(בווידאו: המחאה ברחובות איראן, השבוע)
זה היה דיון בעל משמעות עצומה למערכת הביטחון, ודאי לקהילת המודיעין הישראלית. בשנת 2009 הציג ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין בצה"ל, אלוף במיל' יוסי ביידץ, את ההיערכות בארגון חיזבאללה להשיג טילים שיודעים לפגוע ולדייק במטרות. אלוף ביידץ הציג זאת בפני מטה הכללי דאז, בפיקודו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי.
"נסראללה רוצה להלך אימים על ממשלת ישראל", אמר להם ביידץ, "ולהציב איום ממשי שיידע לפגוע בצורה ישירה באמצעות טילים מדויקים במתקנים אסטרטגיים".
ביידץ הדגיש במהלך אותו דיון כי השאיפה של חיזבאללה, שמקבל בממוצע מדי שנה 800 מיליון דולר מטהראן, הוא רק חלק אחד מכוונה איראנית שמטרתה להציב עד שנת 2013, במעגל הראשון סביב ישראל, טילים מדויקים שיהוו איום ממשי על תחנות כוח, שדות תעופה, נמלי ים, בסיסי צה"ל וסמלי שלטון. הרמטכ"ל אשכנזי סיכם את אותו דיון ומאותו הרגע שעון החול התהפך.
כך, למעשה, החל בישראל מרוץ נגד הזמן, שתכליתו לעצור את הפרויקט האיראני להצבת טילים מדויקים בידי חיזבאללה, חמאס והג'יאהד האסלאמי, ומאוחר יותר גם בשטחה של סוריה. נגד התכנית השאפתנית של איראן, הייתה ישראל חייבת להיערך למערכה נגד "פרויקט המדויקים". תכנית ששותפים לה, מאז, בעיקר קהילת המודיעין הישראלית, ולפי הנטען גם חיל האוויר.
יריית הפתיחה למלחמת הצללים של מדינת ישראל הייתה עניין של זמן. בינואר 2010 חוסל בדובאי מחמוד אל-מבחוח, בכיר החמאס שהיה אחראי על ציר הברחות אמצעי הלחימה, ובהם רקטות מאיראן לרצועת עזה. מבחוח היה אמור לסייע לא רק בהעברת רקטות, אלא גם בטכנולוגיה שתשפר את רמת הדיוק. פעולה זו יוחסה למוסד הישראלי.
באוקטובר באותה שנה התרחש פיצוץ בבסיס טילים "אימאם עלי" בחורמבאד שבמחוז לורסטן, מאות קילומטרים מדרום-מערב לטהראן. פיצוץ מסתורי הביא להשמדת מחסן טילים בליסטיים מסוג שיהאב 3, שנבנה בתוך הרי הזאגרוס מחשש שיותקף מהאוויר.
בפיצוץ נהרגו גם אנשי משמרות המהפכה של איראן, הכוח הצבאי שאמון על הגנת המשטר האסלאמי השיעי במדינה, וגם הפעם כלי תקשורת זרים העריכו כי מדובר בפעולה של המוסד הישראלי.
שנה וחודש לאחר מכן, בנובמבר שנת 2011, החריד פיצוץ עז את הכפר בידג'נה עשרות קילומטרים מטהראן. תושבי הכפר הרימו את הראש והבחינו בפטריית עשן שריחפה מעל בסיס הטילים האיראני הסמוך. בפיצוץ הענק נהרגו עשרות אנשי משמרות המהפכה. הבכיר ביניהם היה חסן טהרני מוקדם, קצין בכיר, שמקביל בדרגתו לתת-אלוף.
טהרני הוגדר בכלי התקשורת באיראן כאחד מראשי פרויקט הטילים הבין-יבשתיים של משמרות המהפכה, שהיה מקורב למנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, ובעל קשרים ענפים בחיזבאללה ואף בחמאס. בכירים איראנים טענו אז כי מדובר בתאונת עבודה אך כלי תקשורת זרים, ביניהם הגרדיאן הבריטי, ייחסו את הפעולה למוסד הישראלי.
מספר ימים לאחר מכן אמר ראש חטיבת המחקר דאז, תא"ל במיל' איתי ברון, בסקירה בפני חברי ועדת חוץ והביטחון בכנסת, כי הפיצוץ שהיה באתר הפיתוח לטילי קרקע-קרקע בכוחו לעכב או להפסיק את המשך הפיתוח באותו ציר. באותם ימים התראיין שר הביטחון אהוד ברק לגלי צה"ל ונשאל על אודות הפיצוץ. ברק היתמם ואמר כי אין לו פרטים, אך לכך הוסיף צמד מילים: "כן ירבו".
