עזבו אתכם מסטיגמה על קזינו וזונות: ביקרנו ברומניה האמיתית

בווידאו: פולקלור ונוף בפויאנה בראשוב, רומניה

הרומנים ממש, אבל ממש רוצים אותנו. הם לא מסתפקים בכ-300 אלף תיירים ישראלים בשנה שמגיעים אליהם (מקום שני בדירוג התיירים המגיעים לרומניה). הם רוצים עוד ישראלים. ועוד. וגם הייטק ישראלי ואנשי עסקים וייצוא וייבוא וכל מה שיש לישראל להציע - הם רוצים. הם טוענים (ובמידה מסויימת של צדק) שהדימיון בינם לבין הישראלים רב, אז למה לא לנצל את זה כדי לעשות כסף עם שמחת חיים?

אין כמעט ישראלי שלא יודע על מה שיש לבוקרשט להציע - (ובגלל זה כל מי ששמע שאני נוסע לרומניה שאל אם זה בשביל קזינו וזונות), אבל רומניה זה לא רק בוקרשט (וגם בוקרשט היא לא רק "Its the time of your life / את עצמנו נשכח" כמו ששר עומר אדם). אז מה עוד יש לרומניה להציע? לצורך הבדיקה של זה יצאנו למספר סיורים באזורי התיירות המרכזיים של המדינה.

נסיעה מחוץ לבוקרשט חושפת ארץ יפהפייה, ענקית, מלאת שטחים ירוקים, הרים מושלגים, נהרות זורמים ואויר נקי. כך למשל, במרחק של קצת יותר משעתיים נסיעה מבוקרשט נמצאת העיר המקסימה בראשוב (ובמרחק של כ-20 דקות נסיעה ממנה נמצא אתר הסקי התיירותי המפורסם פויאנה בראשוב).

בבראשוב ניתן למצוא חדרי מלון במחירים סבירים (150 אירו לדירה במלון עם שני חדרי שינה), טיפולי ספא וכמובן בתי קזינו, וגם מספר אטרקציות אהובות (העיר העתיקה, הכנסייה השחורה, קניון שבעת הסולמות ופארק הדובים). ניתן גם לצאת לסיורים באתר הסקי הסמוך של סינאייה (כולל ביקור בארמון פלאש ששימש למגורי הקיץ של משפחת המלוכה הרומנית ונחשב לאחד הארמונות היפים ביותר ברומניה). ובטירת בראן - שכמו שכולם יודעים היא הטירה של דרקולה (או שלא?).

אז כנראה שהגיע הזמן לנפץ מיתוס - מה שיקרה לכם בכל מקרה אם תגיעו לטירת בראן, תטפסו במדרגות ותצאו לסיור מודרך ב"טירה של דרקולה" (תמורת כ-35 שקלים לאדם מבוגר). כל קשר בין הטירה הזו לבין הרוזן דרקולה, הערפד שמצץ את דמם של בני האדם - הוא מקרי בהחלט.

כן. הדמות של דרקולה מהספר שפורסם ב-1897 מבוססת בצורה רופפת על דמות אמיתית - הרוזן דרקוליה, ואלד המשפד, שבזמן ששלט בחבל ולאכיה במאה ה-15 הוציא להורג עשרות אלפי אנשים (רובם חיילים של האימפריה העותומאנית) בדרך החביבה עליו - השחלת שיפוד: תקיעת ישבנו של אדם קשור על מוט מחודד והשארת האדם שם, עד שמשקלו יגרום לחדירת המוט לגופו ולמותו בייסורים. בחור נחמד בסך הכל. האם הוא אי פעם שתה דם של בני אדם? לא ניתן לדעת, אבל אין ספק שהוא היה מישהו שלא הייתם רוצים להסתכסך איתו.

בבואו לכתוב את הספר על הערפד המכשף, היה זקוק הסופר ברם סטוקר לאיזו דמות היסטורית להיאחז בה, ומכיוון שחבר טוב שלו שב לא מזמן מרומניה וסיפר לו על ולאד המשפד הוא השתמש בו. הוא גם תיאר בספרו את הטירה שבה חי אותו רוזן, תיאור הדומה להפליא לטירת בראן - למרות שמעולם לא ביקר ברומניה.

