דרומית להר חברון, על הקו הירוק, שוכן לו היער הנטוע הגדול בישראל, המשתרע על כ-30 דונם. בין העצים של יער יתיר נמצא מאגר מים גדול, שגם בימים אלה של חורף הוא ריק למחצה, ובנוסף למטיילים ניתן להיתקל בין העצים גם בכבשים מלוות ברועי צאן צעירים. לצדו של היער נמצאים כמה יישובים קטנים שנהנים מהשקט והפסטורליות של המקום, אך לאחרונה הרוחות שם סוערות. המלצות לחלוקה מחדש של האזור בין המועצות ותוכנית להקמת טורבינות ביער עוררו התנגדות בקרב תושבים רבים, שהחליטו לצאת למאבק.
ביישוב שני ליבנה, שגובל בצפון היער וחגג לאחרונה 30 שנה להקמתו, מתארים מציאות אבסורדית. היישוב, שמונה כיום כ-550 איש, מוגדר מאז הקמתו כשטח גלילי, כלומר שטח שאינו שייך לאף מועצה אזורית. זאת, משום שהוחלט להקימו על הקו הירוק, ומעבר בין רחובותיו הוא לעתים גם מעבר בין שטח שבריבונות ישראל לגדה. כיום נמצאים כ-50 בתים מעבר לקו הירוק וכמאה בפנים. עם זאת, מאז הקמתו פועל היישוב כיחידה אחת, ואת שירותיו מספקת באופן חריג מועצה אזורית הר חברון, שלא אמורה לפעול בתוך הקו הירוק.
מעמדו הבעייתי של היישוב נידון לאחרונה בוועדה הגאוגרפית דרום שמינה משרד הפנים ועוסקת בגבולות שיפוט. בדיונים תיארו חלק מהתושבים את המצב הבעייתי: "מדינת ישראל בשנת 1984 טעתה, נגיד 'שגתה' שלא יישמע גדול, ועשתה משהו שהוא לא הגיוני. מאז, כ-30 שנה, היישוב הזה יתום", אמר מאיר קרסו, אחד מחברי היישוב בדיון שנערך בספטמבר 2017.
"30 שנה הישוב הזה נמצא בשטח גלילי. על הדבר הזה אני קודם כל שמח: הוועדה תקבל סוף סוף החלטה ותשייך אותנו למישהו, יהיה לנו סוף סוף אבא, אימא. יהיה לנו למי לחזור ולדפוק על השולחן, כי אנחנו לא מקבלים שירותים כמו שצריך", הוסיף קרסו.
לצד זה העלה יו"ר מזכירות היישוב דאז, אלי סמוך, את הבעיות בהשתייכות למועצה שפועלת בשטחים. "להר חברון את אין הכלים להתמודד עם הוועדות שבתוך הקו הירוק. זאת אומרת: כשהם מגיעים פה לוועדה מחוזית במשרד הפנים זה בעייתי מאוד. הם לא יודעים איך להתנהל שם, הם לא יודעים איך לעשות את זה. לקחו אנשי מקצוע שיעשו את זה עבורם ועדיין זה נשאר תקוע ועדיין אנחנו לא רואים תוצאות", אמר סמוך, והוסיף כי השירותים שהיישוב מקבל ממועצת הר חברון "הם ממש ברמה מאוד ירודה".
"בני ערובה של מישהו אחר"
בתום סיורים ופגישות, בין היתר עם חברי היישוב, המליצה לפני כחצי שנה הוועדה - שבסמכותה לעסוק רק בחלק הדרומי שלו, כלומר בחלק שבתוך הקו הירוק - כי אזור זה יוכפף למועצה אזורית תמר, כך שתקבל שירותים ממנה. ההמלצה עוררה חששות וכעס בקרב חלק מהתושבים, שתוהים כיצד הדבר ישפיע על התושבים שנמצאים שמצפון לקו, אם שר הפנים אריה דרעי יחליט לקבל אותה. לדבריהם, הם רוצים להשתייך למועצה אחת וכיחידה אחת, בעוד ההחלטה עלולה להביא לכך ששני חלקי היישוב ישתייכו לשתי מועצות אזוריות שונות.