במקביל, החלו פרסומים זרים על אודות חיסולם של מדעני גרעין ברחבי איראן, ומהר מאוד נוצר הרושם במערב כי ישראל פועלת בכמה צירים כדי לסכל את הכוונות האיראניות: פגיעה בתכנית הגרעין ופגיעה ישירה בתכנית להפצת טילים מדויקים סביב גבולות ישראל.
כרוניקה של מסתוריות
בדצמבר 2013, לפי פרסומים זרים, הרחיבה ישראל את מעגל הפעילות החשאית. אלמונים ארבו לבכיר חיזבאללה חסן א-לקיס בפתח ביתו, ירו לעברו באמצעות אקדחים עם משתיקי קול ונמלטו מהמקום. מיקום החיסול טלטל את ראשי ארגון חיזבאללה שהפנו אצבע מאשימה כלפי ישראל, תגברו את האבטחה סביב בתיהם והבטיחו נקמה. במערכת הביטחון נרשמה דממת אלחוט.
א-לקיס היה בעל קשרים ענפים למשטר האיראני וכוחות קודס, ובין היתר ניהל בחיזבאללה את הברחת אמצעי הלחימה מאיראן ללבנון, שכללו רקטות וטכנולוגיה מתקדמת. על פניו, נראה באותם ימים כי כל הבכירים שהשתתפו במימוש תכנית הטילים המדויקים של איראן הצטרפו לרשימה של מועמדים לחיסול. הזמן חלף ואיראן לא הצליחה לעמוד ביעד שהציבה לעצמה. אם להתייחס לפרסומים הזרים, המערכת הביטחונית בישראל הגיעה להישגים באותה מלחמת צללים שאיש לא קיבל עליה אחריות.
בשנת 2015, כשהתקדמו המגעים לקראת החתימה על הסכם תכנית הגרעין האיראנית, בין איראן לחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם יחד עם גרמניה והאיחוד האירופי, הפעילה ישראל מאמצי הסברה במישור המדיני והביטחוני כדי להשפיע על סעיפי ההסכם. המטרה הישראלית הייתה להביא להטלת סנקציות, מגבלות ואכיפה על פרויקט הטילים המדויקים של איראן ומימון טרור במזרח התיכון.
גורמי ביטחון בכירים שיצאו אז למסע דילוגים בין ארגוני ביון ומדינאים, הציגו מידע מודיעין רגיש, הוכיחו את כוונות המשטר האיראני והזהירו כי אם לא יוטלו הגבלות על פרויקט הטילים, יגיע הרגע שבו הם יאיימו גם על מדינות נוספות במערב. המאמץ ההסברתי כשל. הסכם הגרעין אומנם כלל סעיף שקורא לאיראנים להפסיק את פיתוח הטילים, אך המשטר האיראני טען מנגד כי בהתאם להסכם הוחלט לבחור שלא להיענות לקריאה.
המאמץ נגד התכנית האיראנית להצבת מדויקים בגבולות ישראל, לפחות על פי הפרסומים, לא הפסיק גם אחרי החתימה על הסכם גרעין מלא בחורים. בכירים ישראלים הגדירו אז קווים אדומים. ברקע התקבלו דיווחים על תקיפות, פיצוצים וחיסולים שאף גורם לא קיבל עליהם אחריות. אך גם האיראנים, מנגד, לא נחו על זרי דפנה והמשיכו להניע בכל כוחם מאמצים חדשים במסגרת אותו פרויקט. הצעד הראשון היה להקים תשתיות ייצור של טילים ורקטות באזורים הנתמכים על ידם: לבנון, סוריה, תימן ורצועת עזה. הצעד הבא היה תהליך הפצה והטמעה של הסבת רקטות לטילים מדויקים.
בסוף יולי 2017, שגרירת ארה"ב לאו"ם ניקי היילי מתחה ביקורת חריפה על מרוץ החימוש של חיזבאללה, וקראה להפעיל לחץ על הארגון השיעי שצובר נשק מתחת לאף של כוחות יוניפי"ל בדרום לבנון, שמורכבים מחיילים ממדינות רבות, דוגמת צרפת, ספרד, סין, דרום קוריאה, נפאל, איטליה, טנזניה, אינדונזיה, הודו, סרי נלקה, גאנה, אירלנד, פינלנד, מלזיה וקמבודיה.
