בדו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שלישי), מוצגת התנהלות בעייתית של משרד החקלאות במתן סיוע למיזמים להפקת מים באזורים שבהם אין חלופות למים שפירים להשקיה, כמי קולחין וכדומה.
באוגוסט 2009 נקבע כי משרד החקלאות ישתתף במימון תכניות לייעול השימוש במים, ולצורך כך יוכרו גם השקעות לשיקום צנרת מרכזית להשקיה ביישובים שמשתמשים במים שפירים בלבד. חודשיים קודם לכן, החליטה ועדת השמונה, שתפקידה לקבוע אמות מידה למתן סיוע להשקעות בחקלאות, על הקצאה של 20.5 מיליוני שקלים למיזמים באזורים נעדרי חלופת השקיה. המבקר העיר אז למשרד החקלאות על כך שאיפשר מתן סיוע משני גורמים (כפל מענקים) למיזמים אלו, למרות האיסור בחוק. זאת, לאחר שהמשרד הקצה סכום למימון הפרויקטים בהיקף של 25% מעלותם.
המבקר מצביע על שורה של פעולות בעניין מענקים אלו שהיו לדעתו בלתי תקינות, ובהן: החקלאים קיבלו זמן קצר מאוד להגשת התכניות, ההודעה נמסרה לאחר שיישובים במועצה האזורית מעלה יוסף כבר הכינו את התכניות, וכמו כן, התנאים לקבלת הסיוע דמו למאפייני הישובים במועצה זו. בסך הכל, 57יישובים הגישו בקשות לסיוע, מתוכן אושרו תשע תכניות בלבד, כולן במועצה האזורית מעלה יוסף: זרעית, יערה, נטועה, אבן מנחם, עבדון, אלקוש, גורן, שומרה וצוריאל. לדעת המבקר הדבר מצביע על העדפת ישובים אלו על פני אחרים. יש לציין כי שר החקלאות שלום שמחון בתקופה האמורה התגורר באחד מיישובי המועצה. עם זאת, המבקר אינו מציין מעורבות כלשהי של השר שמחון במתן המענקים.
מבקר המדינה טוען כי על פי הסכם המים, אמורים היו יישובי המועצה אמורים לקבל 1.5 מיליון שקלים, אך בפועל הם קיבלו 19 מיליון שקלים (כשארבעה מיליון מתוכם מתוך הסכום שהוקצה לפרויקטים אלו ממשרד החקלאות).
דו"ח מבקר המדינה הסיקור המלא
המבקר: תוכניות לימוד באוניברסיטאות לא מפוקחות
עלייה בשיעור הלא מתגייסים אשר "תורתם אומנותם"
רופאים בכירים ממשיכים לעסוק בעבודות פרטיות
הפרויקטים נוהלו באופן לקוי
עוד חשף המבקר, כי גם הביקורת על ביצוע הפרויקטים התנהלה באופן לקוי: נמצא כי מי שהכין את דו"חות ביצוע המיזמים עבור משרד החקלאות פעל בניגוד עניינים. קודם להכנת הדו"חות למשרד, שעל פיהם הועבר המימון לביצוע המיזמים, הוא סייע לחקלאי הישובים, במימונם, להכין את תכניות ההשקעות, כדי לקבל עבורם מימון מהמשרד.
בפרקי ביקורת נוספים קבע המבקר כי המשרד העביר תמיכות לרכישת מכונות חוסכות כוח אדם, כדי להקטין את התלות בעובדים זרים ולצמצם את מספרם, אולם בפועל מספר העובדים לא צומצם. עוד קבע המבקר, כי המשרד העביר מענקים מנהליים בשנים 2005 2011 בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, בניגוד לחוק ואף יצר "מסלול עוקף מגבלות". על פי המבקר, 70% מהמענקים שהועברו בשנים אלו ניתנו בניגוד לחוק. מדובר בסכום הגבוה פי שישה מהמענקים שניתנו באותה תקופה על פי החוק.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "המשרד פועל לתיקון החוק באופן כזה שייתר את הצורך ביצירת שני מסלולים למתן מענקים להשקעות הון, ולאפשר מענה לצרכים ציבוריים חשובים, כדוגמת מענקים בתחום 'מיכון חוסך כוח אדם' ומענקים ל'שיפור תשתיות מים'. כמו כן, בשל חשש לניגוד עניינים הופסקה עבודת מכין הדו"חות כבר ב-2011". עוד נמסר, כי כל התמיכות במסלול המנהלי בוצעו בהתאם לעקרונות היסודיים של המשפט המנהלי, בשקיפות ועל בסיס קריטריונים ענייניים שפורסמו לציבור, ולטובת צרכים ציבוריים חיוניים כחיסכון במים ובעובדים זרים. בעניין הפחתת כוח אדם זר נוכח הגדלת המענקים לרכישת מיכון חוסך ידיים עובדות, נאמר בתגובה כי "בענף בו ניתן מענק למיכון, הוקטנה הקצאת ההיתרים לכל החקלאים באותו ענף, גם אם רכשו מיכון וגם אם לאו ומדיניות זו, הביאה לתמרוץ חקלאים לרכישת מיכון".
להורדת הדו"ח השנתי המלא של מבקר המדינה לשנת 2012