יש רגעים בהם אדם פצוע רואה בהבזקים את כל מסע חייו. במצב הזה נמצא כעת האלוף גדי אייזנקוט שמחכה להכרעת שר הביטחון בעניינו בשל מעורבותו בפרשת הרפז. הנער מאילת התגייס בשנת 1978 לגדוד 51 בחטיבת גולני. הוא נמנה על דור המפקדים שצמח מהקרבות בדרום לבנון שם איבד חברים רבים. באמצע שנות ה-80' הוא קיבל את הפיקוד על פלוגת הנ"ט של גולני כשריח אבק השריפה עולה מלב דמשק ונישא על גבי הרוח למרחקים. אומץ ליבו של אייזנקוט לכד את תשומת לבם של מפקדיו. יכולת ניתוח הקרקע בצורה מדויקת בשלבי התכנון של המבצע והראייה הרחבה שאפיינו אותו גרמו לו לבלוט מעל פני הקצינים האחרים. אייזנקוט מונה למפקד גדוד 13 בחטיבה ולאחר מכן לסגן מפקד גולני. הוא מילא שלושה תפקידי אלוף-משנה כשהאחרון שבהם הוא מח"ט גולני לאחר שנכנס לנעליו הגדולות של תת-אלוף ארז גרשטיין שנהרג בעת ששימש כמפקד יחידת הקישור ללבנון (יק"ל) בשנת 1999. באותה שנה, הועלה אייזנקוט לדרגת תת-אלוף ומונה למזכירו הצבאי של שר הביטחון וראש הממשלה דאז - אהוד ברק.
יש אומרים שבין השניים נרקמה מערכת יחסים אינטימית מאוד שהתבססה על הערכה רבה שרחש ברק ליכולת הניתוח של מזכירו הצבאי ולהבנתו את המקצוע הצבאי. שנה אחרי פרוץ האינתיפאדה השנייה הוא מונה למפקד אוגדת מילואים ולאחר מכן כמפקד אוגדת איו"ש תחת האלוף משה קפלינסקי. השניים, הצליחו בשיתוף פעולה הדוק לבלום את הטרור הפלסטיני ולפתח שיטות פעולה חדשניות.
בשנת 2005 הועלה איזנקוט לדרגת אלוף ומונה לראש אגף המבצעים במטה הכללי. כבר אז היה ברור שיגיע הרגע בו יתמודד על תפקיד הרמטכ"ל. במלחמת לבנון השנייה הוא הבין מהר מאוד שהקונספציה אותה בחר הרמטכ"ל דן חלוץ לא תביא לשינוי במערכת, חבר שוב לקפלינסקי, שהיה סגנו של חלוץ, כדי להוביל קו אחר. יש שטוענים במטה הכללי עד היום, כי למרות שאייזנקוט ניסה לשנות את הפרדיגמה, הוא לא עשה מספיק בנושא כדי לא לפגוע במעמדו ולשמור על שיווי משקל. זה גדי אייזנקוט. קצין חריף, דעתן אבל פיקח ובעל תחושת התמצאות סביבתית נדירה.
אחרי המלחמה הוא התמנה לאלוף פיקוד צפון, תפקיד אותו מילא במשך חמש שנים. בשנת 2007, אהוד ברק שב לתפקיד שר הביטחון וחידש את הקשר המקצועי עם אייזנקוט. השניים ניהלו ערוץ שיחות מחוץ לפרוטוקול כשהרוב נעשה בידיעתו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי. חשיפת פרשת מסמכי הרפז ומעורבותו של גדי בשיחות על המסמך מבלי שיספר על כך לשר הביטחון הביאו לקרע בינו לברק. לכן, בשלב הכרעה על תפקיד סגן הרמטכ"ל מתבונן אייזנקוט מהצד ומבין כי הרגע שבו בחר לא לספר על מסמכי הרפז לשר הביטחון אך העדיף לרכל על כך עם חבריו מחוץ למערכת הצבאית, הייתה טעות מרה.
אייזנקוט טוען להגנתו כי חלקו בפרשה היה מינורי והוא מסתכם בביקורת על כך שביקשו ממנו לא לספר על המסמך והוא בחר לדבר על כך עם חבר. עוד טוען אייזנקוט בפני מקורביו כי חלקו בפרשה דומה לחלקו של תמיר פרדו שלימים נבחר לראש המוסד למרות הפרשה. הטיעון השלישי בו משתמשים מקורבי אייזנקוט הוא פנייתו של אהוד ברק אליו ולמנות אותו לרמטכ"ל אחרי ביטול מינויו של האלוף יואב גלנט לתפקיד רמטכ"ל. "אם חשב ברק שאייזנקוט עשה עבירה קשה גם אם היא פגעה באמונו מדוע הציע לו את תפקיד הרמטכ"ל?", תמה אחד ממקורבי האלוף.
בסביבה הקרובה של ברק חושבים אחרת: אהוד עדיין מתקשה לסלוח. כשאתה קרוב לאדם אתה מצפה ממנו ליותר, הסביר אחד מאנשיו. ברק חש נבגד כי האמין שהקשר שלו עם אייזנקוט מבוסס על הערכה הדדית ואמון ולא רק על אינטרסים. אחד ממקורביו של ברק הסביר כי שר הביטחון נדהם לגלות שאייזנקוט ידע מהמסמך ולא מצא לנכון לספר לו על כך. המקורב גם דחה את ההשוואה בין אייזנקוט לפרדו, "פרדו היה איש מוסד בחופשה וללא זיקה לברק כשר ביטחון בעוד אייזנקוט היה קצין לובש מדים וכאלוף פיקוד צפון וללא קשר ליחסים בינו לבין ברק, היה מבקר בלשכתו במסגרת התפקיד".
הרמטכ"ל בני גנץ מעוניין בגדי אייזנקוט כסגנו במקומו של האלוף יאיר נווה שיסיים בסוף חודש נובמבר את תפקידו, אך בשונה מהרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, מבין גנץ את מקומו. שר הביטחון הוא הסמכות הבלעדית שיכולה להכריע ולאשר החלטה שכזו. ברק עדיין עסוק בלבחון את המציאות, את פרטי הדו"ח, את המשמעויות, ובשבועות הקרובים יכריע בשאלה האם אייזנקוט יישאר במסלול הריצה לתפקיד הרמטכ"ל העתידי או שיגיש לו את הנקמה חמה.
מבוקרי פרשת מסמכי הרפז קיבלו אמש את ה"דו"ח הכמעט סופי" כהגדרת המבקר היוצא מיכה לינדנשטראוס. הרמטכ"ל לשעבר אשכנזי נקט באסטרטגיה שנועדה להוריד ממנו את הלחץ הציבורי ולהסיט את חצי הביקורת. בהתאם לכך, שחרר הודעה לתקשורת באמצעות פרקליטתו, עו"ד שרון קלינמן, שטענה כי אשכנזי או איש מסביבתו לא היו מעורבים בכתיבת המסמך, זיופו או הדלפתו. עוד מסרה קלינמן, כי אשכנזי לא ביקש מעולם את הארכת כהונתו לשנה חמישית כרמטכ"ל, ובעיקר כי אין שום יסוד לטענת ה"פוטש" או לטענה בדבר התערבות בהליך מינוי הרמטכ"ל. עוד טענה קלינמן, כי אין ולא היו שום קשרים עסקיים בין אשכנזי וסביבתו לבין בועז הרפז. כל הטענות הללו, תוך כדי הסתמכות על תגובת עו"ד קלינמן, לכאורה, שומטים את הקרקע לטיעון המרכזי בו נאחז אהוד ברק כשהקריא את חוק יסוד הצבא בפורום מטכ"ל וטען לערעור יסודות השלטון והדמוקרטיה.
לשכתו של שר הביטחון פרסמה הודעה קצרה וקולעת, כי הוא מביע סיפוק מהממצאים העולים מטיוטת דו"ח הרפז מבלי להיכנס לתכנים בטיוטה. עוד צוין בהודעה כי "שר הביטחון ברק, ציין את הערכתו לעבודה היסודית של מבקר המדינה וצוותו". במוקד הפרשה תעמוד כעת השאלה האם תפתח חקירה פלילית על ידי משטרת ישראל והמשטרה הצבאית נגד המעורבים. על בסיס תגובתה של עו"ד קלינמן, הסיכוי הוא קלוש עד כדי לא קיים בניגוד לדעת הפרקליט הצבאי הראשי הנוכחי, תת-אלוף דני עפרוני שהמליץ ליועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין לפתוח בחקירה נגד אלוף-משנה ארז וינר וגבי אשכנזי בגין הפרת אמונים. מבקר המדינה היוצא, הנחה את המבוקרים להשיב לטיוטה עד ה-27 לספטמבר השנה כך שבקרוב מאוד ניתן יהיה להבין מי הפסיד ומי ניצח בקרב. במידה ויחול עיכוב בפרסום הדו"ח כתוצאה מפעולות המבוקרים, יהיה ניתן מהר מאוד להבין מי חושש שהאמת תצא לאור.
קצין איסוף - כתבות אחרונות:
מדוע ברק הסכים לקדם קצינה המקורבת לאשכנזי?
השיחה שאהוד ברק מחכה לה יותר מכל
הקרב בין הדרג המדיני לצה"ל פוגע גם בעניין אירן
מה מתבשל בארוחה של ראשי המודיעין?
לפנייה לכתב: amirbohbot@walla.co.il