מחממים את הפארקט: שארלוט בובקטס

ראשית, ומי שקרא את הכתבות הקודמות יכול בהחלט לוותר, דבר המערכת:

הקיץ עבר לו, בבקרים מתחילים להריח מרחוק את החורף ובמה שהופך למסורת, אנחנו פותחים בפרוייקט חימום הפארקטים והנשמות של עכברי ה-NBA אשר בציון (וכן, גם שלכם, אחינו הגולים).

גם הפעם יגישו לכם כתבינו פרופילים מקיפים של כל קבוצות הליגה (מהשנה, 30 במספר), שיפורסמו בזה אחר זה עד לכדרור הראשון ב-2 בנובמבר. סקירת הקבוצות תיעשה בסדר עולה - מהנמושות עד למועמדות לאליפות (הסדר המדוייק לא מחייב. כתבה תפורסם מדי יום), כשבהמשך נשתדל לפנק אתכם בהפתעות נוספות. אתם מוזמנים לשפוך את ליבכם בתגובות לכתבות ומי שרוצה לשתף את ההמונים בהגות משובחת, נשמח לקבל מכם טקסטים אלטרנטיביים (שלא ייראו כמו הכתבות שלנו) לתיבת הדואר שלנו (ב"כתבו לנו" פה למטה).

כפרק שלישי, קבלו את הרכה הנילודה, שארלוט בובקטס.

חג שמח (שיהיה, פעם אחרונה), ושתהיה לכם עונה ושנה של סלאם-דאנק.

היה היתה פעם מדינה קטנה ומשוגעת לכדורסל בשם צפון קרולינה, אי שם במזרחה של ארץ גדולה וחזקה. כל שכנותיה התהדרו להן בקבוצות כדורסל מקצועניות, ואזרחי אותה מדינה קטנה קנאו בהם קנאה רבה. נכון, לאוהדים המקומיים היה את הסיפוק לראות קבוצות חובבים מוצלחות נותנות את הנשמה על הפארקט ומטפחות כמה מגדולי השחקנים מעולם, אבל מבחינתם זה לא הספיק. אצו רצו אל הלורד דייויד שטרן, מנהל הליגה המקצוענית, שיביא להם את ה-NBA הביתה.

בשנת 1988 התגשמו משאלות הלב, וההורנטס לבית שארלוט הצטרפו לליגה הטובה בעולם. אולם, השמחה היתה קצרה. מהר מאוד הבינו האוהדים המקומיים שראשי קבוצתם האהובה הם או כשלונות גמורים בניהול קבוצת ספורט מקצוענית או שפשוט גדול עליהם להתחייב כלכלית לדאוג שתהיה זו גם קבוצה מנצחת. בזה אחר זה שוחררו כל כוכבי הצרעות (ל.ג'ונסון, מורנינג, רייס, אדי ג'ונס, ועוד) והאוהדים החלו לחזור לחיקו החמים והנעים של הכדורסל החובבני. הקש ששבר את גב הגמל היה סירוב הבעלים, ג'ורג' שין, למנות את אלוהי משחק הכדורסל ואליל מקומי ששיחק במכללה של המדינה, הלא הוא מייקל ג'ורדן, לג'נרל מנג'ר עם אחוזי בעלות. מאוחר יותר יצא ג'ורדן למסע לעיר המכשפים (וושינגטון), שם מצא עבודה, חזר לשחק והכניס ממון (ובלגאן) רב לקבוצתו ועירו החדשות. לפני שנתיים גירשו האוהדים את הקבוצה הכושלת ושלחו אותה לעיר אחרת, וחלום הכדורסל המקצועני ננטש.

אבל אז נזכר לו הלורד שטרן שבשרלוט גרים אנשים טובים (טובים = חושבים שכדורסל זה משהו ששווה להוציא כסף עבורו) והחליט להחזיר את הליגה למדינתם הקטנטונת, עם קבוצה חדשה בשם הבובקטס. בינתיים לא ברור אם המקומיים שנכוו עודם מתעניינים בכדורסלנים שמקבלים כסף בעבור המשחק אותו הם כל כך אוהבים, ואם יחיו כולם באושר ובעושר, אבל חלק 2 של פרוייקט שרלוט יוצא לדרך.

