי שמאמין במחזוריות, היא חזרה עם 55 פעמים V בלוח המשחקים.

הצטרפו: סטיב נאש, קווינטין ריצ'רדסון, סטיבן האנטר
עזבו: אנטוניו מקדייס, ג'הידי וואיט

הקיץ של פיניקס היה אחד מהעמוסים במערב, עם פנים חדשות גם בסגל וגם בהנהלה. השלד של אמארה, מריון וג'ונסון נשאר על כנו, וכמו כן רוב הסגל שסיים את העונה. באחת ההפתעות של הקיץ, נחטף סטיב נאש מחיבוקו הקר מהצפוי של מארק קובן בדאלאס, והוחזר לקבוצה בה החל את קריירת ה-NBA. נאש בן ה-30 חתם לחוזה של 5 שנים (עם אופציה לשישית) תמורת 65 מיליון דולר ואף אחד בפיניקס לא שידר הקיץ געגועים למארברי. כמו במקרה דאלאס, שחלמה עם נאש, גם כשהקליפרס התמהמו בהחלטה לגבי קווינטן ריצ'רדסון, בגלל מיסטר בראיינט, נכנסו הסאנס לתמונה בהחלטיות וסגרו אתו ל-6 עונות תמורת 45 מיליון. פנים חדשות נוספות הם סטיבן האנטר, סנטר לא מוכח שבא מאורלנדו, וכן הרוקיז ג'קסון ורומן, עליו לא תשמעו הרבה העונה, ויוטה טאבוזה, היפני הראשון ב-NBA וגארד חמקן של 175 ס"מ שנראה בעיקר כמו אטרקציה שיווקית. אנטוניו מקדייס עזב את הקבוצה ועבר לדטרויט, וג'היאדי וויט השמנמן הועבר באקספונשן דראפט לבובקטס משארלוט.

נאש מביא עמו 8 שנות ניסיון ומתאים לקבוצה כמו כפפה ליד. עם שפע של כלים התקפיים לידו, האיש שניהל בדאלאס את ההתקפה העמוסה בליגה ירגיש כמו בבית, וכבר עכשיו אפשר לסמן אותו כמועמד מוביל לתואר מלך האסיסטים. קיו ריצ'רדסון, שסיים את העונה הטובה ביותר שלו עם 17 נק' ו-6 ריב', יתחלק עם ג'ונסון ומריון בדקות של עמדות 2 ו-3. האנטר וורומן ייתנו עוד קצת בשר לרוטציית הסנטרים, שכוללת את ג'ייק ווקסהול וקיאון קלארק. בפרקי זמן יוכל דאנטוני לשחק עם חמישייה נמוכה וסופר אתלטית, שתכלול את נאש, ג'ונסון, ריצ'רדסון, מריון ואמארה. צפו לשואו-טיים.

אולם, השינוי המשמעותי ביותר שעבר על הקבוצה לא נראה בכלל על המגרש. הקבוצה נמכרה תמורת סכום שיא של 401 מיליון דולר לקבוצת משקיעים בראשות היזם רוברט סארבר. סארבר, שיחזיק בשליש ממניות הקבוצה, הביא עמו 10 משקיעים נוספים (ביניהם צ'ארלס בארקלי ושון אליוט), שהולכים לתת לקבוצה בטחון כלכלי לטווח הארוך. הבעלים הנוספים של הקבוצה הם סטיב קר ובראיין קולנג'לו - הנשיא והג'נרל מנג'ר. ג'רי קולנג'לו, הבעלים הקודמים, יישאר בתפקידו כיו"ר וכמנהל מבצעי ראשי. העסקאות שנסגרו עם נאש וריצ'רדסון הם ביטוי ברור ליציבות הכלכלית החדשה, ולעונה הקרובה נכנסת פיניקס עם אחד הסגלים הצעירים והמוכשרים בליגה.

בעמדת המאמן, ממשיך ד'אנטוני, שהאריך את חוזהו לשתי עונות נוספות.

1. האם שון מריון יפתח ויסיים את העונה בפיניקס? מריון היה אחד השמות החמים ביותר הקיץ, והשמועות על טרייד עבורו עדיין לא דעכו. בתחילת הקיץ דובר על העברתו לאורלנדו תמורת טי-מאק, אבל האחרון מצא לו בית חדש ביוסטון. לאחרונה ישנה דממת אלחוט בנוגע למטריקס והוא יפתח את העונה בכתום-סגול. בהנחה שהוא נשאר, הוא יצטרך להוכיח שהוא מסוגל לייצר את היציבות של החלק השני אשתקד גם במאני-טיים. הבאתו של נאש משחררת את מריון מעומס ניהול המשחק, כפי שקרה מאז עזיבתו של מארברי, והקו האחורי החזק ימנע מהגנות לבצע עליו דאבל-טים אוטומטי. עוד פתיחת עונה איטית שלו והדיבורים על טרייד יתחדשו. כמה מהאופציות המעניינות שהועלו: וינס קרטר, שאריף עבדור-ראחים, פג'ה סטויאקוביץ' ורון ארטסט.

2. הקו האחורי. מקומו של נאש בהרכב כרכז פותח מובטח ומבורך, אבל מי ישחק לצידו? ג'ונסון מועמד מוביל לפתוח בהרכב אבל בוודאי יזכה לפחות דקות מאלו שצבר בעונה שעברה. ריצ'רדסון מגיע לאחר העונה הטובה ביותר שלו ובודאי לא יירקב על הספסל. האם יתפתחו מלחמות אגו בין השניים? האם יהיו מספיק זריקות כדי לספק את שניהם, כשאמארה דורש בפנים את הכדור? שניהם מגיעים אחרי עונת פריצה והביטחון העצמי שלהם יהיה מרכיב קריטי ביכולת שלהם להמשיך להתקדם. אם לא די בזה, אצל שניהם הקליעה מבחוץ, נשק נדרש משוטינג גארד, במיוחד בעידן האיזורית, אינה הנקודה החזקה (35% מהשלוש לקיו, 30% בלבד לג'יי.ג'יי), מה שעלול להשאיר את הסאנס עם סה"כ שהוא פחות מסכום מרכיביו.

3. מי באמצע? כבר הרבה מאוד שנים שאין לפיניקס סנטר דומיננטי. על הכוונת הקיץ היה אריק דאמפייר, אבל לאחר החתמתו של ריצ'רדסון, לא נותר לקבוצה מספיק מקום תחת תקרת השכר כדי לסגור עם הסנטר שחתם לבסוף בדאלאס. וויט ומקדייס עזבו, מה שמותיר את ג'ייק ווקסהול כסנטר הפותח. מריון ואמארה ישלימו קו קדמי שיכל לנצח כל יריבה בקרבות על הריבאונד, אבל אבל אף אחד מהסנטרים ברוטציה (בה ישולבו גם הנטר וקלארק) לא מהווה אתגר הגנתי לסנטרים המובילים במערב. זה יכול להספיק להגיע לפלייאוף, אבל לא ליותר מזה. מה שנותן מעט אופטימיות, היא העובדה שבבית של פיניקס אין לאף קבוצה סנטר דומיננטי – בראד מילר בקינגס, בראיין גרנט בלייקרס, אדונל פויל בוורייורס וכריס קיימן בקליפרס.

4. האם סטיב נאש מספיק טוב כגו-ט-גאי ברגעי הקלאץ'? לסטודמאייר עדיין אין קליעת חצי מרחק מספיק טובה, והאחוזים שלו מהקו יפתו הגנות לעשות עליו עבירה בשניות האחרונות. מריון, לפחות עד העונה, הוא לא אחד שדורש את הכדור תחת לחץ. ג'ונסון רק בן 22 ועוד לא הוכיח מספיק בגרות כדי להיות האיש כשהכסף על השולחן. מה שמשאיר את נאש. נאש מביא המון ניסיון ובגרות, קליעה טובה בתנועה מחצי מרחק ויכולת לשים סלים מטורפים. הוא ניצח לא פעם ולא פעמיים משחקים עבור דאלאס, אבל ההנחה המקובלת בין הפרשנים היתה שרק כשנוביצקי יתפוס את המובילות ברגעי הסיום, המאבס יהיו מסוכנים באמת.

המטרה: בראש ובראשונה להגיע לפלייאוף. ברמה האישית, מצפים מאמארה להפוך לאול-סטאר לגיטימי כבר העונה ולסיים עם 25 ו-10, ואולי גם איזה 3 אסיסטים. על הדומיננטיות שלו, בסופו של דבר, בונים בפיניקס לטווח הארוך.

התסריט הטוב: הרכב הסמול בול יקרע את הפארקט עם 110 נקודות לערב. אמארה יגרום לדאנקן וגארנט להזיע, ועם שיפור במשחק המסירות שלו, ילמד לנצל את הדאבל-טים כדי לפנות את הקו האחורי לקליעות חופשיות. נאש ינהל את הקבוצה כמו מנצח על תזמורת ויסיים עם ממוצע של למעלה מ-10 אסיסטים לערב. הקבוצה תסיים במקום שני בבית (אחרי הקינגס), ובחמישי במערב בכלל.