"ההמלצה היא להעביר את החלק הדרומי לתמר ואת החלק הצפוני להר חברון. לא ברור איך זה יתנהל. אנחנו מפחדים מזה, מפחדים מהיום שאחרי", אומר יו"ר מזכירות שני ליבנה הנכנס, משה איטח. "נניח שיפצלו את היישוב לשניים, מה קורה עם כל הנכסים המשותפים - למשל הבריכה, מניות באגודה השיתופית - מה עושים עם זה? אני לא יודע. אנחנו התושבים בעצם בני ערובה של מישהו אחר שמחליט. מלכתחילה הודיעו בוועדה כי מטפלים רק בחלק הדרומי, רק במאה בתים". לדבריו, יש גורמים בעלי אינטרסים שונים, דוגמת "החטיבה להתיישבות שיש לה אינטרס להקים עוד יישובים ויש את המועצה שמאוד רוצה להוסיף בתים ומוסיפה בצד הצפוני כי היא לא יכולה בצד הדרומי". אך לבסוף, התחושה שמתאר איטח היא כי "כל ההחלטות שנלקחות פה - לא נלקחות במחשבה על התושבים, אלא אמרו 'בואו נבנה ישוב' ובסוף התושבים ישלמו את המחיר".
את המחיר הגבוה ביותר, לדברי איטח, עלולים לשלם התושבים שהקו הירוק עובר בתוך ביתם. "אני באמת לא יודעת מה יקרה אם ההמלצות יתקבלו. אף אחד לא מדבר איתנו על מה הולך להיות ברגע שיעבירו את החלק הדרומי לתמר", אמרה אחת התושבות, שבסלון ביתה עובר הקו, והוסיפה כי "האופי של היישוב שלנו לגמרי לא מתאים לאופי של מועצת חברון. זו ממש מועצה אחרת, מתנחלת, ואנחנו יישוב חילוני. זה ממש לא הולך ביחד". לדבריה, התחושה היא שאינם חלק מהמועצה, והם היו מעדיפים לעבור כחלק אחד למועצת תמר, שנמצאת מדרום לים המלח.
תושבת נוספת ביישוב, דנה פלד, אמרה דברים דומים וציינה כי מועצת הר חברון מעדיפה להרחיב את היישוב בעיקר לגדה. "המועצה רוצה לבסס את האחיזה הטריטוריאלית לכיוון ההר, יש המון בנייה לתוך השטחים, והפיתוח של היישוב הוא דווקא לכיוון צפון מעבר לקו הירוק ולא דרומה".
מנכ"ל מועצת הר חברון אלירם אזולאי דחה את הטענות על בעיה במתן השירותים וציין כי ישנן התנחלויות חילוניות נוספות בשטח המועצה. "היישוב מטופח. רק בשנה האחרונה השקיעה המועצה מיליוני שקלים בגני ילדים, בכניסה ליישוב - זה הכל השקעות של המועצה", הוא אומר ומדגיש כי "המועצה רואה בשני ליבנה כאחד מהיישובים שלה. במועצה האזורית הר חברון ישנם שלושה יישובים חילוניים וארבעה מעורבים וחלק מהתפיסה שלנו היא להיות מגוונים, עם פסיפס ישראלי. לכן, מבחינתנו חשוב שהיישובים ישמרו על הצביון שלהם".
על כל פנים, אזולאי סבור גם הוא כי המלצת הוועדה בעייתית. "לחלק ישוב לשתי רשויות זה מצב לא בריא, ולא הגיוני כשמדובר ביישוב קטן שחלק מהתושבים יצטרכו לקבל שירותים ממועצה אחת וחלק מהתושבים ממועצה אחרת. זה לא בריא לקהילה ולא לשירותים המוניציפליים, ובעינינו זה מתכון לכך שהיישוב יהיה בן חורג גם למועצה הזו וגם למועצה הזו", אמר.
"או שמקימים ישובים או שמקימים טורבינות"
המלצת הוועדה - חלק משורת המלצות שפורסמו בדו"ח הוועדה ביוני האחרון - טרם אושרה על ידי שר הפנים. הוועדה בחנה חלק מהגדול מהשטח חסר המעמד המוניציפאלי (שטח גלילי) שנמצא מדרום להר חברון וכן בחנה שינויי גבולות בין המועצה המקומית מיתר למועצות האזוריות תמר ובני שמעון, כאשר המטרה המרכזית הייתה לנסות ולצמצם את השטח הגלילי למינימום האפשרי, וזאת מבלי לכלול את השטח שבו נמצאת הפזורה הבדואית.
