היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מסר היום (רביעי) לבג"ץ את עמדתו בנוגע לחוק ההסדרה, ולפיה הוא אינו חוקתי ואין מנוס מלפסול אותו. החוק נועד להסדיר את מעמדם של בתים בשטחים שנבנו על קרקע פרטית של פלסטינים.
"ההסדר שנקבע בחוק הוא הסדר גורף ופוגעני", כתב מנדלבליט, "הנותן עדיפות מוחלטת לזכויות ולאינטרסים של המתיישבים על פני זכויותיהם הקנייניות של בעלי הזכויות במקרקעין באזור, בכל סיטואציה אשר תהיה, תוך התעלמות גורפת מיתר השיקולים הצריכים לעניין. בנוסף, החוק גם יגרום לאפליה חמורה, במישור התוצאתי, כלפי האוכלוסיה הפלסטינית באזור". הוא הוסיף כי החוק גם "מעורר שאלות נכבדות במישור הדין הבין-לאומי".
לדברי מנדלבליט, "החוק נועד לתת מענה למצוקתם של מתיישבים לא מעטים שהתברר כי בתיהם אינם נמצאים בתחומי אדמות מדינה... ולכן עומדים כביכול בפני סכנת פינוי והריסה. אין חולק כי הרצון לתת מענה ראוי לבעיה זו, במקרים שבהם מדובר במתיישבים תמי לב אשר נקלעו לסיטואציה שלא בטובתם, הוא תכלית ראויה. יחד עם זאת, החוק (...) חל גם ביחס למצבים שבהם אין הצדקה לכך, למשל בינוי שנעשה לפני זמן קצר, כאשר המקים מודע במופגן למעמדה הקנייני של הקרקע ופועל ללא היתר כדין. זו אינה תכלית ראויה".
ההסדר המוצע בחוק קובע כי אם נבנו מבנים על קרקע פלסטינית פרטית, תוכל המדינה להפקיע אותם מבעליהם הפלסטינים ללא הסכמתם, תמורתם פיצוי בגובה 125% מערכם. החוק אושר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת בפברואר האחרון, ומיד הוגשו נגדו עתירות לבג"ץ. שופטי העליון הקפיאו את כניסת החוק לתוקף עד לדיון בעתירות.
באופן חריג ביותר, מנדלבליט לא הסכים להגן בבג"ץ על עמדת הממשלה, המיוצגת בהליך על ידי עו"ד פרטי - עו"ד הראל ארנון. בתשובת הממשלה לעתירות, שהוגשה באוגוסט, נכתב כי "עמדת ממשלת ישראל היא כי חוק ההסדרה עומד הן בקריטריונים של המשפט הבינלאומי והן במבחני המשפט הישראלי".
עוד טענה הממשלה בתגובתה כי "החוק למעשה נותן מענה אנושי, מידתי וסביר למצוקה אמתית של תושבים ישראלים שבנו את ביתם בתמיכת גורמים ממשלתיים במהלך השנים, ונותן לבעלי הקרקעות הפלסטיניים אפשרות לקבל תמורה הולמת לזכויותיהם. בכך, למעשה, משפר החוק את מצבם של בעלי הקרקעות ביחס למצב הנוכחי בו הם מצויים ללא קרקע, ללא תמורה וללא אפשרות לבצע עסקאות מכר, זאת בשל חקיקה גזענית של הרשות הפלסטינית המטילה עונש מוות במקרה של מכירת קרקע ליהודים".
מהאגודה לזכויות האזרח, שלום עכשיו ויש דין נמסר בתגובה להודעת היועמ"ש: "בתגובתו מצטרף היועמ"ש לעמדתנו כי מדובר בחוק מנשל, הרומס ברגל גסה את זכות הקניין של הפלסטינים, אלא שהוא מחפש לא רק לפסול את חוק ההסדרה, אלא בד בבד גם להכשיר מהלכים דומים של הפקעה בדרכים חלופיות".