אמא דולפין תלמד את בתה להיעזר בספוג

נקבות דולפינים קורעות פיסות של ספוג ים ונעזרות בהן לחיפוש מזון. חוקרים הסיקו כי מדובר בהתנהגות נלמדת, המועברת מאם לבת

ניו יורק טיימס

לדולפינים מהמין דולפינן מצוי (Bottlenose Common), במפרץ הכרישים שבמערב אוסטרליה, יש דרך ייחודית לאתר מזון. חלקם, כמעט כולן נקבות, נוהגים לקרוע פיסות של ספוג ים, להלביש אותן על חרטומם ולחטט כך בין אצות הים בחיפוש דגים קטנים וסרטנים. הנקבות המסתייעות בספוג מוצאות כך אוכל טוב יותר, ככל הנראה משום שכאשר חוטמן מוגן הן יכולות לחפור לעומק רב יותר בעשב הים ובקרקע החולית.

חוקרים הגיעו כעת למסקנה כי לשיטה זו של חיפוש מזון - דוגמה נדירה של יונק ימי המשתמש ב"מכשיר" - אין כל בסיס גנטי או אקולוגי וכי מדובר בהתנהגות נלמדת, המועברת מאם לבתה. הממצאים התפרסמו באחרונה בכתב העת "of the National Academy of Sciences Proceedings".

"יש טיעונים מאוד משכנעים לכך שזו התנהגות חברתית נלמדת", אמר הד"ר מייקל קרוצן מאוני-ברסיטת ציריך, שביצע את המחקר יחד עם הד"ר ג'נט מאן מאוניברסיטת ג'ורג'טאון ומדענים אחרים כאשר שהה באוניברסיטת ניו סאות ויילס שבאוסטרליה.

החוקרים הבחינו כי נקבות דולפין שלא השתמשו בספוגים חיפשו מזון באותם אזורים שבהם מחפשות הנקבות המסתייעות בספוג. מכאן הם הסיקו, שהשימוש בספוגי הים אינו תלוי בבית הגידול או בתנאים אקולוגיים אחרים. בהמשך ביצעו החוקרים אנליזה גנטית של רקמות מ-185 דולפינים, 13 מהם המסתייעים בספוג. הבדיקות הראו כי אין זה סביר שמקור המנהג בתכונה תורשתית. אנליזה גנטית אחרת הראתה כי הנקבות שמשתמשות בספוג היו קרובות משפחה - כולן צאצאיות של נקבה מקורית אחת שהשתמשה בספוג, מעין "חוה", שבוודאי חיתה לפני זמן לא רב. אותה "חוה" המציאה ככל הנראה את השיטה ולימדה את בנותיה להשתמש בה. אלה, בתורן, לימדו את צאצאיהן, וכן הלאה.

לדברי קרוצן, החוקרים הצליחו לאתר רק זכר אחד שהסתייע בספוג. מדוע אין זכרים רבים יותר? השימוש בספוג, אומר קרוצן, נוטה להיות פעילות יחידנית המצריכה זמן רב, והדולפינים הזכרים נוטים לעסוק יותר ברדיפה אחר בנות המין האחר. "אם אתה זכר שמשתמש בספוג, לא תצליח להשיג נקבות", אמר קרוצן.

    קניות

    עבור לאתר המלא להורדת האפליקצייה
    חזור לאתר המותאם