בדיון השבוע בבית המשפט העליון, הודיע ראש עיריית רמת גן, צבי בר, כי לא ימשיך ויכהן כראש העיר קדנציה נוספת. בר עומד לדין בעבירות חמורות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ושיבוש הליכי משפט. "לא ראוי שבר ימשיך לכהן בתפקיד, אך בשל הבחירות הקרובות, ראוי שיודיע כי אינו מתמודד", ציינו השופטים בדיון. אין ספק כי דברי בית המשפט היו חדים, קשים וברורים. השופטים הבהירו כי בשל חומרת האישומים לא ניתן לאפשר לו כהונה נוספת - ובכל זאת, הוא יוכל לסיים את תפקידו עד לסיום מערכת הבחירות. למשך שלושה חודשים נוספים, הוא ימשיך לכהן כראש העיר רמת גן.
כל הדיון הזה יכול היה שלא להגיע לפתח בית המשפט, אם מועצת העיר היתה מקיימת את שליחותה הציבורית, משתמשת בסמכותה ולא מאפשרת לאדם המואשם בשחיתות לעמוד בראשה - אולם המועצה החליטה לפני כחודשיים להותירו בתפקידו. זהו מצב שלא יעלה על הדעת, ולמרות זאת, הוא מתקיים גם בעיריות נוספות בהן מואשמים ראשי העיר בפלילים, כגון נצרת עילית, טבריה, רמת השרון, חדרה, נשר, יהוד-מונוסון ואלעד. לכל המועצות ברשויות אלו יש סמכות להפסיק את כהונת ראשי הערים בשל "התנהגות בלתי הולמת" - אך כרגע נראה כי המועצות שותקות וראשי הערים ממשיכים בתפקידם, ובמקביל אף מנצחים על מערכות בחירות באופן היוצר אצל רבים מאיתנו, התושבים, תחושת מבוכה עמוקה.
משחק הפוקר הפלילי הסתיים
כעיקרון, אדם שלא הורשע בפסק דין חלוט בעבירה שיש עמה קלון, אין עליו חובה חוקית לעזוב את תפקידו. אך העובדות מדברות אחרת. כבר לפני 20 שנה, בפרשת דרעי, קבע בג"ץ כי "קו פרשת המים" הוא הגשת כתב אישום. מאז, גם נשיא, גם ראש ממשלה ואפילו שרים הפסיקו את תפקידם הציבורי לאחר הגשת כתב אישום. אין ספק שראש עיר צריך לפעול באותו האופן.
העירייה אינה רק מבנה של בטון. העיריות מהוות במקרים אלו "זירת פשע" - זירה אליה ראש העיר, הנאשם, חוזר מדי יום וממשיך לנהל את ענייני העיר. ראש העיר הנאשם ממשיך לקבל החלטות לאן יועברו תקציבים, ממשיך לנצח על מכרזים, ממשיך לתת הוראות לכפופים לו. ומה יקרה אם באחד הימים יצטרכו עובדי העירייה להעיד נגדו בבית המשפט? מערכת האימה שמה צריכים להסתובב עובדי אותן העיריות מציבה בספק גדול את יכולתם להתבטא בפומבי או לקבל החלטות שטובת תושבי העיר במרכזן.
מאוד לא נעים לראות אדם שעמד בראש עיר מרכזית 25 שנה מרכין ראש ושומע מפי שופטי בית המשפט העליון דברים קשים כל כך. אין ספק שעבור אדם בעל עבר ציבורי, דברי השופטים צורבים. אך בית המשפט בחר לאותת לשאר ראשי הרשויות שמשחק הפוקר הפלילי הסתיים, ומי שהמדינה בחרה למקם על ספסל הנאשמים לא יוכל להמשיך ולראות בבית העירייה את ביתו הפרטי.
במהלך הדיון בעניינו של בר בבג"ץ, העיר השופט אליקים רובינשטיין: "אולי הדרך הראויה היא שאדם שמעלותיו רבות, יבוא ויגיד במקרה כזה שהוא הולך להתמודד על חפותו בבית המשפט ומשעה את עצמו. אם זו הייתה הדרך, לא היינו נמצאים כאן היום. הייתי אומר שזו תרבות שלטונית". כנראה שהדיון בעניינו של בר אינו על ראש עיר יחיד והחשדות נגדו. זהו קרב ציבורי על תרבות שלטונית. קרב בו הציבור דורש איכות לשלטון ואיכות גם לנבחריו.
רות מרגולין היא דוברת התנועה לאיכות השלטון
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il