וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פרידה אחרונה?

22.8.2004 / 12:38

רביב גולן אוהב את ג'ף באקלי, אבל לא את החבילה המהודרת שחוגגת 10 שנים לאלבום המופת "גרייס"

בשנת אלף תשע מאות שישים ושבע התחרו ביניהם כמה מהזרעונים המשובחים ביותר על הזכות להנביט גברת בשם מארי גילברט. האיש שאחראי על אותם זרעונים הוא טים באקלי, אליל פולק מצפון קליפורניה ובעלה הראשון של מארי גילברט. על קו הסיום בתחרות על שם גילברט-באקלי עמד זרעון שקיבל מייד את השם ג'פרי סקוט באקלי, אך מאוחר יותר, כשאותה מרי גילברט תתחתן בפעם השנייה עם ג'ק מוראהד, יענה לשם סקוטי מוראהד. במקום אחר באותה שנה, 1967, מהצד השני של הגלובוס, ג'ימי פייג' ורוברט פלאנט הפכו ללד זפלין. "פיזיקל גרפיטי", האלבום השישי שלהם, כמו גם השם ג'ף באקלי, היו בני מינוס שמונה באותה שנה. כששניהם נולדו, בשנת אלף תשע מאות שבעים וחמש, לקח טים באקלי כמות גדולה מדי של הרואין ופגש במנהרה הכחולה. האגדה התחילה.

האגדה התחילה בשלושה מאורעות מכריעים, שניים התרחשו באותה שנה, 1975, ואחד התרחש מאוחר יותר. המאורע הראשון מפגיש בפעם הראשונה בין סקוטי מוראהד לבין אביו הביולוגי, בזמן שזה מופיע את אחת מהופעותיו האחרונות. סקוטי מזהה באביו את אותן מחוות, תנועות ותוויי פנים כפי שמשתקפים לנגד עיניו מדי יום במראה, ומחזיר לעצמו את שמו המקורי, ג'ף באקלי. השני מפגיש בין ג'ף באקלי ובין "פיזיקל גרפיטי" של לד זפלין, התקליט הראשון שהסתובב אצלו בפטיפון. השלישי מתרחש עשרים ושלוש שנים מאוחר יותר, כשג'ף באקלי כבר בן שלושים ונחשב לאחד המוזיקאים המוכשרים בעולם, הוא מפגיש שוב בינו ובין לד זפלין הפעם על גדותיו של נהר המיסיסיפי, אליו נכנס באקלי, כשברקע מתנגנת קלטת ישנה של לד-זפ ממערכת סטריאו שניצבה על גדותיו. אלה היו הצלילים האחרונים שבאקלי שמע לפני שטבע, ופסע גם הוא אל תוך המנהרה הכחולה. הוא לבש ג'ינס וחולצה מכופתרת ולרגליו מגפיים. שישה ימים מאוחר יותר מצאו את גופתו צפה בנהר. באקלי מת, אבל המיתוס נולד.

מי רוצה להיות מיליונר

שום דבר לא ישנה את העובדה שבחייו הקצרים, שלושים ימי הולדת סה"כ, הוציא ג'ף באקלי רק אלבום אחד בשם "גרייס", אמנם אלבום העשור של ג'ימי פייג' מלד זפלין וקלאסיקה בעיני רבים אחרים, אך עדיין יצירה בודדת. סוני-קולומביה, ענקית הבידור שהחתימה את באקלי על חוזה לשלושה אלבומים תמורת מיליון דולר כשעוד הכין אספרסו ליושבים במועדון ה-"סין אי", עשתה, למרות ההספק הדל, עסקה טובה. בסוני-קולומביה, אחרי הכל, יושבים כמה מאנשי העסקים הממולחים בעולם. "גרייס" הוקלט במקום מבודד מחוץ למנהטן, וזכה מייד כשיצא להצלחה מסחרית ואמנותית כאחד. ג'ף באקלי הפך לשם בעל עוצמות מכשפות, שגורם לנערות להתעלף בהופעות, ולחברים שלהן לקבל את התופעה בהבנה סטואית. כל מי שראה אותו, או אם נדייק שמע אותו, ידע שמדובר בזמר חד פעמי, ובהופעה שהוא לא ישכח לעולם. אחת ההופעות האלו הייתה ההופעה הראשונה בחייו של מתיו בלמי, הסולן של מיוז. הדור הבא נולד.

