עומר עבד אל-ג'ליל, המחבל שרצח את בני משפחת סלומון מחלמיש הורשע הבוקר (רביעי) ברצח ובקשירת קשר לבצע פיגועים נגד אזרחים ישראלים בחודשים שקדמו לפיגוע בבית הדין הצבאי שבמחנה עופר. בפיגוע בחודש יולי נרצחו יוסף סלומון, ילדיו חיה ואלעד ונפצעה רעייתו של יוסף, טובה. לאחר הרשעתו החל של הטיעונים לעונשו של המחבל
הפרקליטות הצבאית דרשה להטיל על המחבל שלושה מאסרי עולם במצטבר על מעשי הרצח ועונש מאסר עולם נוסף בגין הניסיון לרצוח בני משפחה נוספים. שהתביעה הצבאית לא ביקשה עונש מוות למחבל. "מהעדויות שנשמעות כאן היה ניתן ללמוד על הסבל הבלתי נתפס שנגרם למשפחה", אמר נציג התביעה. "הנאשם לא הביע חרטה על מעשיו, אמר שהוא שמח עליהן ותיאר כי הוא חש 'אושר בלתי יתואר'".
דן, אביה של מיכל סלומון, שבעלה אלעד נרצח בפיגוע אמר במהלך הדיון: "אלוהים אסר על אברהם להקריב לו קורבן אדם. והרוצח כאן שלח ידו. רק מוח מעוות ונשמה מושחתת מסוגלת לטבוח משפחה. אנחנו מבקשים ומתחננים על נפש של מי שלא שלחונו, עבור אותן משפחות שלוות שיודעות שאם לא נעצור את גלי הרצח הנוראים גם אותן יעטוף הענן השחור".
אביה של סולומון המשיך בדבריו ואמר כי "לא באנו לבקש נחמה או נקמה. גזר הדין לא ימלא את החלל השחור בחייה של משפחת סלומון. אלא לבקש את מידת הצדק על אלו שנרצחו. ידע כל מי שזומם לרצוח כי לא יצפה לשחרור ולכבוד ולא למות גיבורים. אם בית המשפט לא יטיל עונש מוות אנו מבקשים להטיל עונש חמור ככל הניתן ולמנוע ממנו כל זכות מעבר לזכויות הבסיסיות ביותר". הוא המשיך לתאר בדמעות את גבורתו של אלעד "גילה אומץ לב רב כשהסתער בידיים חשופות על המחבל עד שהוכרע ואפשר למיכל להבריח את הילדים".
שר הביטחון אביגדור ליברמן התייחס הבוקר בדף הפייסבוק שלו לשלב הטיעונים לעונש וכתב כי "גזר דין מוות הוא העונש היחיד ההולם מעשה שפלות שכזה. אני קורא לשופטים להפגין אומץ ולהטיל על המחבל גזר דין מוות. דם יהודי איננו הפקר! אין מקום למחבלים, גם לא בבתי הסוהר", כתב ליברמן.
כתב האישום תוארה השתלשלות האירועים שהובילה לפיגוע: "הנאשם הלך לאורך כביש פנימי המוביל לבתי היישוב עד שהגיע לקרבת שני בתים. הוא הבחין כי הבית שמימין לו חשוך ושקט, ואילו הבית שמשמאלו מואר וממנו בקעו קולות צחוק.
"הנאשם פתח את דלת הכניסה ונכנס כשהוא אוחז בסכין. מיד עם כניסתו לבית, הבחינה בו מיכל, צעקה לילדיה לברוח לקומה השניה והסתגרה עמם באחד מחדרי השינה. הנאשם נעמד מול חיה, אמר 'מה עם אל-אקצא' ודקר אותה בחזה דקירה אחת תוך שהוא דוחף את להב הסכין כולה אל תוך גופה".
לאחר שדקר בגבה את טובה, אם המשפחה, היא החלה לצעוק "מחבל" ונמלטה למעלה. הוא עבר לאב המשפחה יוסף ודקר אותו בבטנו, כשהבן אלעד התנפל עליו וניסה לקחת ממנו את הסכין. אלעד נדקר שלוש פעמים לפני שחטף את הסכין, ואז בעט בו המחבל, דרך על ידו שבר על ראשו קרש חיתוך ודקר אותו בראשו באמצעות סכין נוספת. לאחר ששמט את הסכין הראשונה, הרים אותה המחבל ודקר אותו 12 פעמים. הוא שב ליוסף, ודקר אותו 15 פעמים נוספות. רק אז הוא נורה על ידי א', החייל המתגורר בסמוך ששמע את הצעקות והגיע למקום.
לפי כתב האישום, ההחלטה לבצע את הפיגוע גמלה בלבו של אל-ג'ליל לאחר ששמע על הפיגוע בהר הבית, שבו נהרגו שני שוטרים, ועל התגובה הישראלית שכללה את סגירת המתחם למתפללים. בתחילה הוא תכנן להשתמש בחגורת נפץ או בנשק חם, אך לבסוף בחר בפיגוע דקירה, "למען מסגד אל-אקצא". הוא ביקש מחברתו המתגוררת בעזה לפרסם בשמו צוואה בפייסבוק.
בחודשים שקדמו לפיגוע, נטען, הציע לחברו להקים "חוליה צבאית" שמטרתה לבצע פיגועים נגד מטרות ישראליות, ולרכוש לשם כך אמצעי לחימה. לאחר שלא הצליחו, הוא ביצע את הפיגוע, בניגוד לעצת חברו שביקש להמתין ולבצע "פיגוע טוב יותר". בנוסף, הוא הביע תמיכה בגל הטרור ובפיגועים שבוצעו, וקרא ברשתות החברתיות לבצע פיגועים נגד ישראל.
(עדכון ראשון: 9:30)