למחרת התקיימה פגישה בין ראש הממשלה הלבנוני סעד אל-חרירי לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ומסתבר שדבריה של היילי היו רק פרומו. סוגיית חיזבאללה, שמנהל מדינה שיעית בתוך לבנון, עלתה בשיחה. זמן קצר לאחר הפגישה הודיע אל-חרירי כי הוא לא יסכים להקמת מפעלי נשק בשטחה של לבנון. מדובר כמובן במהלך שאם היה קורה, היה מחייב את צה"ל בתגובה ישירה, שהרי כבר לא מדובר בשיירת נזק כזו או אחרת שעושה דרכה מסוריה ללבנון.
האיראנים סתגלניים. מתאימים עצמם למורכבות של המזרח התיכון, ומביטים רחוק מאוד כדי לממש את האסטרטגיה שלהם. סבלנות הוא שם המשחק. פרסום נוסף עסק בכך שבדצמבר 2017, חיל האוויר הישראלי תקף מתחם של מבנים בשטחה של סוריה שבדיעבד התברר כי היה זה מכון מרכז לפיתוח אמצעי לחימה. לפחות לפי הפרסומים הזרים, זו הייתה עוד פעולה במסגרת מלחמת הצללים של ישראל כדי לעצור את התכנית של משטר האייתוללות. האיראנים לא צריכים את המוח הסורי כדי לפתח אמצעי לחימה, אלא כדי להקים פסי ייצור שמשם יהיה קל לשנע את הטילים והרקטות ליעדים השונים.
זה כמה עשורים שאיראן מקדמת ומפתחת, למרות הסנקציות על המדינה, תעשיות ביטחוניות מרשימות מאוד שמצליחות להגיע להישגים טכנולוגיים. חלק מהפיתוחים, בסיוע מדינות כמו צפון קוריאה, הועתקו מתעשיות זרות וחלק פרי פיתוח מקומי. עיקר המאמץ הוא להגדיל טווחים וראש נפץ קרבי. אל רמת דיוק שאמורה להדאיג את ישראל האיראנים הגיעו, אך היא לא בידי ארגוני הטרור שמצויים במעגל הראשון. במסגרת הלוחמה הפסיכולוגית שהם מנהלים במזרח התיכון בפרט, ומול המערב בכלל, הם מקיימים מצעדים צבאיים ופועלים כדי לתעתע בארגוני הביון שמנסים להתחקות אחר צעדיהם.
הגנרלים שהזהירו והמסר של מפקד חיל האוויר
תחום נוסף שמעורר דאגה במערכת הביטחון הוא פרויקט איראני להסבת רקטות לטילים מדויקים. גורמי מודיעין זרים שנחשפו למידע נדהמו מהפריצה הטכנולוגית האיראנית, שלפחות לפי הכוונה האיראנית אמורה להגיע לידי ארגוני הטרור המקיפים את ישראל - מהלך שמכפיל את האיום על עורף מדינת ישראל ומנגד מסייע לאיראן להתרחק מאחריות לפעולה, מקצר את תהליכי שינוע אמצעי הלחימה מאיראן ליעדים השונים. מערכה איראנית שלמה שנועדה להימלט מידי המודיעין הישראלי ומאש חיל האוויר.
קבוצה בשם HMPG, שכוללת קצינים בכירים במילואים, לרבות גנרלים לשעבר מארה"ב, גרמניה, בריטניה ואיטליה, פרסמה דוח מקיף בחודשים האחרונים, בעקבות ביקור עם בכירי מערכת הביטחון והדרג המדיני בישראל. כותרתו של הדוח: "צבא הטרור של חיזבאללה כיצד למנוע את מלחמת לבנון השלישית".
הדוח חשף כי חיזבאללה מפעיל מאות מטוסים לא מאוישים לצורכי איסוף מודיעין, אך עשרות מהם כוללים חומרי נפץ במשקל של 40-50 ק"ג. משנת 2004 חדרו שמונה מל"טים של חיזבאללה, תוצרת איראן, למרחב האווירי הישראלי. חיל האוויר פיתח מיומנות גבוהה והשמיד אותם. בשנת 2012 הפעילו פעילי חיזבאללה מל"ט איראני מסוג "איוב". המל"ט חדר מדרום לבנון לאזור רצועת עזה ומשם לאזור מיתר. גורמים ישראלים העריכו כי המל"ט היה בדרכו לכיוון הקריה למחקר גרעיני. אמנם אין ברשותם טילים מדויקים שמסוגלים לפגוע בעורף ישראל, אך יש להם מטוסים לא מאוישים מתוצרת איראן.
