נושאים חמים

בג"ץ דחה פסיקת בית הדין בהאג בנוגע לגדר ההפרדה

הרכב מורחב של בג"ץ קבע שמותר לבנות גדר מעבר לקו הירוק, כהגנה על מתנחלים. הורה לפרק את גדר ההפרדה באלפי מנשה, כדי למנוע פגיעה בתושבים הפלסטינים

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ החליט פה אחד לקבל את עתירת התושבים הפלסטינים במובלעת אלפי מנשה נגד תוואי הגדר באזורם. עם זאת קבע בג"ץ, בניגוד לפסיקת בית הדין בהאג, כי לישראל ישנה הסמכות העקרונית להקים גדר בגדה, מעבר לקו הירוק, לצורך שמירה על הביטחון.

השופטים קבעו, כי לפי המשפט הבינלאומי, המפקד הצבאי בשטח הכבוש מוסמך להקים גדר הפרדה כדי להגן על חייהם וביטחונם של ישראלים. בג"ץ ביסס קביעה זאת הן על תקנות האג, שהן חלק מהמשפט הבינלאומי, והן על זכויותיהם החוקתיות של המתנחלים לפי המשפט הישראלי.

את העתירה הגישו תושבי חמישה כפרים פלסטיניים ב"מובלעת אלפי מנשה", המופרדים על ידי הגדר מכל שטחי הגדה ומהמרכזים העירוניים הקרובים להם - העיר קלקיליה מצפון והכפר חבלה מדרום, שם קיבלו בעבר את כל השירותים הקהילתיים.

בג"ץ קיבל את עתירתם וקבע, כי על המדינה לשקול מחדש בתוך זמן סביר את החלופות השונות של הגדר באזור אלפי מנשה. בין היתר, על צה"ל לבחון חלופות ביטחוניות הפוגעות פחות בחיי התושבים הפלסטינים, ולבחון גם את החלופה שלפיה המובלעת תכלול את אלפי מנשה בלבד ולא את חמשת הכפרים, תוך העתקת הכביש המחבר את אלפי מנשה לישראל למקום אחר. הקמת הגדר באזור זה כבר הושלמה, והעותרים ציינו, כי גידור המובלעת גרם כמעט לכל תושבי המובלעת הפלסטינים לאבד את עבודתם.

באשר להשפעת חוות הדעת של בית הדין בהאג על עמדת בג"ץ בדבר חוקיות הגדר נפסק, כי בג"ץ יעניק את מלוא המשקל לנורמות של המשפט הבינלאומי, כפי שפותחו ופורשו על ידי בית הדין בהאג, שהוא הגורם השיפוטי העליון במשפט הבינלאומי. לעומת זאת, מסקנתו של בית הדין בהאג, מבוססת על תשתית עובדתית חלקית בלבד - מאחר שלא הונחו בפניו העובדות הנוגעות לצרכים הביטחוניים של ישראל במאבקה בטרור. לאור זאת, מסקנתו של בית הדין בהאג אינה מהווה "מעשה בית דין", ואינה מחייבת את בג"ץ לקבוע כי כל קטעי הגדר נוגדים את המשפט הבינלאומי.

השופטים ציינו, כי החלטת בית הדין בהאג ופסק דין בית סוריק של בג"ץ מיוני 2004 (שבו פסל בג"ץ 30 קילומטרים מתוואי הגדר, והורה לאזן בין צורכי הביטחון לפגיעה בזכויות הפלסטינים) מושתתות על תשתית משפטית משותפת, אך למרות זאת הגיעו בתי המשפט למסקנות שונות.

בשאלת סמכותו של המפקד הצבאי בשטח הכבוש נקבע, כי על פי המשפט הבינלאומי המפקד הצבאי מוסמך להקים גדר הפרדה כדי להגן על חייהם וביטחונם של המתנחלים הישראלים בגדה, וזאת משני טעמים: האחד - תקנות האג, המסמיכות את צה"ל לנקוט את כל הפעולות הדרושות לשמירה על הביטחון, וזאת ללא קשר לשאלה האם ההתנחלויות עצמן תואמות את המשפט הבינלאומי, שאלה שבג"ץ הותיר ללא הכרעה; והטעם השני - הוא שלמתנחלים מוענקות זכויות חוקתיות הקיימות לכל תושבי ישראל.