וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הכפר יאמון – ככה מייצרים פיגועים

22.3.2006 / 15:22

אמיר תיבון שואל מה הקשר בין התינוקות וילדים שמתו מאש צה"ל בשנים האחרונות בכפר יאמון, למחבל שנתפס אתמול בכביש מספר 1

ביום שלישי בבוקר נמנע פיגוע גדול במרכז הארץ, בעת ששוטרים עצרו לבדיקה בכביש מספר 1 רכב שהסיע שב"חים פלסטינים, וביניהם מחבל עם מטען חבלה במשקל חמישה ק"ג. במשטרה חושדים כי המחבל התכוון להשתמש במטען בכדי לבצע פיגוע התאבדות בגוש דן.

תגובות הפוליטיקאים לא איחרו להגיע, ושר הביטחון מיהר להאשים את איראן ואת הסיוע שהיא מעניקה לארגוני הטרור. אך האם באמת צריך להרחיק לכת עד לטהרן בכדי למצוא את הסיבות לפיגוע שנמנע? אולי כדאי למופז ולכולנו לחפש קרוב יותר, בכפר הפלסטיני יאמון שבצפון השומרון, שם התגורר המחבל.

עם פרוץ האינתיפאדה, הקים צה"ל מערכת מחסומים מסביב ליאמון, במטרה לאפשר נסיעה בטוחה לתושבי ההתנחלויות בצפון השומרון. במערכת הביטחון הגדירו את המחסומים הללו כ"מצילי חיים", אבל בדצמבר 2002 הם התגלו דווקא כמחסומים שהורגים.

הקורבן הראשון היה סולימאן אבו-חסן, תינוק שמת פחות משעה לאחר שנולד. אמו הייתה בדרכה ללדת בבית-החולים בג'נין, אלא שהצירים תקפו אותה בדיוק בשעה שצה"ל הטיל עוצר על הכפר. במשך שעות היא חיכתה לאישור מעבר. בסופו של דבר, התינוק נולד במחסום, שם גם מת.

שישה ימים לאחר מכן חזר התסריט על עצמו. במהלך עוצר מושך, נולד למשפחת זאקין מן הכפר תינוק פג. אמו חיכתה במחסום במשך שמונה שעות, והתחננה בפני החיילים שייתנו לה לקחת את בנה לבית החולים כדי שהרופאים יכניסו אותו לאינקובטור ובכך יצילו את חייו. התחינות לא הועילו. האם והתינוק לא קיבלו אישור מעבר, והתינוק מת במחסום.

ב-8 ביוני, 2003, פעלו כוחות צה"ל ביאמון במטרה לעצור מבוקשים מהג'יהאד האסלאמי. כמו פעמים רבות בעבר, הוטל סגר על הכפר, והוא הוקף במחסומים. הפעולה הסתיימה ללא נפגעים לכוחותינו, אבל עם הרוג פלסטיני אחד – תושב הכפר נביל אחמד ג'רדאת שנורה למוות במחסום בכניסה לכפר. החיילים שהרגו אותו טענו כי פעלו מתוך הגנה עצמית, לאחר שג'רדאת ניסה לדרוס אותם.

ימים ספורים לאחר-מכן התברר כי החייל שהרג את ג'רדאת שיקר בתחקיר הצה"לי, והמציא את ניסיון הדריסה בכדי "לטייח" אמת חמורה: הירי שממנו נהרג האיש בוצע בניגוד לכל הוראות הפתיחה באש, והחייל היורה נענש "ביד קשה": ארבעה חודשי מאסר.

ביוני 2004 שוב נכנסו כוחות צה"ל ליאמון במטרה לעצור מבוקשים. במהלך המבצע נעצרו כמה תושבים, אבל המבצע הגיע לכותרות העיתונים מסיבה אחרת – הוא הותיר את אלפי התושבים ביאמון כמעט ללא מאגרי מים, באחד מהחודשים החמים ביותר של השנה.

ביאמון, כמו בכפרים רבים בגדה המערבית, נוהגים התושבים לאגור מים בבארות. החיילים שפעלו בכפר פוצצו את הבארות מסיבה לא ברורה, וגרמו לסערה בינלאומית. אולי חשבו שבבארות מוחבאים אמצעי לחימה, אולי חשבו שמדובר במעשה הרתעתי. אולי פשוט לא חשבו. עמי איילון, אז עדיין בגדר אזרח מודאג, הגדיר את הפעולה כ"מעשה דמיוני ומטורף לחלוטין".

הכפר יאמון ידע הרוגים צעירים נוספים: כאמל נוהאדה, בן 13 מיאמון, נהרג מירי בשגגה של חיילי צה"ל. סייד אבו-סיפין, בן 14 מיאמון, נהרג מירי פגז טנק בשגגה במהלך מבצע למעצר מבוקשים. ביום שישי האחרון התווספה אכבר זיאד לרשימת הילדים ההרוגים מיאמון. אכבר בת ה-10, נסעה במכונית עם משפחתה. חיילי מג"ב שפעלו בכפר הורו למכונית לעצור, אבל המשפחה לא שמעה והמשיכה לנסוע. בניגוד להוראות הפתיחה באש, החיילים ירו לעבר המכונית והרגו את אכבר.

אפשר לטעון כי כל המידע הזה הוא לא רלוונטי. אפשר להגיד שהפיגוע הוא תוצאה של שטיפת מוח, פונדמנטליזם דתי, כסף איראני, או פשוט בגלל ש"הם ערבים" .

אבל אולי בכל זאת כדאי שנשאל את עצמנו: האם יש קשר בין הפיגוע שנמנע בכביש מס' 1, לבין כל האירועים שקרו בכפר יאמון בשנים האחרונות, ומה החלק שלנו בפיגוע הבא?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully