סיבוב נוסף במלחמות הקואליציה סביב "חוק הלאום": יו"ר הקואליציה יריב לוין (ליכוד) וח"כ איילת שקד (הבית היהודי) הגישו אתמול (שלישי) את הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי. מדובר בהצעה שגובשה בכנסת הקודמת על ידי חבר הכנסת לשעבר אבי דיכטר, ואשר לא קודמה לאחר שזכתה לביקורת רבה בתוך סיעת קדימה בה היה חבר.
בשונה מההצעה של דיכטר, מבקשים לוין ושקד לקבוע מדרג לפיו מדינת ישראל תהיה מדינה יהודית "בעלת משטר דמוקרטי", במקום "מדינה יהודית ודמוקרטית", ובכך ליצור למעשה מדרג בו הזהות היהודית של המדינה תגבר על אופייה הדמוקרטי. להצעה, אם תאושר, עשויות להיות השפעות מרחיקות לכת, בין היתר באופן שבו מפרש בית המשפט מקרים שהגיעו אליו בנוגע לזהות המדינה ואשר לא מופיעים בחוק אחר.
סעיף נוסף קובע כי "ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי ומקום כינונה של מדינת ישראל". הסעיף קובע כי "הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי". עוד מבקשת ההצעה לקבוע, כי "המשפט העברי ישמש מקור השראה למחוקקים ולשופטים בישראל".
הצעת החוק מעוררת גם מחלוקת פוליטית בתוך הממשלה: מאז כינונה של הכנסת ה-19 ניסתה ח"כ שקד לגבש הסכמה יחד עם ח"כ רות קלדרון (יש עתיד) סביב החוק, באופן שיימנע חיכוכים בקואליציה. הניסיונות של השתיים להגיע לעמק השווה לא צלחו, ואתמול הגישה קלדרון, במקביל לשקד, את הצעת החוק שלה, המבקשת להעניק למגילת העצמאות תוקף של חוק יסוד. שתי ההצעות, כאשר יגיעו לוועדת השרים לחקיקה צפויות לעורר מחלוקת עזה בין הבית היהודי לבין יש עתיד, אבל בראש ובראשונה ליצור שיתוק ביכולת לקדם שני חוקים מקבילים בעלי אופי שונה המבקשים לעצב את אופי המדינה. יש לציין כי ח"כ קלדרון ביקשה "לעגן בחוק את ערכי המדינה היהודית והדמוקרטית", אולם המילה "דמוקרטיה" כלל אינה מופיעה במגילת העצמאות, ולכן לא ברור אם ניתן להפוך אותה למסמך בעל תוקף משפטי מחייב בכל הנוגע למשטר המדינה.
לקריאה נוספת:
מדוע הסופרת ח"כ קלדרון דנה ב"חוק הסופרים"?
פעילי ש"ס לשקד: מי שפוגע ברב יוסף "ימיו ספורים"
איילת שקד התלוננה: גולשת כתבה נגדי "תמותי"
לפניות לכתב עמרי נחמיאס: omri_n@walla.net.il