(צילום: דניאל בוק, עריכה: יאיר דניאל)
אלפים ליוו היום (רביעי) את חבר הכנסת לשעבר, הרב חנן פורת, בדרכו האחרונה. פורת, שהלך אתמול לעולמו בגיל 67, הובא למנוחות בבית העלמין בכפר עציון, שם התגורר. הוא הלך לעולמו בביתו, לאחר שנאבק ממושכות במחלה קשה. במהלך חייו הציבוריים היה פורת חבר בכנסות העשירית, וברציפות בכנסת ה-12 עד ה-15, ונחשב לאחד מחברי הכנסת הבולטים בימין הישראלי. בהלווייתו נכחו, בין היתר, יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, השרים סילבן שלום ועוזי לנדאו, והרבנים הראשיים לישראל, יונה מצגר ושלמה עמאר.
עוד על פטירתו של חנן פורת:
חבר הכנסת לשעבר חנן פורת הלך לעולמו בגיל 67
נתניהו ספד לחנן פורת: היה מופת ודוגמה לאזרחים
צבי הנדל נפרד מחברו חנן פורת: סמל לצניעות
יו"ר הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, שהשתתף בהלוויה, ספד לפורת ואמר כי הוא היה מורה ורב, חוזה ומגשים, משורר ולוחם. "מעטים הם אנשי החזון והמעש, ועוד יותר מעטים הם אנשי הרוח והמשוררים, שנותנים את עצמם בעשייה הפוליטית ובשליחות הציבורית. אך אתה, חנן, ידעת גם ידעת לעשות זאת. ידעת להיות שליח ציבור שפיו מלא שירה, להיות פרלמנטר מובהק שנפשו חולמת, שהרוח תמיד שורה בה. מורה דרך להמוני תלמידיו, זך ונקי, שמעורב בין הבריות וגם מורם מעם".
"הלכת בעקבות האהבה לכל מקום שדרשה ממך. במקום בו לא היו אנשים אוהבים, היית אתה האיש. בנפשך הייתה אהבה גדולה, אהבה כובשת, לעם ישראל, לאדמת הארץ הטובה הזאת, לתורת ישראל. את אחיך היית מבקש, תמיד, בכל מעשיך והליכותיך", הוסיף ריבלין, ""לעולם לא נדע אלו ייסורים גברו בתוכך: אם ייסורי הגוף והבשר, או ייסורי הלב והנפש, על העם התועה בדרך, על הארץ שנתרחקה מהחזון. על הפירוד והמחלוקת בתוכנו, ועל האמונה שכהתה שאיננה עוד כפי שבערה בתוכך. בזכות האהבה הגדולה שפיעמה בך, היה פיך תמיד מלא שירה, בכל מצב ובכל זמן".
ריבלין סיכם את דברים באומרו כי "קולך, חנן, נדם, אך קולה של שירתך עוד ילווה באהבתך העזה את העם הזה והארץ הזו שנים רבות. באתי להיפרד בשם הכנסת ובשם העם בישראל. תחסר לנו מאד".
הרב חיים דרוקמן, שיבח במהלך ההלוויה את מפעל ההתיישבות שפורת היה ממנהיגיו ואמר כי "20 אנשים בני 90 לא היו מספיקים לעשות מה שחנן עשה ב-67 שנותיו". לדבריו, "חנן עשה דברים גדולים שיש להם ערך נצחי, הוא חי חיים של קידוש השם".
רב כפר עציון, אלישיב קנול, אמר: "שעות לא יספיקו לספר מה שראוי לספר על חנן. כמה בכיתי והתפללתי בראש השנה לקב"ה שיעשה לנו נס, אך לא זכינו. כאן, חנן, בבית שאתה כל כך אוהב, אני מבקש ממך סליחה שלא נהגנו בך במספיק כבוד".