"מיי סוויט הארט דה דראנק", האלבום שאמור היה להמשיך היכן שגרייס הפסיק, טבע יחד עם ג'ף, אך סקיצות ממנו יצאו שנה אחרי שג'ף הצטרף לאביו. אחריו הגיעו שלושה אלבומי הופעות, DVD, אלבום
פור טראק עם גארי לוקאס, חבילה מהודרת שזכתה לשם "גרייס אי.פיז", והבאר, שנקראת שירים חדשים של ג'ף באקלי, יבשה לחלוטין. האמנם? אין זה סוד שג'ף באקלי לא היה מהמוזיקאים הפורים בקרב שחקני האקורדים שחיו על הכוכב שלנו. כשסוני-קולומביה החתימו אותו, לא היו לו כמעט שירים ואפילו לא להקה, ולמרות זה שילמו לו מיליון דולר. בסוני-קולומביה יושבים כמה מאנשי העסקים הממולחים בעולם. האי.פי הראשון שלו בהופעה חיה ב-"סין אי" הכיל שלושה שירים מקוריים ואחד של ואן מוריסון. כשהתחיל להקליט את "גרייס" נוספו עוד כמה שירים, כולל קאברים לג'יימס שלטון, בנג'מין בריטן, וגרסה חדשה לשיר "הללויה", אותו למד בערב שלפני המופע ב"סין אי" מהקאבר של ג'ון קייל. כל הקטעים שהיו לו, חוץ מאחד, יצאו באותו אלבום הבכורה. השיר האחרון שנכנס ל"גרייס", כך מספר הסרט הדוקומנטרי עליו נספר בעוד כמה שורות, היה "סו ריל", שיר שבאקלי האמין שהולך להציל לו את האלבום. השיר שפינה את מקומו לטובת "סו ריל" היה "פורגט הר", הסינגל החדש והיפהפה של ג'ף באקלי, שיוצא עכשיו במלאות עשר שנים לגרייס. האגדה ממשיכה.

יש לי יום יום חג

שיר חדש של ג'ף באקלי? עבור מעריצים שמכירים את השיר מהאינטרנט באיכות גרועה, זהו יום חג. עבור אלה שחושבים שההערכה לבאקלי מוגזמת, זה לא מזיז הרבה. עבור סוני-קולומביה זו חגיגה, עבור מי שלא מכיר את ג'ף באקלי ורוצה להכיר אותו, מדובר בחובה. לצד הוצאה מחודשת עם סאונד משופר של "גרייס", אפשר למצוא במהדורה החגיגית החדשה גם דיסק בונוס, שמכיל לצד "פורגט הר", קטעים נדירים שיצאו כמעט כולם בעבר, בווריאציה זו אחרת, קטעים כמו "איטרנל לייף" בגרסת הדרכים המטאלית, רמיקס ל-"דרים בראדר", קאברים לביג סטאר, האנק וויליאמס ובוב דילן. הדיסק השלישי מכיל ווידאו-קליפים מ"גרייס" כמו גם סרט דוקומנטרי, שניהם צורפו כבר בעבר ל-DVD שתיעד הופעה בקולומביה. הסרט הזה, פחות או יותר, משודר גם בערוץ 8 של הכבלים, ערוץ לאנשים חושבים, שמצטרף לחגיגת ג'ף באקלי. החגיגה בעיצומה.

האם מדובר בחגיגה גם למעריצים של ג'ף באקלי שרכשו את אלבומי ההופעה, את "גרייס אי.פיז" ומקבלים כעת עוד כמה קטעי בלוז רבע אפויים שמופיעים לראשונה ואת "פורגט הר"? כנראה שלא. האם הסרט הדוקומנטרי שישודר בערוץ שמונה, שגרסא מקוצרת שלו כבר צורפה בעבר לדי.וי.די הולך לשנות להם או למישהו את החיים? גם במקרה הזה, התשובה תהיה לא. ובכל זאת, מעריצי ג'ף באקלי בעולם - התעודדו. אם תחפשו מספיק טוב את הסרט הדוקומנטרי המצוין של צ'אנל-4 הבריטי מ-2002 תגיעו לסיפוקכם, באחריות. תגיעו גם למסקנה הבלתי-נמנעת, שג'ף באקלי אולי נשאר מתחת לגלים באותו יום, אבל המוזיקה שלו ממשיכה להתנגן בליבנו כל יום (כמעט אמרתי "להכות גלים"), בחלום או במציאות. תבינו שאחרי שלא נותר יותר מה להוציא, "פורגט הר", השיר השיר החדש-ישן של ג'ף באקלי, הוא בעצם "לאסט גודביי" (גרסת הפוסט מורטם).

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully