וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"ביתו של אדם נשרף, ואתה שולח לו חשבון של 2,000 שקל"

13.7.2012 / 8:10

התשלום על שירותיהם של מכבי האש יכול להגיע לאלפי שקלים, ומי שמתגורר הרחק מתחנת כיבוי מחכה יותר - ומשלם יותר על המרחק שגומאת הכבאית. חוק הכבאות החדש מציע פתרון חלקי

לפני כשלושה שבועות, בני משפחת עטיה ממושב יציץ בשפלה הבחינו בשריפה בשדה קוצים סמוך למושב ועשו את המעשה הנכון. הם הזעיקו מכבי אש. הכבאים הגיעו והשתלטו על האש הגדולה, ואילו בני המשפחה קיבלו בדואר חשבון על סך 730 שקל – בגין שירותי כבאות. באיגוד ערים לשירותי כבאות והצלה איילון אמנם הסכימו לבדוק שוב מיהם בעלי הקרקע שבה פרצה הדליקה, אך בדיקה של וואלה! חדשות מעלה כי גביית התשלומים בעבור כיבוי אש נגועה בשרירותיות רבה ואף באפליה.

"נסעתי ברכב שלי והבחנתי בשריפה בשטח שקרוב למשק שלנו", מספר בן משפחת עטיה. "התקשרתי למוקד 102 מתוך אזרחות טובה, כי רציתי למנוע מהשריפה להתפשט ולגרום נזק גדול יותר. האש בערה זמן רב וכילתה שטח די גדול, עד שהכבאים השתלטו עליה. אם לא הייתי מתקשר, מי יודע לאיזה מימדים זה היה מגיע. אני עד עכשיו לא מבין מדוע אני צריך לשלם על כך".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
"האש כילתה שטח די גדול". המקום שבו פרצה השריפה ליד מושב יציץ/מערכת וואלה!, צילום מסך

מי שמחויב בתשלום הוצאות הכיבוי הוא בעל הקרקע או הנכס שבהם פרצה האש. משרד האוצר מעדכן מעת לעת את המחירון, אותו ניתן למצוא בנבכי אתר שרותי הכבאות. הוא עודכן בפעם האחרונה בנובמבר 2011. התעריף נקבע בין היתר לפי כמות המים ששימשה לכיבוי האש, האמצעים המיוחדים שננקטו ואף המרחק שאותו עשתה הכבאית. כך יוצא, שתושבי יישובים מרוחקים מתחנות כיבוי לא רק סובלים מזמן המתנה ארוך יותר – הם גם נאלצים לשלם יותר.

תחת הסעיף "נסיעת מכונית שירותי כבוי למקום אירוע", מופיע הסכום לתשלום בעבור נסיעה של עד חמישה קילומטרים – עד142.72 שקלים. כל קילומטר נוסף יעלה 11 שקלים ו-42 אגורות. מחירו של שימוש בזרנוק הוא 2.86 שקלים לכל מטר, ואילו המחיר לשימוש בסולם הידראולי ובמנוף גבהים הוא לא פחות מ-199 שקלים ו-81 אגורות, כך ששריפה בקומה הרביעית יקרה יותר משריפה בקומה הראשונה. המחירון מפרט גם את המחיר למסכות עשן, לחומרים כימיים, אבקות וקצפי כיבוי ועוד. וכמה עולה שעת עבודה של כבאי? 62.80 שקלים. המחירון אינו מפרט, כמובן, מי מחליט כמה כבאים לשלוח לכל קריאה.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה/מערכת וואלה!, צילום מסך

חברות הביטוח אמנם מכסות בחלק מהמקרים את ההוצאה, אך הדבר נכון רק לבעלי ביטוח מסוג מסוים. בנוסף, ישנם מקרים חריגים שבהם הבעלים נפגעים פעמיים. לדוגמה, בשירותי הכבאות נתקלו לא פעם במקרים בהם מכונית שנגנבה הוצתה, ובעל הרכב שנגנב הוא שנאלץ לשאת בתשלום בעבור הכיבוי.

האזרחים הממורמרים לא לבד. גם בשירותי הכבאות וההצלה לא מרוצים מהמצב הקיים. גורמים בשירותי הכבאות הביעו מורת רוח מעצם גביית התשלום מאזרחים, הנמצאים לעתים במצב קשה בעקבות השריפה. "לפעמים אתה עומד מול אדם שאיבד את כל רכושו, עכשיו חרב עליו עולמו ואתה שולח לו חשבון של 2,000 שקל?", אמר גורם לוואלה! חדשות.

גם הבית נשרף, וגם משלמים יותר

סוגיית התשלומים בעבור שירותי כבאות עלתה לדיון בשנת 2009 בוועדה לפניות הציבור בכנסת, בעקבות פניות של אזרחים בנוגע לתעריפי הגבייה הגבוהים של שירותי הכבאות. יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אורי מקלב (יהדות התורה), הודה ש"התעריף הוא מורכב. בסופו של דבר הוא גם מפלה בין אזרח לאזרח".

נציג משרד הפנים התייחס למחירון ואמר כי "יש שם כל מיני ניואנסים ודברים שלא תמיד אפשר לשלוט עליהם. לדוגמה, מחייבים על כמות מים. אנחנו יכולים לדעת בעצם מה כמות המים שנצרכה אבל אנחנו לא יודעים כמה נשאר בעצם במיכלית. יש פה נושא שהוא לא מדויק".

הוועדה העבירה את הנושא לקביעה מחדש של התעריפים בפני ועדת הכספים של הכנסת. בדיון, שהתקיים בינואר 2011, אמר נציב הכבאות דאז, שמעון רומח: "הייתי רוצה להגיע למצב שבו אין שום תשלום על כיבוי שריפות, שהשירות ניתן בחינם כמו משטרה, על מנת להעלות את התודעה של האזרחים להזעיק בזמן את כיבוי אש. כמובן, ככל שאנחנו מגיבים יותר מהר אנחנו מצמצמים משמעותית את הנזק".

יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת משה גפני, ביקש לדעת כמה עולה כיבוי שריפה ממוצעת. "עשינו בדיקה ובכל אחד מעשרים האיגודים שיש בארץ, כל אחד חישב את זה אחרת בגלל שזה מסובך", הודה רואה החשבון של שרותי הכבאות. הוועדה ביקשה מהנוכחים הנוגעים בדבר להכין תחשיב שכזה, ובכך ננעלה הוועדה. מאז ועד היום לא שבה הוועדה לדון בנושא.

ועדת פטורים

בחוק הכבאות החדש, שממתין לאישור ועדת הפנים, נוסף סעיף לפיו תמונה ועדת הנחות או פטורים, אשר תוכל להפחית את התשלום למי שמתקשה לעמוד בו. אולם, לדברי חבר הכנסת מקלב, לא די בכך. "המדינה חוטאת פעמיים. מצד אחד, היא לא מציבה מספיק תחנות כיבוי, ומצד שני גובה תשלומים גבוהים יותר ממי שמתגורר באזורים מרוחקים. כך, גם הבית שלי נשרף כי לקח לכבאים זמן רב יותר להגיע, וגם אני נאלץ לשלם יותר", אמר לוואלה! חדשות.

בבואם לקבוע מי יחויב בגין הוצאות הכיבוי, משתמשים שרותי הכבאות לעתים קרובות בתוכנה לוויינית, אשר קובעת למי שייך השטח שעלה באש. לטענת משפחת עטיה, במקרה שלהם לא רק שחלה טעות, אלא שהניסיון שלהם לסייע לכבאים הוא שהביא לגביית התשלום. "כשהתקשרתי למוקד 102 הסברתי למוקדנית שהשריפה איננה בשטח שלנו", אומר בן המשפחה. "למרות זאת נתתי לה את הפרטים שלי, כדי שאוכל לחבור לכבאים ולסייע להם. בפרטים האלה השתמשו כדי לגבות ממני את התשלום".

משירותי כבאות והצלה איילון נמסר בתגובה לטענות משפחת עטיה כי "שרותי הכבאות מחייבים בהוצאות את בעל השטח. המשפחה מוזמנת לפנות לתחנה, ואם יתברר כי מדובר בטעות במערכת הלוויין תבוטל הדרישה לתשלום".

לפניות לכתבת: mor.shimony@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully