איקאה היא חברה משבדיה שמוכרת רהיטים זולים. איקאה זה כחול וצהוב ושניצל בקפיטריה. כשבאים לאיקאה נכנסים למכונית וחוזרים עם כוננית. לאיקאה היה סניף בנתניה שקם בבוקר ונשרף. לאיקאה יש עבר נאצי אבל עתיד מבטיח. למילה איקאה אין משמעות באף שפה.
מייסד איקאה אינגוואר קמפראד נולד בשבדיה, אבל החברה שלו פועלת תחת קרן צדקה הולנדית, שנחשבת לעשירה ולקמצנית בעולם גם יחד. קמפראד, שלאחרונה העביר לבניו את השליטה באיקאה, היה מצוי תמיד תחת לחץ כבד להגדיל את היקף התרומות של הקרן, שמחזיקה כ-40 מיליארד אירו, ושהתבססו בעיקר על מענקים לאדריכלים ולמעצבים.
בשנה האחרונה הסתבכה איקאה בכמה שערוריות. תחקיר חשף שהרשת השתמשה באסירים פוליטים כעובדי כפייה במזרח גרמניה, תחקיר אחר הוסיף פרטים על עברו הפשיסטי של קמפראד, וחיידקים ובשר סוס התגלו בקפיטריות של סניפי הרשת. מבוכה נוספת נבעה מפרסומת מטופשת למדי באנגליה, שבה נראו גבר ואישה טובחים בעשרות גמדי גינה כדי לפנות מקום לרהיטים של איקאה.
ארבע שעות ואתה מסודר
אולי כדי לשפר את תדמית החברה, הודיעה קרן הצדקה של איקאה על מוצר חדש, שנולד במסגרת שיתוף הפעולה שלה עם נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR): אבטיפוס לאוהל דמוי-בקתה, שיוכל לשמש מחסה למיליוני הפליטים ברחבי העולם. בסך הכל, מדובר בחדשות טובות, כי הרי אם יש חברה שמתמחה במוצרים קלים ונוחים להרכבה ולהובלה, זו איקאה.
לפי האו"ם, בעולם יש 43 מיליון פליטים, מרביתם נשים וילדים. 3.5 מיליון מהם מתגוררים באוהלים שמספק האו"ם לארגונים מקומיים. יותר ממיליון פליטים הם אזרחים סורים שברחו מזוועות המלחמה מאז מרץ 2011.
האוהלים של האו"ם אינם מספקים הגנה מחום ומקור או מחזיקים זמן רב. האוהל שפיתחה איקאה, שגודלו 17 מ"ר, אמור לספק מחסה נינוח ופרטיות לחמישה אנשים. בניגוד לרהיטים שנמכרים בחנות, שעשויים עץ סנדביץ', האוהל החדש מוקף יריעות פולימר קלות ומבודד מחום ומקור. על הגג יש לוחות סולאריים שמספקים חשמל, ובאיקאה אומרים שדרושות ארבע שעות בלבד כדי לבנות את האוהל - בערך הזמן הממוצע שנדרש לאדם כדי להרכיב כוננית גדולה של איקאה (אם לא מחשיבים את זמן החיפוש אחר הברגים שאבדו מתחת לספה).
כמה עולה כל זה? כרגע, כ-10,000 דולרים ליחידה, לעומת 300 דולרים לאוהל "קלאסי". באיקאה מעריכים שבייצור המוני ניתן להוריד את המחיר לאלף דולרים. בחודש הבא יוצבו כמה אוהלים באתיופיה כדי לבחון את עמידותם.
אז מדוע הקמפיין הזה מעורר תחושה רעה? נכון, צריך למצוא כל דרך כדי לשפר את תנאי המחייה של הפליטים, כי יש גבול למספר האזרחים שמדינות יכולות לקלוט ולכלכל בתנאים אנושיים. אך אוהל משוכלל, גם כזה שמגיע באריזה שטוחה, נשמע כתרגיל יחצ"ני ולא כפתרון יעיל.
אין מקום מזוויע יותר מאשר מחנה הפליטים: גברים, נשים וילדים שצעדו ברגל מאות קילומטרים כדי להגיע לגבול חסום, נדחקים לאוהל צפוף, שנועד להחזיק מעמד כמה חודשים. לעתים הם נאלצים לגור בו במשך שנים, כי אין מדינה שמוכנה לקחת אותם תחת חסותה. נזכרים בהם רק לפעמים, למשל במקרה שהם מציתים את המחנה במחאה על תנאי הקיום במקום. אנחנו מוקפים במחנות שכאלה - ברצועת עזה, בשטחים, בירדן ובלבנון. עוד ועוד מחנות קמים בטורקיה עבור הפליטים הסורים.
בעיה נוספת היא שעם כל הרצון הטוב, בזמן שמנהיגי העולם מתווכחים ביניהם כיצד לנהוג בנושא הפליטים - מבלי שלאיש יש תשובה ברורה למצב - האו"ם מצא מצא יד נדיבה, אולי נדיבה מדי, במקום הלא נכון. אמנם קשה לדמיין תרחיש שבו הספקת אוהלים לפליטים תיעצר לפתע בשל מחלוקת עסקית בין האו"ם לאיקאה, אך כאשר בני אדם חלשים הופכים לסעיף בחוזה בין האו"ם לחברה מהמגזר הפרטי, זה כבר תקדים מסוכן.
לטורים קודמים של "שיחת חוץ"
במשטרת הפורנו של סין מתקשים לעמוד בעומס
מדוע אנחנו קונים בגדים שיוצרו בתנאי עבדות ולמה זה לא צפוי להשתנות
למה אנחנו מתעקשים להמשיך לשלוח עכברים לחלל ולהחזיר אותם מתים
* uriah_c@walla.net.il