מאז ומעולם התהדרו אירועיים אקטואליים באורך חיי מדף קצר במיוחד, וזאת נוכח העובדה שתמיד יצוץ עוד משהו חדש שידחה אל מתחת לקפל (למי שנולד בעידן האינטרנט פעם היו גם עיתונים מודפסים) את החדשות של אתמול.
באינטרנט העניין קריטי עוד יותר, שכן להבדיל ממדיה מודפסת שמתיישנת ברגע סגירת המהדורה, ניתן לבצע עדכונים on-the-fly, בהתאם להצטברות פירורי המידע.
אהוד בנאי מזכיר בשירו "בלוז כנעני" את ה"עולם האלקטרוני" הזה שאנחנו חיים בו עולם שבו התשדירים הראשונים של אירועים בעלי אופי חדשותי מובאים לנו בחסות הדור ה-3 והפרשנויות הראשונות מופיעות כפוסטים בבלוגים של אזרחים מן השורה שנקלעו לאירוע שלא מרצונם או יוזמתם.
הידיעות הראשונות על הירי בוירג'יניה טק הופיעו לא באתרים כמו CNN או NBC אלא דווקא בבלוגים פרטיים של סטודנטים המתוגררים במעונות הקמפוס האקדמי. בנוסף, עוד טרם התחילו לעלות פרשנויות ותחקירים בערוצי הטלויזיה ובמאמרי המערכת של העיתונים הגדולים, החלו הבלוגרים לשאול את שאלותיהם הקשות בנוגע לאירוע.
כך למשל ברייס קארטר אף הוא סטודנט בוירג'יניה טק, מעלה שאלות קשות על תפקודם של כוחות המשטרה והנהלת הקמפוס באותו הבוקר. קארטר טוען שבשעה 9 בבוקר הוא הלך עם חבריו לשיעור, בכלל מבלי לדעת על הירי הראשון, שאירע שעתיים לפני כן. בשעה 12:40 הוא כתב בבלוגו: "הירי הראשון אירע בשעה 7 בבוקר, אני הלכתי לשיעור בשעה 9 בבוקר ואף אחד לא סגר את הקמפוס לפני 10 בבוקר 21 אנשים מתו מחוסר הפעולה של האוניברסיטה!"
יש לציין כי הפוסט הזה פורסם בשעה שהיה ידוע על 22 הרוגים 1 מהירי הראשון והשאר מהירי השני.
בלוגר נוסף בשם פול, מתאר את רגעי האימה שעברו עליו מהרגע שגילה על האירוע ועד שהצליח סוף סוף לדבר עם חברתו קייט, שנפצעה מכדור תועה שנורה בתוך אחת הכיתות. פול שהתעורר לשמע המשפט הקסום "הלימודים בוטלו" הזדעזע לגלות שהסיבה לביטול היא יריות בקמפוס שבו הוא לומד, בדיוק באותו חלק שבו התקיים השיעור של קייט. פול ניסה מספר פעמים להשיג את קייט בסלולרי אך ללא הצלחה, ובעוד שהייאוש החל תוקף אותו, הוא קיבל לפתע שיחה מאחות חדר המיון שבו אושפזה חברתו.
בין הפרסומים ברחבי הבלוגוספירה, ניתן היה למצוא תפילות רבות שנישאו בתקווה שאיש מבין המכרים והחברים של הבלוגרים לא נפגע בירי, וכמו כן תפילות רפואה שלמה לכל הפצועים והנפגעים במהלך אירועי היום.
עוד בוואלה!
האם היורה ניהל בלוג אישי?
הפרסום המדורג של המידע שהיה בידי המשטרה לגבי זהותו של היורה יצר קרקע פוריה לספקולציות רבות. בתחילה דובר שהיורה היה סטודנט בוירג'יניה טק, לאחר מכן נטען שהוא היה מתוסכל בגלל שחברה שלו בגדה בו (או עזבה אותו), ואז התחילו לדבר על מוצאו האסיאני.
כל פירורי הלחם האלה, בתוספת הנטייה שלנו להצמד לדפוסים ספציפיים ולאתר אותם אצל אנשים אחרים, יצרו את השמועה שהיורה הוא הבלוגר ויין צ'אנג. מהרגע שמישהו החליט שהוא היורה, היה קל מאוד ליצור את ההקשר בין האירועים לבין חיבתו של צ'אנג לכלי נשק (איתם נהג להצטלם בבלוג) ולתסכולו בעת האחרונה שנבע מיחסיו עם בחורה.
עם התפתחות האירוע ובעוד שפרטי המידע הולכים ומתבהרים, החלו בלוגרים מסויימים לפקפק בסברה שהועלתה שצ'אנג הוא היורה. מה כלל לא תרם להבנת האמת הייתה העובדה שלא פורסמו פוסטים חדשים בבלוגו, וכמו כן לא נתקבלו תגובות להודעות דוא"ל שנשלחו לצ'אנג.
בסופו של דבר נטען בחדשות שהיורה בוירג'יניה טק סיים את מסע הזוועות שלו בכך שהתאבד ביריה לראשו. כל זה לא עזר לאנשים שהחליטו שאין הם מאמינים בכך שצ'אנג אינו הרוצח.
כתב של מגזין Wired לא האמין לספקולציות בנושא, אף-על-פי שלדבריו הוא מבין מאיפה הן הגיעו (צ'אנג לומד בוירג'יניה טק, והבלוג שלו מלא בתמונות שלו מחזיק כלי נשק אוטומטיים). הוא ערך חיפוש באינטרנט ומצא את מספר הטלפון של צ'אנג וטלפן אליו. לטלפון ענה פלוני בשם דייויד שטען שהוא מיופה כוח לומר לנציגי התקשורת שלא צ'אנג הוא היורה והראייה לכך היא שהוא בחיים. לדבריו של דייויד, כל האינטרנט משוכנע שצ'אנג הוא היורה הוא רוצה לטהר את שמו, ואנחנו כל הזמן מקבלים פניות מהתקשורת, אבל אנחנו עדיין מחכים לגוף שיהיה מוכן לתרום לצדקה תמורת הריאיון הזה.
נראה שצ'אנג חשש לחייו מאיזשהי סיבה, אם כי לא ברור ממה יש לו לחשוש, שכן היורה האמיתי התאבד בסופו של מסע ההרג שלו. ייתכן והחשש נבע מכך שאם מישהו העלה השערה שהוא היורה, יכול מישהו אחר לבוא ולטעון שצ'אנג עודד את השמועות האלה במטרה לזכות בתהילה מפוקפקת ולפיכך לא ברור מדוע הפוסט שבו מכחיש צ'אנג כל קשר לאירוע פורסם רק כמה שעות מאוחר יותר.