נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר כי הוא לא פוסל את האפשרות להוסיף לחוקת המדינה אזכור מיוחד לקורסיקה, אך דחה כמה דרישות אחרות למען אוטונומיה שהוצגו על ידי המנהיגים הלאומנים במהלך ביקורו השבוע. ראש הממשל המחוזי, ג'יל סימאוני, אמר כי מקרון "החמיץ הזדמנות" ליצור יחסים חדשים עם האי.
יחסיה של קורסיקה עם צרפת הם כאב ראש עבור נשיאי צרפת במשך שנים ארוכות. במשך 40 שנה, ניהלו בדלנים באי מאבק מזוין למען עצמאות, כשפוצצו תחנות משטרה ואחוזות בבעלות תושבי צרפת היבשתית לצד התנקשויות, בטרם הניחו את נשקם ב-2014.
במהלך ביקורו הראשון באי מאז ניצחונו בבחירות, ניסה מקרון למצוא את העמק השווה - בזמן שגינה את פעולות הטרור בעבר, הוא קרא לשיתוף פעולה טוב יותר בין האי לצרפת. "אני רוצה שנפתח פרק חדש בהיסטוריה שלנו", אמר בפני גורמים רשמיים. "אני רוצה שכל אחד ברפובליקה יזכה בזהותו, בייחודיות שלו, אבל אם מדובר בלהיות האויב של הרפובליקה - זו שגיאה ואני לא אקבל זאת".
הוא הציע את הצעד הסמלי והבלתי-צפוי של הכרה במסגרת החוקה, דרישה שהעמידו הלאומנים זה זמן רב. ואולם, בזמן נאומו, עמד מקרון לצד דגלי צרפת והאיחוד האירופי, אך לא לצד זה של האי. בנוסף לכך, נשיא צרפת אמר כי השפה הקורסיקאית לא תקבל מעמד רשמי והוסיף כי הרשויות המקומיות לא יקבלו זכות למנוע רכישת נכסים בידי מי שאינו תושב האי.
"נשיא הרפובליקה יכול היה להראות את עצמו כמדינאי בעל יכולות, לאמץ את השלום, לקדם את הפיוס וליצור תנאים לדו-שיח תוך כדי התחשבות בשאיפות ובאינטרסים של העם", אמר מנהיג הממשל האזורי. "הוא לא עשה זאת. אנחנו רואים בכך הזדמנות שהוחמצה".
האי ההררי שבים התיכון הוא מקום הולדתו של נפוליאון והוא הפך לחלק מצרפת במאה ה-18, אחרי כמה מאות שבהן נשלט על ידי הרפובליקה של גנואה, כיום באיטליה. התרבות המקומית הושפעה מאיטליה והשפה המקומית דומה לאיטליה. קורסיקה, שבה חיים 330 אלף איש, מהווה רק 0.5% מכלכלת צרפת.
המנהיגים הלאומנים בקורסיקה, שזכו בבחירות בדצמבר, דורשים מעמד מיוחד בחוקת צרפת, לצד אוטונומיה גדולה יותר, כמו גם מעמד שווה של הצרפתית והקורסיקאית וחנינה לחמושים שלחמו למען עצמאות קורסיקה.
ואולם, מקרון כבר דחה את האפשרות הזו וקרא למנהיגים המקומיים להתמקד פחות בסוגיות הללו ולנצל את הכוח שיש כבר בידיהם כדי לתקן את הבעיות. "קורסיקה היא לבה של צרפת", אמר.
סימאוני כבר הזהיר בעבר כי האלימות בקוריסקה עלולה להתלקח שוב אם הוא לא יזכה במעמד אוטונומי.