נושאים חמים

תוואי הגדר בי-ם עלול ליצור בעיות חברתיות קשות

הגדר גורעת שטחים ערביים מהעיר ומצרפת אליה שטחים יהודיים. בעקבות כך נוהרים רבבות ערבים, שלא רוצים להשאר בחוץ, אל תוך העיר

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

גדרות ההפרדה והחומה המקיפים בימים אלה את ירושלים לא רק גורעים ממנה שטחים ואוכלוסייה פלסטיניים, הם גם מצרפים אליה שטחים הסמוכים לשכונות יהודיות ולהתנחלויות סמוכות. לצד גריעתן מתחומי העיר של שכונות פלסטיניות על תושביהן (55 אלף נפש), שהיו כלולות בתחום השיפוט שלה עד כה, וניתוקן מהמרכז המוניציפלי של העיר, מצרף תוואי גדר ההפרדה המקיף את ירושלים לעיר שטחים שלא היו כלולים בעבר בתחומיה. השטחים מיועדים להרחיב את השכונות היהודיות ולפעמים לחברן להתנחלויות סמוכות.

בצפון, מדובר בשטחים של מאות דונמים ממזרח לנוה יעקב, לכיוון ההתנחלות אדם. במשרד השיכון יש תוכנית להקים במקום 1,400 יחידות דיור, להרחיב כך את שכונת נוה יעקב ולחברה לאדם. חלק מהשטחים הללו הם בבעלות יהודית, אך בעת שנקבע גבול השיפוט של ירושלים, ב-1967, הדבר לא היה ידוע.

שטח נוסף שהוכנס לתוך הגדר הוא אזור חרבת מזמוריה, שלפי תוכניות במשרד השיכון יש בו פוטנציאל להרחבת שכונת הר חומה, אליה הוא צמוד. שטח זה, שהוכנס לגדר, הוא בחלקו "שטח בי", שלפי הסכמי אוסלו מיועד לשליטה אזרחית פלסטינית ולשליטה ביטחונית ישראלית. השטח הזה נכלל בגדר גם משום שכמה תושבים ערבים המתגוררים בו ביקשו זאת. לעומת זאת, הוצאו מחוץ לגדר, ולמעשה מתחום העיר, שכונות פלסטיניות גדולות כמו כפר עקב וסמירמיס בצפון, שועפט וראס חמיס במזרח, וחלק מוולג'ה בדרום.

ירושלים הופכת מעיר מרכזית לעיר קצה

לגדר העוטפת את ירושלים יש תועלת ביטחונית, והיא משפיעה, לרוב באופן שלילי, על מרקם החיים בעיר ובמטרופולין הסובב אותה. בימים אלה הוגשה לצה"ל ולדרג המדיני עבודה נרחבת, הסוקרת את השפעות הגדר על העיר ותושביה. את העבודה הכין צוות מומחים ממכון ירושלים לחקר ישראל (הד"ר ישראל קמחי, בעבר ראש האגף למדיניות תכנון של עיריית ירושלים; הד"ר מאיה חושן, גיאוגרפית ומתכננת ערים; ואמנון רמון, חוקר במכון ירושלים המתמחה בענייני נצרות, הכנסיות וירושלים).

מחברי הדו"ח מציינים, כי "מעיר מחוז מרכזית, המספקת שירותים ליותר ממיליון תושבי הסביבה, הופכת עתה ירושלים במידה רבה לעיר קצה, המשרתת מרחב מטרופוליטני מצומצם מאוד, הכולל רק 20% מכלל תושבי המטרופולין ומאוכלס בעיקרו ביהודים". לפי הערכתם, גם אם התקפות טרור של מתאבדים פלסטינים יימנעו בגלל הגדר, הרי התסכול והזעם של חלק מהאוכלוסייה הפלסטינית בעיר, המוצאת עצמה נפגעת מהגדר, עלול להגביר את האיבה ולערער את מערכת היחסים העדינה בין היהודים לערבים. הצפי של השלושה הוא, ש"מעבר לטווח הקצר, עלולה הגדר דווקא להגביר את השתתפותם של תושבי מזרח ירושלים בפעילות טרור".