התסריט הרע: ג'ונסון וריצ'רדסון רבים – עם עצמם ועל כמות הזריקות. אמארה לא מבצע את עליית המדרגה הבאה, ומסיים עונה מאכזבת עם שורה סטטיסטית דומה לזו של העונה. מריון מתחיל עוד עונה מהוססת, ולא מצליח לחזור ליציבות שהייתה לסמל המסחרי שלו מאמצע העונה שעברה. הקבוצה שוב לא מעפילה לפלייאוף ומקווה להגרלת דראפט טובה יותר.

התחזית: תחילה מהוססת של הקבוצה עד שכל השחקנים ילמדו את מקומם, ועד שד'אנטוני יגבש תכנית משחק. נאש יחזיק את הקבוצה בתחילת הדרך וניהול המשחק שלו ימנע מהקבוצה להדרדר לרצף הפסדים כמו שקרה אשתקד. לאחר החודש הראשון, העניינים יתחילו להתחמם והקבוצה תתחיל לרוץ יותר וההתקפה לזרום יותר. אמארה ימשיך להשתפר ויהווה את הבורג המרכזי בהגנה. 42 נצחונות, שאולי, רק אולי, יספיקו למקום השמיני במערב.

סטיב נאש (קנדה)
פ. גארד
1.91 מ', 88.5 ק"ג
נולד: 07/02/1974
עונה תשיעית בליגה (שתי עונות בפיניקס, שש בדאלאס)
עונה אחרונה: 14.5 נק' , 8.8 אס' ו-3 ריב' ב- 33.5 דק' למשחק. שותף ב- 78 משחקים.

הווארד אייזלי
פ. גארד
1.88 מ', 84 ק"ג
נולד: 04/12/72
עונה 11 בליגה (חצי עונה במינסוטה, חמש וחצי עונות ביוטה, עונה בדאלאס, שלוש וחצי עונות בניו יורק וחצי עונה בפיניקס)
עונה אחרונה: 6.9 ק' ו-4.1 אס' ב- 21.7 דק'. שותף ב-34 משחקים.

ליאנדרו ברבוסה (ברזיל)
פ.גארד
1.91 מ', 80 ק"ג
נולד: 28/11/1982
עונה שנייה בליגה
עונה אחרונה (בפיניקס): 7.9 נק' ו– 2.4 אס' ב-21.4 דק'. שותף ב-70 משחקים.

יוטה טאבוזה (יפן)
גארד
1.75 מ', 75 ק"ג
נולד: 05/10/80
רוקי (היפני הראשון בליגה)

ג'ו ג'ונסון
גארד-פורוורד
2.01 מ', 107 ק"ג
נולד: 29/06/1981
עונה רביעית בליגה (חצי עונה בבוסטון, שתי עונות וחצי בפיניקס)
עונה אחרונה: 16.7 נק', 4.7 ריב', 4.4 אס' ב-40.6 דקות למשחק. שותף ב-82 משחקים.

קווינטן ריצ'רדסון
גארד-פורוורד
1.98 מ', 104 ק"ג
נולד: 13/04/80
עונה רביעית בליגה (ארבע עונות בקליפרס)
עונה אחרונה: 17.2 נק', 6.4 ריב' ו- 2.1 אס' ב- 36 דק' משחק. שותף ב-65 משחקים.

קייסי ג'קובסון
גארד-פורוורד
1.98 מ', 98 ק"ג
נולד: 19/03/1981
עונה שלישית בליגה
עונה אחרונה: 6 נק' ו-2.6 ריב' ב- 23.4 דקות למשחק. שותף ב-78 משחקים.

שון מריון
ס.פורוורד
2.01 מ', 98 ק"ג
נולד: 07/05/1978
עונה שישית בליגה (כולן בפיניקס)
עונה אחרונה: 19 נק', 9.3 ריב', 2.7 אס', 2.11 חט', 1.32 חס' ב-40.7 דקות למשחק. שותף ב-79 משחקים.

דונל הארווי
פורוורד
2.03 מ', 100 ק"ג
נולד: 26/08/80
עונה חמישית בליגה (עונה וחצי בדאלאס, עונה וחצי בדנבר, חצי עונה באורלנדו וחצי עונה בפיניקס)
עונה אחרונה: 4 נק' ו-2.7 ריב' ב-13.1 דק'. שותף ב- 60 משחקים.

מחאיי לאמפה (פולין)
פורוורד
2.11 מ', 125 ק"ג
נולד: 05/02/85
עונה שנייה בליגה
עונה אחרונה (חציה בניקס, חציה בפיניקס): 4.6 נק' ו-2.1 ריב' ב-10.7 דק'. שותף ב-21 משחקים.