בשנת 1931 עובד הספר לסרט מצליח ותיירים (בעיקר אמריקאים) החלו להגיע לאזור בחיפוש אחרי הטירה שבה חי אותו ערפד אכזרי. הם ראו את טירת בראן והיו משוכנעים שמצאו אותה - אולם כששאלו את המקומיים האם זו הטירה שבה היה חי דרקולה, הם נענו ב"מי זה דרקולה?!"

ברגע שהרומנים הבינו שאותם תיירים מוכנים לשלם הרבה מאוד כסף כדי לבקר ב"טירה של דרקולה", הם קפצו על ההזדמנות. מהר מאוד הם מצאו כמה היסטוריונים שאמרו שקיים סיכוי לא רע שאותו ולאד המשפד היה במשך שבועיים כלוא באותה טירה - שלמעשה הייתה שייכת למספר רב של בעלים במשך השנים, וכיום היא בבעלות המשפחת המלוכה הרומנית. למרות שאין כל הוכחה שהרוזן דרקוליה שמע בכלל על טירת בראן, היא משווקת בכל העולם כטירה של דרקולה. כשאתה מגיע למקום ומגלה את האמת אתה לא מספיק לנשום ומיד לוקחים אותך לסיור בין החדרים השונים בטירה - פה היה חי המלך, פה המלכה, פה היו הילדים שלהם משחקים.

בכדי לצנן מעט את האכזבה, בקומות השלישית והרביעית של הטירה הוצגה לנו תערוכה נודדת של מכשירי עינוי שונים (וגם חגורות צניעות) מתקופת הרוזן ולאד, ובמלונות מסביב לטירה אתם יכולים לישון בחדר בהשראת דרקולה (תמורת סכום של כ-50 דולרים ללילה). אם אתם ממש, אבל ממש בקטע, בליל כל הקדושים הייתם יכולים אפילו לישון בתוך ארון קבורה בטירת בראן עצמה.

בכדי להתנחם מהאכזבה, יצאנו לסיור ג'יפים בהרי הקרפטים. רומניה מציעה שלל אטרקציות לחובבי הספורט האתגרי והמוטורי - נסיעה אישית או עם נהג בג'יפ 4X4, מסלולים לאופני הרים (או כביש), אתרי סקי מושקעים ועוד. המחירים סבירים לגמרי - 100 אירו לסיור של שעתיים בג'יפ בנופים של קיי גראדיסטיי (Cheile Gradistei). במקום גם תוכלו למצוא לא מעט ארוחות טובות מאוד ב-85 ליי לארוחת צהריים ו-100 ליי לארוחת ערב (הליי הרומני שווה בערכו לשקל הישראלי, ככה שהחישוב הוא די קל).

רומניה פונה גם לקהלים נוספים - כמו למשל חובבי אתרי המרפא והספא. אנחנו ביקרנו באחד כזה - מלון ב"אתר אלף המעיינות" (Staţiunea celor 1000 de izvoare de sănătate) בקובסנה (Covasna). לספא הזה תגיעו רק בהנחיית רופא, כיוון שהוא מנוהל כבית חולים לכל דבר. במקום ניתנים, מלבד המסאג'ים הרגילים, גם טיפולי חשמל, אמבטיות מים מינרליים ואפילו כניסה מרצונכם החופשי לחדר גז - המתמלא לו בגז מופטה שבוקע ממערות תת-קרקעיות, חודר לגוף ומרחיב את כלי הדם.

את כל הפינוק הזה תוכלו להשיג בחבילה שתעלה לכם בין 200 ל-250 דולר לחודש, בנוסף ל-40 דולר ללילה לחדר במלון עצמו על בסיס חצי פנסיון. פגשנו במקום זוג ישראלי מבוגר, שנשבע לנו שהם מגיעים לשם כבר 30 שנה ומוכנים להעיד שהטיפולים במקום מצילים חיים.

מה עוד יש ברומניה? ובכן - אלכוהול. הרומנים הם עם חובב שתייה. כמעט בכל מקום אליו הגענו התקבלנו בכוס יין חמה, או בכוס שרי ברנדי, או בצויקה - הוודקה המקומית המיוצרת משזיפים ומומלצת בחום.

הרומנים רוצים להתבסס גם כמעצמת אלכוהול, ולכן גם לקחו אותנו לסיור במפעל שמייצר יין נתזים בשיטה שהועתקה במדוייק מייצור השמפניה הצרפתית.

