יש פער גדול בין השקט היחסי ששרר הבוקר בקרב הח"כים במפלגת העבודה לבין הרעש הגדול שהתחולל אמש מאחורי הקלעים במשך שעות ארוכות. הכותרות המתפרצות שבישרו שיושב ראש המפלגה אבי גבאי מצהיר ש"השמאל שכח מה זה להיות יהודים" גרמו לרבים בעבודה לשפשף את העיניים ולבדוק אם הם לא מתבלבלים. הציטוט ההיסטורי החד והישיר של ראש הממשלה בנימין נתניהו שנלחש באוזני הרב כדורי ב-1999 פגע כחץ מושחז היטב ישירות בלבם של חברי העבודה, בה בעת שעורר חגיגות גדולות אצל צייצני ימין, שלא המתינו דקה בשביל לצהול "אמרנו לכם".
סערת "כדורי 2" שפרצה אמש באירוע של גבאי באוניברסיטת בן גוריון היא האחרונה בשרשרת התבטאויות שנויות במחלוקת שמעוררות את מזגם וחמתם של בכירים בעבודה בחמשת החודשים שחלפו מאז כבש בסערה את ראשות המפלגה. חודש אחרי שנאלצו לבלוע את ההצהרה של גבאי נגד פינוי התנחלויות בראיון לערוץ 2, הם קיבלו תזכורת נוספת לכך שהוא נטע זר, מדבר בשפה אחרת, אינו באמת בשר מבשרם. "טרפת", "טלטלה", "כולם כמרקחה", היו רק חלק מהביטויים שבהם השתמשו ח"כים בעבודה בשיחות סגורות בשעות הראשונות אחרי הפושים של אתרי החדשות.
עוד בוואלה! NEWS:
גבאי: השמאל שכח מה זה להיות יהודים; אסכים להיות מס' 2 ללפיד
ברקס מתואם לגבאי? כחלון וליברמן הצהירו כי לא יצטרפו לממשלה בראשותו
גבאי בשיחה סגורה: אם החלטתי שמישהו לא במפלגה - הוא לא יהיה
גבאי עצמו התעשת במהרה ופתח בבקרת נזקים: הוא קיים סבב שיחות הרגעה והבהרה לח"כים, בהן הסביר שהציטוט שלו הוצא מהקשרו, שלא הייתה לו כל כוונה להכפיש, שהוא כבר אמר בעבר שהוא סבור שצריך להשקיע בקשר בין השמאל ליהדות, והקפיד להפיץ את סרטון הווידיאו המלא כדי שכולם יבינו את הקונטקסט. "אני שמח שכולם מתעניינים בכנס המדהים שהיה הערב בבאר שבע", כתב בנונשלנט בפייסבוק, אבל מאחורי הביטחון העצמי גם הוא הבין שמדובר באמירה רגישה במיוחד. לא סתם מכה קלה בכנף, כזו שמצריכה ניהול משבר.
נראה שזה עבד: אמיצים מעטים העזו לבקר את גבאי בפומבי, וגם מי שעשה זאת, נזהר מאוד בכבודו תוך כדי. "אני שמאלני, אני יהודי ואין לי בעיית זיכרון", צייץ ח"כ מיקי רוזנטל, וח"כ קסניה סבטלובה השתמשה גם היא בטוויטר כדי לציין "לא, לא שכחנו שום דבר". הבוקר, אחרי סבב שיחות ההרגעה, הטונים כבר נשמעו אחרת. "לקחו משפט אחד מהדברים של גבאי, וזה יותר מורכב", אמרה ח"כ רויטל סוויד בריאיון ברשת ב'. אפילו היריב הפוליטי עמיר פרץ, שהובס על ידי גבאי בפריימריז, הקפיד לשמור על ביקורת ממלכתית. פרץ אמנם ניצל את ההזדמנות לצאת בסבב ראיונות, בהם התגאה בהיותו "איש שמאל" והדגיש שהוא לא מוצא שום סתירה בין ערכי השמאל וערכי היהדות, אבל הוא נמנע מלתקוף את גבאי ישירות או להלום בו. "יש לו את הניתוחים של מי שראה את הדברים מבחוץ, אנחנו רואים אותם מתוך המחנה ויש מקום לדיון עמוק בעניין".