הוועדה המליצה להעביר חלק גדול מהשטח חסר המעמד, ובכלל זה יער יתיר, למועצת תמר, שכבר כיום מתפרשת על כ־1,650,000 דונם. במועצה האזורית הר חברון ביקשו להעביר לסמכותם את שטח היער, אך נקבע כי הדבר אינו אפשרי מבחינה משפטית שכן מדובר בשטח שנמצא בתוך הקו הירוק. "כמי שבעצם נמצאים בתוך היער, צמודים ליער, יש לנו עניין גדול כמי שרואים כאן את המרחב והפוטנציאל התיירותי שבו. לכן ביחד עם קק"ל ולאורך 40 השנים האחרונות המועצה קידמה ופיתחה את היער", אומר מנכ"ל המועצה אזולאי ומזכיר את מאגר המים, האמפיתיאטרון וכן כביש שחודש במקום. "המועצה אזורית הר חברון רואה ביער מקום מרכזי שכל תושבי הנגב יכולים ליהנות ממנו, ואנחנו בעלי העניין שעוזרים לו להתפתח", הוא מוסיף ומסביר כי במועצה חשבו שיהיה זה נכון לשייך את היער אליהם, "כמי שנמצאים כאן במרחב וחיים כאן 40 שנה ומקדמים ומפתחים את היער. לצערנו החלופה שהבאנו, שמאפשרת את זה גם מהבחינה המשפטית - לא התקבלה".
במקביל, תושבי היישוב שני ליבנה מוצאים את עצמם במאבק נוסף, יחד עם תושבי הישוב הר עמשא הממוקם בצידו השני של יער יתיר - מאבק משותף במיזם טורבינות הרוח בתוך היער.
"שני היישובים, שני ליבנה והר עמשא, גובלים ביער יתיר שהוא מדהים ביופיו, ובתוך השטח הזה יש שטחים חקלאיים שניתנו לעיבוד לישובים מעבר לקו הירוק. הכל נפלא עד כאן", אומרת ד"ר חגית פרץ, תושבת הר עמשא. אלא שהתושבים, היא מסבירה, עלולים להיפגע מהטורבינות אשר "בשום מקום בעולם כבר לא מאשרים אותם קרוב לבתים. אם תהיה שריפה ביער אי אפשר יהיה לכבות אותה. זה סיכון ממשי עבור הישובים".
"היער הולך להיחרב בגלל מיזם הטורבינות", היא מזהירה. "האזור מוגדר כאזור נופש. אף אחד לא יבוא לגור בשני ליבנה ובהר עמשא אם יקום מיזם הטורבינות, שמייצר רעש נוראי ואין סופי. המיזם יחרב את היער ואת הישובים - או שמקימים ישובים או שמקימים טורבינות".
סערת חירן: הצ'ופצ'יק והקומקום
לצד המלצות הוועדה הגיאוגרפית שטרם אושרו - והוחלט להמשיך ולדון בהן בשל החלפת חלק מראשי המועצות - אחת דווקא כן קיבלה במפתיע לפני כחודש את אישור שר הפנים אריה דרעי: העברת היישוב העתידי חירן - שהעבודות להקמתו על חורבות אום אל-חיראן כבר החלו - גם כן למועצת תמר. גם החלטה זו מעוררת מחלוקת, והיא הכעיסה בין היתר את ראש מועצת תמר דב ליטבינוף, שטוען כי הובטח למועצה הרבה יותר.
בוועדות הראשונות הסכים ליטבינוף למתווה שיעביר לשטח המועצה לא רק את היישוב העתידי חירן, אלא גם עוד מספר יישובים חדשים באזור מבואות ערד, אך עכשיו הוא חזר בו מהסכמתו - וטוען כי משרד הפנים אישר רק את המלצות הוועדה בעניין חירן בגלל לחצים פוליטיים. "אמורים לקום חמישה ישובים חדשים בכל השטח של מבואות ערד, על פי החלטה של שר הפנים. אחרי שנה של ועדות, הוא היה אמור לחתום על ההמלצות שמונחות אצלו. בסופו של דבר קנינו קומקום וקיבלנו רק את הצ'ופצ'יק - אנחנו הסכמנו כמועצה לקחת על עצמנו ליישב את הנגב המזרחי, קיבלנו רק את חירן", הוא אומר.