אולם: שרלוט ארינה. תכולה: 18,500

שתי קבוצות משקיעים התמודדו על הזכות להקים קבוצת אקספנשן בשארלוט, הראשונה בראשות לארי בירד והשנייה בראשות המיליונר השחור, בוב ג'ונסון. בתחילה נראה היה שקבוצתו של בירד תזכה במכרז, אולם ג'ונסון הגיש תכנית עם עוגנים כלכליים בטוחים יותר והפך להיות האמריקאי הראשון שאינו לבן ובבעלותו קבוצת ספורט מקצוענית. כבונוס הוא קיבל לידיו גם את קבוצת ה-WNBA של העיר, הסטינג.

בוב ג'ונסון עשה את הפריצה הגדולה שלו בעולם העסקים משגשוג בעקבות הקמת וניהול רשת הטלוויזיה BET - Black Entertainment Television, שקהל שיעד שלה הוא כמובן אפרו-אמריקאי. שמו הלך לפניו כאחד שעושה רבות למען מלחמה באפליה וצמצום הפערים בין שחורים ללבנים ומעמדו בקהילה עלה. אבל אז החליט ג'ונסון למכור את הנכס ל-Viacom תמורת 3 מיליארד דולר, ותוך שמילא את כיסיו, רוקן את הרשת מנכסיה הרוחניים. מכאן ואילך התמקד ג'ונסון בעסקי המזון המהיר, עד אשר נקרתה בפניו ההזדמנות לרכוש קבוצת כדורסל. אחד מחבריו הטובים של הבעלים הטריים הוא מיליארדר שחור אחר בשם מייקל ג'ורדן, עובדה שכמעט שכנעה את הוד אוויריותו להתמנות כנשיא קבוצת האקספנשן. מייקל ויתר ולבסוף מונה ברני ביקרסטאף הוותיק למאמן וג'נרל מנג'ר.

כמו בפעמים הקודמות שהורחבה הליגה, התקיים הקיץ דראפט מיוחד שבו כל קבוצות הליגה שלחו לשרלוט רשימה של שמונה שחקנים "מוגנים" מהסגל שלהן, ובכך נתנו לביקרסטאף הזדמנות לבחור כל מי שאינו רשום באותה רשימה. כל GM בליגה ניסה לשכנע את הבובקטס לקחת מידיו חוזה עצום כזה או אחר (וחוקי הליגה אף אפשרו להם לשלם עד שלושה מיליון דולר לשם כך), אבל ביקרסטאף התעקש שהוא מתכוון לבחור אך ורק שחקנים צעירים או שחקנים בעלי חוזים נגמרים, מה גם שתקרת השכר שלרשותו קטנה ברבע מזו של יתר 29 קבוצות הליגה (מאחר ואינו מחוייב לחוזים קודמים).

19 שחקנים נבחרו באקספשנן דראפט, כשהיחידים מהם שנותרו בסגל הרחב של הקבוצה ערב פתיחת מחנה האימונים הם הסנטר ג'היידי וויט מפיניקס, הפורוורד האתלטי ג'ראלד וואלאס מהקינגס, פרימוז ברזץ' מאינדיאנה, ג'ייסון קפונו מקליבלנד, ג'מאל סמפסון מהלייקרס וטאמאר סליי ות'רון סמית' מהנטס. טוב, אתם לא צריכים אותי כדי לדעת שהחבר'ה האלה לא ייקחו אותך רחוק (גם אם אתם מגדירים 20 ניצחונות כרחוק). תוסיפו לאלו תותחי על כמו ברווין נייט, מלווין אלי, אדי האוס וסטיב סמית' הקשיש – והרי לכם מתכון לקבוצה הגרועה בשנים האחרונות (אם לא הגרועה בהיסטוריה כולה).

נקודת האור המקצועית היחידה בכל הנוגע לעונה הקרובה היתה הדראפט. ביקרסטאף הצליח להקדים קבוצות רבות ולקחת מידי הקליפרס את הבחירה השנייה שלהם בתמורה לבחירה הרביעית ובתנאי ששרלוט תיקח על עצמה את החוזה של הסנטר הסרבי דרובניאק (שבינתיים הועבר לאטלנטה). אותה בחירה נוצלה על מנת לבחור את המניה הכי בטוחה בדראפט - כוכב קונטיקט, אלופת המכללות הטרייה, הסנטר אמקה אוקפור. הבובקאטס קיבלו שחקן שכל קבוצה בליגה היתה מפנה עבורו מקום בסגל וסימנו וי ראשון ביומן. אוקפור שבר בשנה שעברה את שיא המכללות של כל הזמנים בבלוקים והראה פיזיות ועקביות במאבקים מתחת לסל. אין ספק כי הוא מסוגל לתרום כבר כאן ועכשיו בהגנה ובריבאונד, אך עדיין יש סימני שאלה לגבי היכולות ההתקפיות שלו והיכולת של גבו לשאת בעומס המתמשך. בעונה האחרונה נפצע בגב ובחלק האחרון שלה, הוגבל בשל כאבים עזים. בעיות גב הם הגורם מספר אחת להתאבדויות אצל ג'נרל מנג'רים בליגה וסביר להניח שמספר שעות השינה של ביקרסטאף בלילה הולך וקטן, לפחות עד שבריאותו של הטאלנט הצעיר תוכח אורך העונה.

הקו האחורי של ביקרסטאף כולל את ברווין נייט וג'ייסון הארט בפוינט ואדי האוס כשוטינג גארד, כשמאחוריו סטיב סמית'. נידלס טו סיי שאין כאן שום סיבה להתלהב וגם שום סיבה להוציא כסף מהארנק ולהטריח את עצמך כדי לראות משחק כדורסל. הנקודות, אם יבואו, יגיעו מהפורוורדים ברזץ' וג'ראלד וואלאס, אבל אך ורק כי הכדור יהיה מדי פעם בידיים של שחקני שראלוט ומישהו צריך לקלוע פה ושם. גם מלווין אליי, שהגיע מהקליפרס, יוכל לנסות ולתרום את חלקו. בעמדת הסנטר יתייצב לו בגאווה אוקפור, כשהמחליף שלו יהיה ככל הנראה ג'היידי וויט השמנמן. אם וואלאס לא יפרוץ ויתחיל להוכיח שהיתה סיבה שהקינגס בחרו בו הישר מהתיכונים, לא ברור מאין ישיגו 'החתולים של בוב' (ג'ונסון) את הניצחונות שלהם. אבל כנראה שבאיזור שרלוט שוררת אופטימיות מוזרה מכיוון שראשי הקבוצה מדווחים על מכירת כ-9,000 מנויים עונתיים. הבית הלבן הורה מיד לשלוח פקחים לבדוק את מי השתייה של העיר.

1. כאמור, מי יספק נקודות? גם אם אוקפור יביא הביתה 15 נק' למשחק, עוד מישהו צריך טו סטפ אפ. וואלאס הוא שחקן אתלטי ומוכשר שעל הנייר ויכול לדגדג את ה-20 נקודות למשחק כשהוא מקבל את כל הכדורים, אולם עד היום הוא לא נתן סיבה להאמין שזה באמת יכול לקרות, והחרוצים מביניכם ימצאו את שמו בסעיפי סימני השאלה של קבוצתו הקודמת לפני העונה שעברה. מקורבים לביקרסטאף טוענים שברזץ' עשוי להפתיע את כולם לאחר שהציג יכולת מרשימה (14 נק' ו-7 ריב') בסאמר ליג, ולקנופו יש קליעה מבחוץ – אבל קשה לראות אחד מהם מגיע ערב-ערב ועושה את העבודה בצד ההתקפי.

2. האם אוקפור מוכן לליגה של הגדולים? אין ספק שמדובר בבחור חכם (סיים את התואר שלו בכלכלה בשלוש שנים עם ציונים גבוהים) שיודע לשחק כדורסל אולד-סקול ויודע לעשות הגנה, אבל יכולת הקליעה שלו מבחוץ אינה יציבה וגם האחוזים מהקו לא איי איי איי. הוא יכול להתפתח לאלונזו מורנינג הבא ולפרנצ'ייז פלייר, והוא גם יכול להפוך לסוג של מוטומבו נמוך יותר (עם כל הכבוד, ויש כבוד). את התשובות נתחיל לקבל בקרוב.

3. האם הכיוון של ביקרסטאף (שמתפקד, כאמור, הן כמאמן ראשי והן כג'נרל מנג'ר) יהיה להשיג כמה שיותר ניצחונות מתוך מטרה לזכות בלבם ואמונם של האוהדים, או שמא יחשוב קדימה וינסה לקדם צעירים בכל מחיר, גם במחיר רצפי הפסדים? קבוצות אקספנשן מהעבר נטו לשלב ברמה כזו או אחרת שחקנים ותיקים ומעניין יהיה לראות מה יעשה ביקרסטאף כאשר בוב ג'ונסון יתחיל לראות יותר ויותר מושבים ריקים.

המטרה: לא לשבור את השיא השלילי של פילדלפיה משנת 73' שעומד על 9 ניצחונות בלבד, לקדם את אוקפור והחבר'ה הצעירים ולהגיע לקיץ הבא עם מספיק מקום מתחת לתקרת השכר על מנת להתחיל לפתות כוכבים.

התסריט האופטימי: אוקפור הופך לשחקן של 17, 10 ו-3, וואלאס מטביע על כולם ואדי האוס ממשיך בקו העלייה שהסתמן בימיו האחרונים עם הקליפרס. המוטיבציה הגבוהה של השחקנים מחברת אותם ביחד ובסוף העונה יוצאים השראלוטונים לרחובות ולמזרקות לחגגו 25 נצחונות. בכתבה של אתמול על טורונטו הוזכר השלום במזרח התיכון שיגיע בעקבות התסריט האופטימי, אז תוסיפו את אותה הערה גם כאן.

התסריט הרע: אוקפור מחזיק את הגב, וואלאס לא מחזיק כלום, בליל הרול-פליירס נראה בדיוק כמו שהוא נשמע וביקרסטאף מאבד את המושכות של הקבוצה. דייויד שטרן מוציא את הקבוצה מהטוטו והשיא של פילי נשבר גם נשבר.

התחזית: סביר להניח שההגנה של הבובקאטס תאפשר להם לגנוב 11-13 ניצחונות דחוקים, לא יותר.

ג'ייסון הארט
פוינט גארד
1.91, 84 ק''ג
29/4/78
עונה רביעית בליגה (אחת במילווקי בה שותף משחק אחד בלבד, שתיים בסקרמנטו שם הופיע סה''כ ב-63 משחקים)
עונה אחרונה: 3.3 נק', 1.5 ריב' ו-1.5 אס' ב-12 דק' למשחק. שותף ב-53 משחקים.

טמאר סליי
ש.גארד
2.03 מ', 98 ק"ג
נולד: 02/04/1980
עונה שלישית בליגה (שתיים בניו ג'רזי)
עונה אחרונה: 2.4 נק' ב-7.5 דקות למשחק. שותף ב-22 משחקים.

אדי האוס
גארד
1.85 מ', 79.4 ק"ג
נולד: 14/05/1978
עונה חמישית בליגה (שלוש במיאמי ואחת בקליפרס)
עונה אחרונה: 6.8 נק', 2.3 ריב', 2.5 אס' ב- 20 דק. שותף ב-60 משחקים.

סטיב סמית
גארד-פורוורד
2.03 מ', 100 ק''ג
נולד: 31/3/69
עונה 14 בליגה (ארבע ראשונות במיאמי, ארבע הבאות באטלנטה, שתיים בפורטלנד, שתיים בסן אנטוניו ואחת בניו אורלינס)
עונה אחרונה: 5 נק' למשחק עם 40% מהשלוש ב-13 דק' משחק בממוצע (העונה החלשה בקריירה). שותף ב-71 משחקים.

ג'ראלד וואלאס
ס.פורוורד
2.01 מ', 98 ק"ג
נולד: 23/07/1982
עונה רביעית בליגה (שלוש הראשונות בסקרמנטו)
עונה אחרונה: 2 נק' ו-2 ריב' ב-9 דקות למשחק. שותף ב-37 משחקים.

ג'ייסון קאפונו
ס.פורוורד
2.03 מ', 96.6 ק"ג
נולד: 02/02/1981
עונה שנייה בליגה (הראשונה בקליבלנד)
עונה אחרונה: 3.5 נק' ב-10 דק' משחק. שותף ב-41 משחקים.