בימים כתיקונם, הסכינים הארוכות המוכרות של העבודה היו נשלפות כדי לנקום במנהיג על פליטת פה שכזו, אך תחת גבאי, נראה שבעבודה ממש מתאמצים לא לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ. קודמיו של גבאי בראשות העבודה יצחק הרצוג ושלי יחימוביץ' יודעים שהם עצמם היו יכולים רק לחלום על כאלה כפפות משי. כשיחימוביץ' שברה ימינה והביעה אהדה להתנחלויות היא הואשמה על ידי השמאל ב"פשע אידיאולוגי" והיא עצמה תקפה בחריפות את הרצוג כ"פוזל לימין" רק בגלל שאמר שמדינה פלסטינית לא אפשרית כרגע; היום היא שתקה, והרצוג הסתפק באמירה אגבית על "ניסוח לקוי". גבאי שובר ימינה בממוצע פעם בשבוע, אבל גם סתיו שפיר, מרב מיכאלי, יוסי יונה ואחרים שנחשבים למייצגים את האגף השמאלי במפלגה לא נוהגים לבקר אותו בפומבי ונשארו גם מחוץ לקלחת האחרונה.
המומנטום שגבאי נהנה ממנו בסקרים שמותיר את המחנה הציוני מעל רף 20 המנדטים, במקביל למגמת ההתחזקות בגוש המרכז שמאל מספק לו בינתיים מטריית הגנה אווירית בסיעה, שמנסה לחרוג ממסורתה המחנאית. "נצטרך להיות סלחנים אם רוצים לנצח", הסביר ח"כ בעבודה את ציפוף השורות. אחרים מצביעים גם על אלמנט מסוים של פחד, כשחלק מהח"כים כבר מסומנים כמועמדים לחיסול. כבר בימיו הראשונים במפלגה, גבאי הצהיר ש"מי שיפריע לי להביא 30 מנדטים אני אזיז אותו", ובעבודה כבר יש לא מעט לחשושים על השמות ברשימה, שכוללת, בין היתר, את זוהיר בהלול ומרב מיכאלי. "כל מי שמקוטלג באגף השמאלי העמוק של המפלגה ימצא עצמו יעד לחיסול", אמר בכיר במפלגה.
את דעתו של גבאי על בהלול "זו הקדנציה האחרונה שלו" - מקורביו דאגו להדליף בחודש שעבר, במה שגורם בעבודה הגדיר כ"ניסיון להעביר מסר לכולם שכדאי להם להתיישר". גם לגבי חוסר ההרמוניה עם מיכאלי גבאי לא הותיר מקום לספקות. בישיבת סיעה לפני מספר שבועות הוא טרח להסתייג מהריאיון מחולל הסערה שנתנה באוסטריה על המשפחות הגרעיניות שלטענתה נערך במגמתיות והוצא מהקשרו - והתלונן ש"הציבור לא מסוגל להבין את העמדות הללו. ארבעה ימים לא עליתי להתראיין כדי שלא אצטרך להגיב על זה".
בסביבתו של גבאי מכחישים מכל וכל כל דיבור על רשימת מסומנים או מחוסלים ובפרקטיקה, בכל מקרה בשלב זה הפריימריז עוד רחוקים. יתרה מכך, במהות גם אם גבאי מסמן למישהו את הדרך החוצה, העבודה היא מפלגה דמוקרטית וההכרעה תהיה בידי המתפקדים.
מי שפותח בחגיגות וצהלות לנוכח כל פליטת פה או פניה ימינה של גבאי הם חברי מרצ כמובן, שעטים על הסחורה השמאלנית שגבאי מתאמץ להתנער ממנה כמוצאי שלל רב, ולפי חלק מהסקרים אפילו מתחילים לקצור מכך פירות, ולא בטוח שגבאי כל כך סובל מההתקפות של זהבה גלאון וחבריה. במסע לכיבוש הקהלים החדשים ולגניבת הבכורה על ראשות הגוש האלטרנטיבי לנתניהו מיאיר לפיד, עימותים אידיאולוגים עם השמאל אפילו משרתים אותו, מחוץ ובתוך המפלגה. כל עוד הסקרים מחייכים, גבאי יכול להמשיך לשבור ימינה, וכולם איתו יחד מתיישרים, אבל אם הם יתחילו לאותת אחרת, הכיוונים השונים אליהם מובילים גבאי וחלק מוותיקי מפלגת העבודה ובכיריה עשויים עוד להוביל להרבה התנגשויות.