"אנחנו לא צריכים לקבל רק את חירן - ישוב שהתוכנית שלו היא לעשרת אלפים תושבים, זה בכלל מועצה מקומית שלא יכולה להיות תחת מועצה אזורית", אומר ליטבינוף, שמסביר כי הסכים לקבל את חירן רק למשך התקופה הראשונית של הקמת הישוב. "ההסכמה הייתה שניקח את חירן לאירוח ראשוני ואת 400 יחידות הדיור הראשונות. אין באף מועצה אזורית בארץ ישוב של 10,000 תושבים. היו פה לחצים פוליטיים לגבי חירן".
ליטבינוף מלין בהקשר זה גם ביחס להחלטת משרד הפנים על בחינה מחודשת של חלוקת הארנונה ממפעלי ים המלח. "אי אפשר להטיל משימות על תמר ומצד שני לבחון מחדש את חלוקת ההכנסות", אומר ליטבינוף, "לא עושים דבר כזה לפני הבחירות. יש ריח רע של לפני בחירות. מעולם מפעלי ים המלח לא היו על הפרק. אנחנו עשינו הסכמים עם דימונה במישור הרותם. אי אפשר לבחון את תמר לפי הכנסות: אנחנו מוציאים הון על פינוי פסולת, עם הנזקים שמפעלי ים המלח עושים באזור שלנו, אנחנו מתמודדים ומשלמים את המחיר. זוהי ועדה שמינית כבר שרק מבזבזים בה זמן, ואנחנו חוזרים בנו מההסכמות לגבי חירן", סיכם.
מועצה אזורית תמר גם עתרה השבוע לבג"ץ נגד שר הפנים והוועדה הגאוגרפית בעקבות ההחלטה לדון מחדש בחלוקת הכנסות מארנונה ממפעלי ים המלח ולשייך את יישוב החירן החדש אליה ללא אישור יתר ההמלצות. בג"ץ הורה למדינה להשיב לטענות אך דחה את בקשת המועצה לצו ביניים.
תגובת משרד הפנים:
בנוגע לטענות תושבי שני ליבנה נמסר כי "ככל שיוחלט לאמץ את המלצות הוועדה לשייך לתחומי המועצה האזורית תמר מבלי להתייחס ליחידות הדיור המצויות מעבר לתחומי הקו הירוק, המשמעות היא שתושבי היישוב יקבלו את השירותים המוניציפאליים שלהם ממועצה אזורית תמר".
לגבי טענת מועצת הר חברון כי ניתן לשייך את השטח אליהם על אף שהוא בתוך הקו הירוק, נמסר ממשרד הפנים כי "המהלך לא נבחן משום שלא מדובר באפשרות ישימה בשלב זה. הוועדה דנה בנושאים לאור המצב המשפטי הקיים ולא לאור שינוי אפשרי (במידה כזו או אחרת) שלו".
בנוגע לחירן, נמסר כי "שר הפנים חתם על שיוך חירן למועצה אזורית תמר, בהתאם להמלצות מקצועיות שגובשו בוועדה הגיאוגרפית לשינוי גבולות וחלוקת הכנסות. זאת כדי לאפשר את קידום הפרויקט להקמת היישוב חירן כיישוב קהילתי, לאחר תשע שנות המתנה של התושבים".
בנוגע לבחינה מחדש של הכנסות מפעלי ים המלח נמסר כי "הבחינה של חלוקת ההכנסות נעשית במסגרת מדיניות המשרד לקדם צדק חלוקתי וצמצום פערים בכל הארץ, ובכלל זה גם בנגב. מדובר על החלטה מקצועית שהתקבלה בהמלצת גורמי המקצוע. חשוב להדגיש כי עצם בחינת הנושא אינה מחייבת מראש כי ההכנסות אכן יחולקו או מה יהיה שיעור החלוקה. בשלב זה, הנושא מצוי לפתחה של הוועדה הג"ג דרום שתשב על המדוכה ותמליץ בעניין לשר, לאחר שמיעת כל בעלי העניין הנוגעים בדבר".