ת'רון סמית
ס.פורוורד
2.03 מ', 102 ק"ג
נולד: 03/10/1980
עונה שנייה בליגה (הראשונה בממפיס)
עונה אחרונה: 2.2 נק' ו-2.1 ריב' למשחק ב-9 דק' למשחק. שותף ב-20 משחקים.

ברנדון האנטר
פ.פורוורד
נולד: 24.11.1980
2.01 מ', 117.9 ק"ג
עונה שנייה בליגה (הראשונה בבוסטון)
עונה אחרונה: 3.5 נק' ו-3.3 ריב' למשחק ב-11 דק' למשחק. שותף ב-36 משחקים.

אמקה אוקפור
פורוורד-סנטר
2.08 מ', 114 ק''ג
נולד: 28/9/82
רוקי (זכה באליפות עם מכללת קונטיקט, ונבחר לחמישיית העונה במכללות. ממוצעיו בעונה האחרונה: 17.6 נק', 11.5 ריב', 1 אס' ו-4.1 חס' ב-32.4 דקות למשחק).

מלווין אלי
פורוורד-סנטר
2.08 מ', 118.4 ק"ג
נולד: 02/05/1978
עונה שלישית בליגה (שתי הראשונות בקליפרס)
עונה אחרונה: 3.7 נק', 2.4 ריב' ב- 12 דק'. שותף ב- 42 משחקים.

פרימוז ברזץ' (סלובניה)
פורוורד-סנטר
2.16 מ', 117 ק"ג
נולד: 02/10/1979
עונה רביעית בליגה (שלושת הראשונות באינדיאנה)
עונה אחרונה: 1.6 נק' ו-0.8 ריב' בארבע דק' משחק בממוצע. שותף בשמונה עשרה משחקים.

ג'אהידי ווייט
פורוורד-סנטר
2.06 מטר, 132 ק"ג
נולד: 19/02/1976
עונה שביעית בליגה (חמש עונות בוויזרדס ועונה בפיניקס)
עונה אחרונה: 4.2 נק' ו-4.2 ריב' ב-14 דק'. שותף ב-60 משחקים.

מאמן ראשי: ברני ביקרסטאף (משמש גם כנשיא הקבוצה וכג'נרל מנג'ר)

בן 60, זכה בתואר מאמן העונה ב-87' כשאימן את סיאטל. היה הנשיא והג'נרל מנג'ר של דנבר בין השנים 1990-97 וגם היה מאמן הקבוצה בעונת 95-96. לאחר מכן אימן את הוויזרדס לשנתיים והוביל את קבוצתו לפליאוף ולמאזן חיובי, הישגים שבוושינגטון לא ראו מאז. לביקרסטאף ישנה יכולת מוכחת לזהות כשרון (בחר בדראפט שחקנים כגון מוטומבו, רודני רוג'רס, ג'יילן רוז, מקדייס ועוד רבים וטובים), ולכן יש סיבה להאמין שהבובקטס נמצאים בידיים טובות, לפחות לטווח הרחוק. אולם, לאחר היעדרות ממושכת ממשרת מאמן ראשי (מאז 1999), עדיין לא ברור אם יש לו את היכולת לקחת קבוצה של בחורים אלמונים, שלרוב לא זכו להזדמנות ממשית ורצינית, ולמנוע מהם להתרסק.

יהיו עזר כנגדו:
גארי ברוקאו (בעל ניסיון של שחקן, מאמן, פקיד מטעם הליגה ואיש פרונט אופיס. היה חלק מרכזי בסקאוטינג של הקבוצה לקראת הדראפט האחרון)
ג'ון-בלייר ביקרסטאף (הבן של ועוזר המאמן הצעיר בליגה בגיל 25. שימש בשנה שעברה כפרשן רדיו של המינסוטה טימברוולבס)
גארי קלופנבורג (עבד בעבר כעוזר מאמן עבור מספר קבוצות WNBA וכסקאוט עבור הרפטורס)
ג'ון אאטלו (עבד בעבר יחד עם ביקרסטאף בדנבר וסיאטל, שם שימש כעוזר מאמן. שיחק 11 עונות כקורנרבאק ב-NFL )
ג'ף קאפל (אימן בשתי העונות האחרונות את הפייטויל פטרויטס מה-NBDL, ולפני כן שימש כמאמן ראשי במשך 12 שנים בקבוצות קולג' שונות)