מפלגת השלטון בקטלוניה, CiU, אמנם ניצחה בבחירות שנערכו אמש (ראשון) בחבל הארץ המשגשג שבספרד, אך נראה כי תוצאות הבחירות לא יאפשרו לה להתניע את המהלך לו ייחלה משאל עם שיוביל לעצמאות ולניתוק מוחלט מספרד. מפלגתו של נשיא קטלוניה, ארתור מאס, הצליחה לזכות בכ-40% מקולות המצביעים, אך בפרלמנט הבא יהיו לה רק 50 מושבים מתוך 135, לעומת 62 מושבים שיש לה בפרלמנט הנוכחי.
הבחירות בקטלוניה: אכזבה ליוזמי ההיפרדות מספרד
אך האם מדובר בכישלון עבור מפלגת השלטון והעם הקטלני? פרופ' רענן ריין, סגן נשיא אוניברסיטת תל אביב והיסטוריון של ספרד המודרנית, מסביר כי מלכתחילה לא הייתה כוונתו של מאס למהלך מרחיק לכת עד לכדי עצמאות. לדבריו, "הוא חשב בעיקר במושגים של הפעלת לחץ על הממשלה המרכזית במדריד כדי להגיע להסכם חדש ונוח יותר מבחינת קטלוניה בעניין תשלומי המסים והעברות הכספים מקטלוניה לממשל המרכזי".
"כאשר הסתבר למאס שהתמיכה העממית במדיניות בדלנית גדולה יותר מן הצפוי, אז לקראת הבחירות הוא 'רכב על הסוס' של הכרזה על משאל עם בדבר התנתקות מספרד וקינונה של רפובליקה עצמאית", הוא מסביר. "בכל מקרה, הדרך לעצמאות של קטלוניה היא עדיין ארוכה. ישנם עוד מכשולים רבים בדרך בטרם אפשר יהיה לדבר על התנתקות מספרד".
מה בעצם מונע מקטלוניה להפוך למדינה עצמאית?
"גם ממשלת מדריד מצדה, אבל גם האיחוד האירופי מצדו, אינם נלהבים ממהלך כזה. האיחוד האירופי אינו מעוניין במהלך שעשוי לעודד גם תנועות לאומניות בדלניות אחרות באירופה, כמו הפלמים או הוולנים בבלגיה, לשקול מהלך דומה. הרעיון של פיצול המדינות החברות ליחידות קטנות יותר ושל התמודדות עם מספר גדול יותר של חברות אינו מתקבל בברכה באיחוד, בוודאי לא בסיטואציה הנוכחית שבה האתגרים של העיצוב הכלכלי וההתמודדות עם המשבר נמצאים בראש סדר העדיפויות. לכן, כבר הועברו מסרים לקטלוניה שאם וכאשר ייפרדו מספרד, קבלתם באיחוד איננה אוטומטית ותהיה כרוכה בהגשת בקשה וניהול משא ומתן ממושך, כמו כל מדינה אחרת שמבקשת להצטרף אל האיחוד".
מהם הגורמים שהובילו את הקטלנים לשאוף לעצמאות מדינית?
"אין ספק שהמשבר הכלכלי בספרד האיץ את המגמה של רצון בהיפרדות. מבחינת מאס והפוליטיקאים הקטלנים, היה בכך כדי להפיח את דעת הציבור מניהול כושל של קטלוניה, משחיתות נרחבת במערכת הפוליטית והכלכלית ומגירעונות עצומים שאיתם צריכה להתמודד קטלוניה. לכן, מי שמניח שעצמאות קטלנית, אם וכאשר תתרחש, תבטיח שגשוג כלכלי לקטלוניה בטווח המידי עלול להתאכזב מרות".
פרופ' ריין מסביר כי הצעד הבא לאחר הניצחון המהול בתחושת פספוס הוא הקמת קואליציה שתנהל משא ומתן עם הממשלה במדריד בשאלת היחסים בין קטלוניה לשאר חלקי ספרד. "על פי החוקה הספרדית, הם אינם יכולים להכריז על דעת עצמם על משאל עם בשאלת ניתוקו של חבל ארץ כלשהו מן המדינה הספרדית", הוא אומר. "לכן, גם בתסריט היותר-חיובי מבחינת הלאומנים הקטלנים, לא נראה שלפני 2016 יתקיים משאל עם בשאלת התנתקות קטלוניה מספרד. על פי תסריטים אחרים, זה לא יקרה בכלל או שיקרה בעתיד מרוחק יותר".
כדי להכריז על משאל עם הייתה צריכה מפלגתו של מאס להשיג שני שלישים מקולות הבוחרים, אך גם אז משאל העם לא היה ודאי. "גם אם היו שני שלישים מהקולות, לא היה משאל עם אוטומטי, זה כרוך בבעיות חוקתיות", מחדד פרופ' ריין. "הם לא ציפו להשיג שני שלישים מהקולות. השאלה הייתה איך המקבץ הזה של מפלגות שאוהדות התנתקות יזכו. כאמור, תוצאות הבחירות בוודאי אינן מוכיחות מהלך מהיר לקראת עריכת משאל עם".
מה השלב הבא בהליכת הקטלנים לקראת עצמאות?
"מה שצפוי זו הקמת ממשלה חדשה בקטלוניה והתחלת משא ומתן מנקודה חדשה, אולי נוחה יותר מבחינת הקטלנים, עם ממשלת מדריד על עתיד החבל באופן כללי. באופן ספציפי, המשא ומתן ייסוב סביב הסוגיה של גביית מסים והעברת כספים מקטלוניה לממשל המרכזי. לבסקים, למשל, יש הסדר שלפיו הם גובים את המסים ומעביר את החלק שעליו סוכם עם הממשלה המרכזית למדריד. בקטלוניה, מנגד, ההסכם הוא שהממשלה המרכזית היא שגובה את הכספים ולא החבל האוטונומי ואחר כך מעבירה את מה שסוכם עליו לקטלוניה. מדובר בהבדל גדול מאוד, גם מבחינה סמלית באשר לסממנים של ריבונות אבל גם מבחינת היכולת להפעיל לחצים ולהבטיח שחלק גדול יותר מן המסים הנגבים בחבל הארץ הזה יישאר שם ולא יעבור למדריד".
קטלוניה בוחרת: האזור המשגשג בספרד לקראת עצמאות?