נושאים חמים

למה צריך לפחד מטלי פחימה?

גם לין חלוזין-דברת, פעילת שמאל וחברה של טלי פחימה, חושבת שהיא מסוכנת, אבל לא מאותן סיבות של השב"כ

יש הרבה סיבות לפחד מטלי פחימה. באמת שיש.

ראשית, אם ילדה טובה קרית-גת ומצביעת ליכוד חושבת שהכיבוש זה קטסטרופה, מי יודע, אולי עוד כמה אנשים יתעוררו מהתרדמת, ויגלו שדופקים את כולנו? ומה אם מחר יקומו עוד כמה טלי פחימות ויתחילו לחשוב לבד? נשים? מזרחיים? דפוקים? מה, גם להם נירה כדורים ברגליים שבמקרה יגיעו לראש? הרי זה לא פלסטין פה, וזה גם לא ממש פרקטי. ומה אם פתאום אנשים גם יתחילו באמת להתעצבן על התקציב? לא יסכימו יותר שכמה אנשים שמרוויחים אלף אחוז מהשכר הממוצע במשק וסוגרים עסקאות מפוקפקות במועדון סגור יאכלו להם את הפנסיות? איך ננהל את המדינה אז?

שנית, אם איזו אחת טלי פחימה יכולה להגיע לזכריה זביידי לדבר אתו, למצוא אתו שפה משותפת וליצור אתו יחסי אמון – זה כבר ממש אסון. זה עלול אפילו להסיט את תשומת הלב מקשקושי המגעים להקמת הקואליציה, שבאמת, אף אחד חוץ מכמה חברי מרכז לא מתעניינים בהם, משום שביננו – למה זה צריך לעניין אותנו? אנחנו כבר מזמן הבנו שלא רואים אותנו ממטר, ושכל השיטה הזו בנויה על זה שכמה אנשים מחליפים כסאות כל כמה שנים. לכן, זה ממש דחוף להעיף את טלי פחימה מהמסיבה. הדרך הכי טובה לעשות את זה, זה לרמוז לכמה עיתונאים השכם והערב שטלי פחימה היא שרוטה שדלוקה על זביידי. ככה נוכל להשאיר את משחק הכסאות המוזיקליים בכותרת הראשית, ולהעיף את פחימה לתמונה בעמוד האחורי, לא יותר מדי רחוק ממודעות הקו החם.

שלישית, יש עוד משהו שממש ממש חשוב שאף אחד לא ידבר עליו, או לפחות, שאף אחד לא יגיד עליו משהו ענייני. מדינת ישראל שוקדת כבר כמה שבועות על חיסולים מהאוויר, מהים ומהיבשה של כל מי שיכול לסכן את משטרו הנאור של הלא-רלוונטי האולטימטיבי. רצה המקרה, ומדינת ישראל מתקשה לחסל אחד, שמו זכריה זביידי, ושיש לו, כמו לעוד כמה אנשים במזרח התיכון, דם על הידיים. המשותף לזביידי ולפחימה ששניהם, מה לעשות, לא אוהבים לסתום את הפה. היתרון היחידי של זביידי על פחימה הוא שהוא גבר חמוש, אז קשה יותר להעביר אותו למדורי הרכילות. זביידי עושה לאחרונה הרבה צרות לראיס, ובעת הנוכחית מי שעושה צרות ללא-רלוונטי הוא רלוונטי מאד לכוונת הישראלית. ביננו, אולי זה אפילו קצת יותר מטריד את מקבלי ההחלטות מזה שיש לו דם על הידיים. או אולי לפחות היינו רוצים לחשוב, שמערכת הבטחון שומרת את הדמגוגיה למחלקת הדוברות, ובדיונים הפנימיים מנסה לשמור על גוון קצת יותר רציונלי. היינו רוצים לחשוב שההפרות הבוטות של החוק הבינלאומי ושל כל קוד מוסרי אפשרי בידי מדינת ישראל לפחות נעשות בפינס מסויים, בשיק, תוך דיונים מעמיקים על מאזני הכוחות באזור ועל מה האינטרס הישראלי בכל זה.

אבל באמת, את מי מעניין האינטרס הישראלי? האינטרס של העם הישראלי? אולי האינטרס שלו חלילה זה שיהיה צדק ושיוויון, שלום ופרנסה לכולם? אולי האינטרס שלו, רחמנא ליצלן, זה שיהיו פה עוד כמה טלי פחימות שיחשבו לבד, בלי להשאיר את הלב, את הכבוד לאדם ואת החמלה בבית?

קשה לאהוב את טלי פחימה, זה נכון. היא אומרת בדיוק מה שהיא חושבת ומרגישה באותו רגע, ולא דופקת חשבון לאף אחד. גם זה מסתבר, יכול להיות מסוכן ליותר מדי אנשים, במיוחד אם יש להם כוח וכסף, ובמיוחד אם חלילה זה יהפוך להיות אופנתי לא לבלוע בצמא את דבריו של פרשננו הצבאי, ובמקום זה ללכת לבדוק לבד אם אפשר לפרק את חלום הבלהות הזה ולבנות את הכל פשוט על אמון ועל כבוד. בלי חומות, בלי חומרי נפץ ובלי דעות קדומות.

הפחדתי מישהו? אתם יכולים להרגע. בשביל זה המציאו מנגנוני בטחון סודיים. המערכת עדיין לא נופלת, הכסאות עדיין לא מתנדנדים. יש עדיין תקנות לשעת חירום ובתי מעצר חשאיים. יש רובים וטנקים וכתרים וסגרים ומשת"פים ומזלטים והריסות בתים וחיסולים. יש מגעים חשאיים ומגעים קואליציוניים וקשרים טובים עם התקשורת וסעיפים הרבה בתקציב המדינה. יש מרכזי מפלגות ועסקנים והכל כשורה, אין סיבה לדאגה. יש גם עדיין הרבה אנשים שמפחדים לאבד את העבודה שלהם, שלא יכולים לסכן את הילדים שלהם, ושמפחדים מה יגידו עליהם ואיפה הם יגורו מחר. כל עוד יש הרבה פחד, אימה וייאוש אפשר לנשום עמוק ולהרגע. גם מחר הכל יהיה בסדר – השמש תזרח שוב על הסדר העולמי של השתיקה וההשתקה.

לין חלוזין-דברת היא פעילה בקואליציית הנשים למען שלום צודק