ייתכן שהערכת האוכלוסיה הערבית בי-ם היתה מופרזת

על פי אומדנים שונים, שגם מערכת הביטחון היתה שותפה להם, מחוץ לתחום השיפוט של ירושלים חיו, קודם להקמת הגדר, 90 אלף ערבים מזרח-ירושלמיים בעלי תעודות זהות כחולות. משמעות הדבר מפליגה: ייתכן שההערכות והאומדנים של מספר ערביי מזרח ירושלים, כפי שנמסרו במשך השנים, היו מופרזים.

מכל מקום, עכשיו שבים לתוך ירושלים עשרות אלפים מתושבי מזרח העיר המחזיקים בתעודות כחולות, שהתגוררו קודם לכן מחוץ לה. הם אינם רוצים להישאר "בחוץ" ולאבד הטבות רבות שמעניקה להם התושבות בעיר.

בשל כך עלו מאוד מחירי הדירות במזרח ירושלים, ובשוליים אף נחזתה תופעה של ערבים הקונים דירות בשכונות היהודיות הצפוניות - פסגת זאב ונוה יעקב - הסמוכות לשכונות הערביות הצפוניות בית חנינא ושועפט. הדירות בשכונות יהודיות אלו זולות יותר מהדירות באזורים הערביים, שמחיריהן זינקו בשל ההגירה הגדולה פנימה של בעלי התעודות הכחולות. "תופעה כזאת, אם תתרחב, עלולה לפגוע בעתידה של ירושלים הישראלית כבירת המדינה היהודית", קובעים מחברי הדו"ח.

השלכות קשות לנהירת האוכלוסייה לתוך העיר

המחברים מעלים שורה של חששות והערכות קשות, לאור הנהירה הגדולה הזאת אל תוך ירושלים: עלייה משמעותית בצפיפות הדיור; אפשרות גידול משמעותי בהיקפי הבנייה הבלתי חוקית במזרח ירושלים; אפשרות "שבעיר יקומו מגורי עראי או 'משכנות אוהלים' כאמצעי לחץ על הרשויות".

הגידול באוכלוסיית מזרח ירושלים מגביר גם את הצורך בשירותים, שממילא סובלים מחסר גדול. "מצוקת הדיור" שכבר נוצרה, צופה צוות המומחים, "עלולה לייצר עלייה ברמת הפשיעה במזרח העיר, כדוגמת הפשיעה שכבר מוכרת היטב כיום בשכונות העניות של העיר העתיקה וסביבותיה. הדבר עלול לפגוע גם במגזר היהודי המבוסס יותר, בעיקר בשכונות הסמוכות לשכונות הערביות, להוריד שם את מחירי הדירות ולערער את יחסי השכנות. תופעה אחרת, שגם היא מוכרת בשכונות עוני של מזרח ירושלים, היא עלייה גדולה בצריכת הסמים: גידול בשיעור המשפחות העניות המתגוררות בתנאים של מצוקת דיור חריפה, תעצים תופעה זו. הגידול בעוני, בפשיעה ובצריכת הסמים, תכביד עוד על הרשות העירונית, על המוסד לביטוח לאומי ועל משרדי הרווחה".

למצוקת הדיור החריפה המתפתחת במזרח ירושלים, צופה צוות המומחים, "תהיה השלכה גם על המחסור הגדול בלאו הכי בכיתות לימוד במזרח העיר, כ-1,350 לשנת 2005 וכ-1,800 בעוד כחמש שנים". בטווח הארוך יותר, הגידול המהיר והמתמיד של האוכלוסייה הפלסטינית בעיר ייצור לחץ גובר והולך על עתודות הקרקע המוגבלות בתחום המוניציפלי. חלק ניכר מהקרקעות שבבעלות פלסטינית מצוי באגן העיר העתיקה ובאזורים רגישים אחרים, מבחינה חזותית והיסטורית. "כבר היום העירייה אינה מצליחה להתמודד עם הבנייה הבלתי חוקית, ועם גבור לחצי הדיור, לא תהיה אפשרות מעשית ומוסרית למנוע בנייה שכזאת".