מחברי הדוח, שנחשפו למידע מודיעיני מצה"ל, מעריכים כי יש לחיזבאללה לפחות עשרות טילים בליסטיים, אם לא מאות. מרבית כוח האש של חיזבאללה בתחום הרקטות והטילים הוא לטווח של 21 ק"מ מסוג קטיושה. אלפים מסוג פאג'ר 5 ורקטות מסוג B-302 תוצרת סוריה שמגיעות לטווח של 60-80 ק"מ. מאות רקטות אחרות, כמו פתח 110, וגרסה סורית דומה מסוג M-600 או האיראנית מסוג "זלזאל 2", לטווחים של 250 ק"מ.
הדוח לא קובע באופן חדש משמעי שיש לחיזבאללה טילים מסוג סקאד C וסקאד D שמכסים את כל מדינת ישראל, אך מציין כי היקף הרקטות גדל פי עשרה מאז מלחמת לבנון השנייה. מחברי הדוח העריכו כי יש לחיזבאללה טילים בעלי טכנולוגיית הנחיית GPS אך לא כאלה שמסוגלים לפגוע ברדיוס של פחות מחמישים מטרים. לפי הקריטריון הצבאי, כדי להגדיר טיל כמדויק, עליו לפגוע ברדיוס של פחות מחמישים מטרים.
דיוק הטילים שאליו חותר ארגון חיזבאללה, ואחריו בפער ארגוני טרור אחרים, כמו חמאס והג'יהאד האסלאמי בסיוע איראן, נועד כדי להנחית מהלומה בהפתעה על ישראל כבר בשלב הפתיחה של המערכה. להגיע להישג בתקיפה כבר ביום הראשון, במיוחד כשישראל שואפת לקצר את כל המערכות. כאן עשויה להיות טעות מבחינתו של נסראללה שחושב לגרוף הישג כבר במדרגת ההסלמה הראשונה ולעצור. אם יפגע במתקן אסטרטגי בעורף ישראל או יגרום להיקף גדול של נפגעים, התגובה הישראלית תהיה חייבת לגבות מחיר כבד מהצד השני כולל שיקום הרתעתי שיחזיק לאורך זמן.
לצד כל זאת, ראוי להדגיש כי בעקבות התכניות של חיזבאללה לשגר מטחי טילים ורקטות על עורף המדינה, ישראל תחווה חוויית אש שלא חוותה גם במלחמת יום העצמאות. ארגוני הטרור ברצועת עזה מכינים מהלומה משלהם למערכה מול ישראל. החמאס אמנם מתקשה לייצר רקטות ברצועה, בגלל צמצום בחומרי הגלם, היקף הניסויים בחצי השנה האחרונה באמצעי לחימה ובדגש על רקטות חדשות הצטמצם אך הם עדיין מפתחים טכנולוגיות מקומיות וממשיכים להבריח רקטות וטילים דרך סיני ומשם באמצעות מנהרות תת קרקעיות לעזה. גם הג'יאהד האסלמי ממשיך ליהנות מתמיכה איראנית. השנה, חשף הרמטכ"ל השבוע במרכז הבינתחומי בהרצליה, הגדילה איראן את תקציבה למאה מיליון דולרים בשנה.
לכן, כך נראה, מפעילה מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים במערכה שבין המלחמות. אותה מלחמת צללים שכוללת מאמץ מודיעיני בו שותפה כל קהילת המודיעין, פעילות בזירה הבינלאומית מול מדינאים, פקידות בכירה וגורמי ביטחון זרים, טענות בדבר סיכולים חכמים, לוחמה פסיכולוגית ושימוש באש בתנאים מתוחכמים.
לפני שבוע וחצי סיפק מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין, רמז עבה על החלק החשאי בפעילות חיל האוויר, המורכבות והסכנה שאורבת בכל תקיפה נגד המאמץ האיראני, בעת נאומו בפני הטייסים הצעירים של קורס טיס 175.
"אתם העומדים כאן מולי, תענדו בעוד דקות אחדות את כנפי הטיס ותצטרפו לנבחרת הנושאת על כתפיה את הזכות להגן על העם והארץ. נבחרת של לוחמי צוות אוויר הפועלת בחודשים האחרונים בחמש חזיתות, ומביאה לידי ביטוי את העוצמה האווירית, המממשת הלכה למעשה את יעדיה האסטרטגיים של ישראל... חבריכם, הבוגרים שעמדו כאן על מגרש המסדרים לפני שנתיים מטיסים את המטוסים התוקפים במרחבי המזרח התיכון בחודשים האחרונים באומץ לב, תוך גילוי יוזמה ויצירתיות - הם מרחיבים את מעטפת הביצועים של הכוח האווירי. לא יחלוף זמן רב וגם אתם תפעלו מעבר לקווי האויב".