גולת הכותרת עבור מרביתנו הגיעה במפתיע, כשלאחר שעות של נסיעה באזורי כפר נידחים הגענו אל כפר צ'פטורה שבאזור הגבעות - דרומית מזרחית לקרפטים - ומצאנו שם את יקב רוטנברג. שם הכרנו את מיכאל רוטנברג, הייטקיסט ישראלי ומייסד חברת בריזקום, שעסקה באספקה של תקשורת נתונים מהירה אלחוטית. לאחר שמכר את החברה במאות מיליוני דולרים והחליט לפרוש מעולם ההייטק, הוא נפגש במקרה עם איכר רומני שסיפר לו על היקב שלו. לאחר שש שנים של היכרות ושתיית יין ביחד, החליט אותו איכר למכור לרוטנברג את היקב הקטן שלו - 10 דונם תמורת 2,000 אירו.

כשמשפחתו ושכניו שמעו על הישראלי המשוגע שמשלם סכומי עתק תמורת הכרמים שלהם, הם מיהרו למכור לו גם הם, וכך הגיע למעל ל-200 דונם של כרמים והקים את יקב רוטנברג.

הוא החליט שהיקב שלו יעבוד בשיטות הישנות של לפני כ-300 שנים - ללא מכונות אלא רק עם עבודת כפיים - ולצורך כך הוא מעסיק כ-7 פועלים צוענים. יחד איתם הוא מייצר כמאה אלף בקבוקי יין בשנה, שנמכרים רק ברומניה ונחשבים ליין איכותי שזכה בלא מעט פרסים.

הביקור במקום מאיר עיניים. רוטנברג עצמו כובש בצניעותו והיין באמת מצויין (ואפילו זול לתייר הישראלי - בין 30 ל-85 ליי). אם גם אתם רוצים לסייר במקום ניתם לתאם זאת מראש דרך עמוד הפייסבוק שלהם ותזכו לסיור מודרך, כולל טעימות יין, בסכום של כ-60-80 ליי.

לסיום, חזרנו לבוקרשט כדי לטעום קצת מחיי הלילה המפורסמים שלה. ובכן - כן. יש שם חיי לילה. תוססים, מהנים, משכרים ומענגים - למי שאוהב את הסגנון. לא חייבים לבקר בקזינו או חלילה במקומות מפוקפקים כדי ליהנות מהאווירה. סיבוב באזור הבילויים של העיר העתיקה יעניק לכם הרגשה של חלק מהמסיבה, גם בלי ללכלך את הידיים. נכון שבבוקרשט "הבקבוקים כולם יורדים במנופים", כמילות השיר, אבל גם האוכל ברמה גבוהה מאוד (ואפילו לצמחונים יש הרבה מה לאכול) והמלונות זולים (מלונות ברמת 5 כוכבים במחיר של 120-100 אירו לזוג ללילה כולל ארוחת בוקר, ומלונות 4 כוכבים במחירים של 80-70 אירו לזוג ללילה).

אפילו זכינו לבקר בבניין הפרלמנט, שזכה לכינוי ההולם "הארמון של צ'אושסקו" - מבנה מטורף שעלות בנייתו נאמדה ב-3 מיליארד אירו ונמשכה כ-13 שנה. כולו מלא בפאר והדר נושנים, חדרי ענק וטרקלינים מלאי קריסטלים. חדר אחר חדר מציגים את הבזבוז של הרודן הקומוניטסי ומידת הזלזול שלו בעם הרומני, שגווע ברעב ןמת בעבודות בזמן שהוא בנה לעצמו (טוב, הוא קרא לארמון "ארמון העם") פרוייקט מגלומני. צ'אושסקו עצמו לא זכה לראות את הארמון עומד, כיוון שהוצא להורג במהפכה עוד קודם לכן, אבל בניית הארמון נמשכה וכיום נמצא בו הפרלמנט הרומני. אחרי כמעט שעה של סיור במקום ואינספור חדרים, נמסר לנו שהסיור נגמר ושראינו רק 4 אחוזים מהבניין (!) ככה שעוד יש למה לשאוף.

אז הרומנים צודקים - הארץ שלהם היא לא רק מקום של קזינו ומפגשים מפוקפקים, כפי שיש מי שסבור, והם עצמם לא דומים לדימוי של ה"ע?ם עם הקוריצה". אם בא לכם על מסע אירופי לארץ קרובה, זולה ומעניינת - נראה לי שמצאנו לכם יעד.

* הכותב היה אורח של משרד הכלכלה הרומני, רשות התיירות הרומנית וחברת התעופה טארום.