זרקו קברקאפה (סרביה-מונטנגרו)
פורוורד
2.11 מ', 107 ק"ג
נולד: 21/05/1981
עונה שניה בליגה
עונה אחרונה (בפיניקס): 4.1 נק' ו-2 ריב' ב- 11.6 דק'. שותף ב- 49 משחקים.

אמארה סטודמייאר
פ.פורוורד
2.08 מ', 111 ק"ג
נולד: 16/11/1982
עונה שלישית בליגה (כולן בפיניקס)
עונה אחרונה: 20.6 נק', 9 ריב', 1.4 אס', 1.62 חס' ו-1.16 חט' ב-36.8 דקות למשחק. שותף ב-55 משחקים.

ג'קסון ורומן
פורוורד–סנטר
2.08 מ', 100 ק"ג
נולד: 06/06/81
רוקי (בוגר איאווה סטייט, נבחר 31 בדראפט האחרון)

סטיבן האנטר
פורוורד-סנטר
2.13 מ', 109 ק"ג
נולד: 31/10/81
עונה רביעית בליגה (3 באורלנדו)
עונה אחרונה: 3.2 נק' ו-2.9 ריב' ב- 13.4 דק'. שותף ב-23 משחקים.

קיאון קלארק
פורוורד–סנטר
2.11 מ', 101 ק"ג
נולד: 16/04/75
עונה שביעית בליגה (שנתיים וחצי בדנבר, עונה וחצי בטורנטו, עונה בסקרמנטו ועונה ביוטה)
עונה אחרונה: 2 נק' ו-3.5 ריב' ב- 13.5 דק'. שותף ב-2 משחקים.

ג'ייק ווקסהול
סנטר
2.11 מ', 111 ק"ג
נולד: 01/11/1977
עונה חמישית בליגה (אחת בשיקגו, שלוש בפיניקס)
עונה אחרונה: 6.6 נק' ו-5.2 ריב' ב-24.3 דקות למשחק. שותף ב-66 משחקים.

מאמן ראשי: מייק ד'אנטוני

בעונתו השנייה בקבוצה והראשונה המלאה. המאמן ה-12 בהיסטוריה של הקבוצה. מאזן קריירה 35:76.

לד'אנטוני 30 שנות ניסיון בכדורסל שנחלקו בין הליגה האיטלקית, ה-ABA וה-NBA. פיניקס היא התחנה השלישית שלו ב-NBA על הקווים, לאחר ששימש כמאמן ראשי בדנבר בעונת 1998/99, ועוזר מאמן בפורטלנד בעונת 2000/01. בשנות התשעים אימן ד'אנטוני את קבוצת בנטון טרוויזו, אותה הוביל לאליפות הליגה, גביע וגם גביע אירופה אחד. לפני כן, אימן את הקבוצה של מילאנו, איתה קטף את גביע קוראץ'. זכה פעמיים בתואר מאמן העונה באיטליה.

כשחקן, הופיע ד'אנוטני שתי עונות ב-NBA, בקבוצת קנזס סיטי קינגס, לאחר שנבחר 20 בדראפט של 1973. לאחר מכן עבר ל-ABA וחזר לעונה אחת בסן אנטוניו. הוא בילה את שארית הקריירה שלו (13 עונות) במילאנו האיטלקית האיטלקית ופרש כמלך הסלים של הקבוצה, כשבאמתחתו 5 אליפויות, שני גביע ליגה, שני גביע אירופה לאלופות, גביע קוראץ' וגביע בינ"ל אחד. ב-1990 הוא הוכתר כגארד הטוב ביותר בהיסטוריה של הקבוצה.

כמאמן, דוגל ד'אנטוני בסיסמא – ההגנה הכי טובה היא התקפה, ויש גם שיטה, שכבר הוכחה כמוצלחת, מאחורי זה. בפיניקס הוא בנה/קיבל סגל עם פוטנציאל התקפי מצוין. נותר לראות כיצד יצליח לנתב ולנהל אותו במהלך העונה.

יהיו עזר כנגדו:
מארק לבארוני (עונה שלישית בצוות. הגיע לאחר שלוש שנים בצוות של ריילי במיאמי ושנתיים בקליבלנד. כשחקן לקח אליפות עם פילי ב-83')
טוד קינטר (עונה 19 בסאנס, מתוכן 11 כסקאוט)
אלווין ג'נטרי (עונה ראשונה בצוות. שימש כמאמן ראשי במיאמי, דטרויט ובקליפרס. ג'נטרי הוא אחד מהאחראים העיקריים למהפך שעבר על הקליפרס, שהרים אותם ממעמד של הבדיחה של הליגה בלי תקווה, לבדיחה של הליגה עם תקווה)
פיל וובר (עונה 6 בצוות. מתמקד בעיקר בפיתוח כשרונות ושחקנים)