נושאים חמים

המדינה מודה: מטרת הגדר מדינית, לא רק ביטחונית

במסמך שהגישה הפרקליטות לבג"ץ, בעניין העתירות נגד הגדר בצפון ירושלים, נקבע כי לתוואי יש גם משמעויות והשלכות מדיניות

פרקליטות המדינה טוענת לראשונה כי מאחורי הקמת גדר ההפרדה בירושלים עומד גם שיקול מדיני ולא רק תכלית ביטחונית. במסמך שהגישה הפרקליטות לבג"ץ בימים האחרונים - לקראת דיון בהרכב מורחב, המתקיים הבוקר בעתירות נגד הגדר בצפון ירושלים - נאמר כי ככל שמדובר בגדר המוקמת בתוך גבולה המוניציפלי של ירושלים, שהוא שטחה הריבוני של ישראל, יש לתוואי הגדר גם משמעויות והשלכות מדיניות.

בדיון הבוקר אמר נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, כי למדינה יש זכות להקים גדר ביטחונית על הגבול המוניציפאלי של ירושלים, בתוך שטחה הריבוני, ולכן השאלה האם לגדר המוקמת בשטח הבירה, יש תכלית ביטחונית או מדינית איננה רלוונטית. ברק ביקש מהעותרים לפרט מהי זכותם של תושבי א-ראם, הנמצאים בשטח B שמחוץ לירושלים, לטעון כנגד זכותה של המדינה להקים גדר בתוך שטחה הריבוני.

ברק הוסיף שככל הנוגע לגדר המוקמת בשטחי הגדה המערבית, יש חשיבות רבה לשאלה האם היא מוקמת משיקול ביטחוני או מדיני. לדבריו, אם הגדר כולה היתה מוקמת על תוואי הקו הירוק, לא היתה יכולה להיטען כלפיה כל טענה משפטית.