בשלוש שנות קיומו, אירוע הליכודיאדה השנתי באילת כבר תפס סוג של מעמד אגדי: הגימיקים, הסקנדלים והכותרות מעוררות המחלוקת שיוצאות מדי שנה ממלון קלאב הוטל הם טרף קל עבור התקשורת המורעבת, וכשהם מלווים בהמוני ליכודניקים צבעוניים וישירים שמגנים על המנהיג שמסובך בחקירות זה מתכון כמעט מנצח. התורים הארוכים המשתרכים מחוץ לקלפי הפריימריז-דמה, המתמודדים וחברי הכנסת שמנהלים מסעות שכנוע, ושיחות הצד הערות בלובי על כל הנושאים הבוערים האקטואליים הן תפאורה נהדרת לבחינת מצב הרוח במפלגת השלטון, ובדרך כלל, גם מצטלמות נהדר.
הליכודיאדה היא מכונת יחסי ציבור ופוליטיקה משומנת היטב, שמתחילה לעבוד כמה שבועות לפני בהדלפת שמותיהם של ידוענים וכוכבים לרגע שמועמדים במשבצת "החדשים" בפריימריז הגימיק המרכזי של האירוע. ניקול ראידמן, רני רהב, אופירה אסייג, אלונה ברקת וכמובן גם יאיר נתניהו היו הסלבס המעניינים ברשימה השנה. אחר כך, כמה ימים לפני, איכשהו תמיד יוצא שפורץ איזה סקנדל: בשנה שעברה היה זה התזמון הבעייתי שנפל בדיוק על יום השואה הבינלאומי שעורר את הסערה; השנה, מבקר המדינה הוא שעשה את העבודה, כשהודיע יום לפני שהרכבת האווירית לאילת מתחילה - שהאירוע כולו הוא בגדר תרומה בלתי חוקית וקנס את הליכוד ב350 אלף שקלים. בשני המקרים, התקשורת הישירה מבט נוקב אל האירוע, אך בשביל הליכודניקים זה רק מחמם את האווירה ומחזק אותם בצדקת דרכם.
עוד בוואלה! NEWS:
צה"ל: הושמדה מנהרת טרור של חמאס מתחת לצינור גז בכרם שלום
פגישות מדיניות ועסקת הטילים: נתניהו מבקר בהודו - בלי בנו
פאניקה בהוואי: תושבים קיבלו בשוגג מסרונים על מתקפת טילים
סוחרי אילת לא קיבלו את הליכודניקים בזרועות פתוחות, ועל רקע סערת המרכולים הם הפגינו ברעש גדול מול הכניסה למלון. בפנים, דיילות מפונפנות קיבלו את פני הבאים, והח"כים והפעילים הסתערו על מרוץ הפריימריז בחלוקת עלונים ומדבקות. השרים הגיעו השנה ביום איחור בשל דיוני התקציב, אבל כולם שמו לב שהגיעו רק שלושה: מירי רגב, גילה גמליאל ואיוב קרא. רוב הפעילים סיפקו במקומם של הנעדרים תירוצים על דיוני התקציב המפרכים ורצון להיות עם המשפחה בסוף השבוע, מתעלמים באלגנטיות מכך ששני בכירים במפלגה ממש הסתייגו באופן פומבי מהליכודיאדה ודרשו להסיר את שמם מרשימות המתמודדים יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ושר התחבורה והמודיעין ישראל כץ. במקום זה, הם קיבלו בתשואות רמות את אלי ישי, שיצא לגיחה מהפוליטיקה הש"סניקית ועשה סיבוב בליכוד, ואת ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, או כפי שכינו אותו בקהל "נירוש".
מירי רגב, עם שובל מעריצים קבוע מאחוריה ומגפון צמוד שמזמר "לכי תספרי לכולם שאת מירי רגב", כובשת את הקהל והלבבות בטרוניות על הקלטות של יאיר נתניהו והצורך להילחם בחורמה בהדלפות של המאבטחים, אבל את הכותרת המסעירה של פאנל השרים בשישי בבוקר סיפק שר התקשורת איוב קרא. בנאום נלהב, קרא הגן על הצורך בפתיחת שוק התקשורת, עד כדי כך שאמר ש"מי שיביא פייק ניוז יביא על עצמו גזר דין מוות". קרא התעשת במהרה כשהטוויטר השתגע, ובסיועו האדיב של היחצ"ן הנמרץ של האירוע, חיים גריידינגר, שהבין שזה הרגע התקשורתי שייכנס לכל המהדורות, הוא פרסם הודעת הבהרה והתנצלות. בליכודיאדה, הרחק מאומת הטוויטר, כבר המשיכו הלאה למסיבת קבלת שבת מיוחדת, כשהכוכבים הפעם היו אורן חזן ונאוה בוקר שפיזזו ביחד עם ליאור נרקיס.
הרעש וההמולה וההתרחשויות ב-24 השעות הראשונות של הליכודיאדה מספרות סיפור אחד ומספקות את הקוריוזים למהדורות השבת, אבל ביום שישי אחר הצהריים, אט אט מתחילה להיכנס שבת, ומתחיל סיפור לגמרי אחר. שלטי הענק של המתמודדים מוזזים לפינות צדדיות, הנשים הולכות להדליק נרות, הגברים מתכוננים לתפילה, אחרים יוצאים להסתער על מרכזי הקניות, כן, למרות חוק המרכולים. רבים מהפעילים מתארגנים על ערק ופיצוחים, ופותחים שולחנות מסביב לבריכה ובלובי. יש להם הרבה על מה לדבר, ולא קשה לנחש את נושאי השיחה המובילים: הקלטות יאיר נתניהו ("סתם נטפלים אליו", "למה לא חוקרים את המקליט? הוא פגע בביטחון המדינה"), חוק המרכולים וחוק ההמלצות ("אחד לא חשוב, השני היה צריך להיחקק כבר לפני 30 שנה"), חקירות נתניהו ופרשות דוד ביטן ("אין כלום כי לא יהיה כלום") וכמובן התקשורת ("תמשיכו להיכנס בנו, זה רק מביא לנו יותר מנדטים").
בשבת בבוקר, מאות ליכודניקים מתיישבים באולם ההרצאות להקשיב להרצאות על המזרח התיכון ועל השמאל האליטיסטי ושליטתו בתקשורת, תרבות ובית המשפט העליון. בינתיים, בלובי ומסביב לבריכה, הח"כים והשרים מסתובבים במשך שעות בין השולחנות, מסתחבקים עם הפעילים ודנים על ענייני דיומא. מסתבר שכשהמצלמות מכובות, והקוריוזים והגימיקים נדחקים לפינה אחורית, הליכודיאדה היא באמת מפגן רעיוני ודמוקרטי, שבת שלמה של מגע בלתי אמצעי בין הנבחרים ובין הציבור שבחר אותם. "פעם מזמן, כשישראל כץ היה עוזר של אריק שרון, כל יום חמישי היינו נפגשים ככה בבית ז'בוטינסקי", נזכר בנוסטלגיה מזמר טוב יוחנן מפתח תקווה, בשיחה עם ח"כ נורית קורן וקבוצה של פעילים נוספים. "איפה יש מפגש כזה בעולם? אין שום מפלגה דמוקרטית כזו בארץ. באיזו עוד מפלגה אפשר לשבת ככה על כוס קפה וגרעינים עם שרים וח"כים ולדבר על הנושאים שעל סדר היום?".
בשולחן אחר פעילים מזמרים שירי הערצה לגילה גמליאל, ובלובי, אורן חזן ויהודה גליק פתחו שולחן משותף ושרים זמירות שבת. "מי שלא אוהב אותנו שיכאב לו", חזן מרים כוסית לקול תשואות ההמון. בליכוד אוהבים לדבר במונחים של משפחה; בשביל חלק מהשרים והח"כים, אלה שנלחמים על מקומם בכנסת הבאה, הליכודיאדה היא סוג של ליל הסדר. אפילו הח"כית המורדת, שרן השכל, שהתנגדה לחוק המרכולים והועמדה בסכנת הדחה, מתקבלת על ידי כולם בחיבוק חם. "שרן הייתה לא בסדר, אבל לא צריך להעיף אותה", אומר אבנר משרקי מאריאל. "אנחנו מאמינים בחברי הכנסת שלנו, והם צריכים לכבד הסכמים קואליציוניים, אבל כמו שאנחנו אומרים על ביבי שמי שרוצה שיחליף אותו בקלפי גם חכים מעיפים רק בקלפי".
בחסות המשפחתיות, אפילו "הליכודניקים החדשים" מוזמנים להצטרף לשולחן: שמונה פעילים של המפקד התל אביבי-ליברלי, שבכירים בליכוד נלחמו בו מלחמת חורמה בשנה האחרונה ונחשב לסוג של גיס חמישי, הגיעו לאילת והתמנגלו עם האנשים שניסו להחרים אותם. אורן חזן שיחק איתם שש-בש ואפילו התחייב לתמוך בהם אם יפסיד. הקוביות הכריעו: הוא הפסיד, בדאבל, אבל התחמק בסופו של דבר מהבעת התמיכה.
במשפחה, כמו במשפחה, יש גם לא מעט מתיחויות ויריבויות, ובטח כשיש מדגם פריימריז שמדרג מי מהילדים יותר פופולרי. בשבת אמנם אין הצבעות, אבל מארגני הליכודיאדה דואגים כל היום לייצר מתח לקראת פרסום התוצאות. אחרי שלוש שנים, מסתמן שהקרב העיקרי של הליכודיאדה מתמקד בנשים הבכירות בליכוד, רגב וגמליאל, שמתחלקות לסירוגין בבכורה; השנה גמליאל עקפה את רגב בעשרות קולות, והשיבה לעצמה את המקום הראשון אחרי שרגב זכתה בשנה שעברה. אבל לא כולם בליכוד אוהבים את הליכודיאדה, ורבים גם לא ממש מתרגשים מתוצאות המדגם. "התוצאות ידועות מראש, ונקבעות על פי מספר החדרים במלון", אמר בכיר בליכוד לוואלה! NEWS אמש.
יש בליכודיאדה הרבה כסף, פרסומות וגימיקים ויש כמובן גם לא מעט פוליטיקה, כששני הצעירים שיוזמים ומארגנים את האירוע משה בן זקן ומושיקו פסל כנראה מתכננים על גבו גם הם להיכנס לפוליטיקה יום אחד. יש גם לא מעט סטריאוטיפים; חלקם מוצדקים וחלקם פחות, אבל בשבת, כשהמצלמות כבויות והבאזז התקשורתי נמוג, המשפחתיות והאותנטיות של הליכודניקים משתלטת, עם אמת אחת שקשה להתכחש לה: קשה לראות עוד מפלגה בארץ מרימה אירוע כזה. בימים כאלה של חקירות ופרשות, הליכודיאדה מזכירה לליכודניקים שרק הליכוד יכול.
