היפרדות או הרחבת גבולות: ההצעה הטובה ביותר לשיפור המצב בי-ם

(השר כץ על דחיית ההצבעה על חוק ירושלים, בשבוע שעבר)

"חוק ירושלים-רבתי", "התוכנית להפרדת השכונות הפלסטיניות מירושלים", ו"החוק לשמירה על ירושלים כיהודית ודמוקרטית" הם חלק קטן מרשימה ארוכה של תוכניות שהעלו בחודשים האחרונים שרים וחברי כנסת בקואליציה ובאופוזיציה בניסיון לפתור את בעיית השכונות הפלסטיניות בירושלים. מאז הקמת גדר ההפרדה לפני יותר מעשור, נותקו השכונות מירושלים.

בעירייה, במשטרה ובשאר הרשויות נמנעו מלתת שירותים והן הפכו לאזורים שבהם אין נוכחות משטרתית, רמת פשיעה גבוהה וליקויי תשתית. חלק מההצעות נתקלו במכשול מדיני מול האמריקאים, ואחרות עדיין נמצאות בגיבוש וצפויות לעלות על שולחן הכנסת.

לרגל כנס שהתקיים היום (שלישי) בכנסת תחת הכותרת "מה עושים עם הכפרים הפלסטיניים שסופחו לירושלים?", השרים זאב אלקין (התוכנית להפרדת השכונות מירושלים) וישראל כץ (חוק ירושלים רבתי) ויו"ר סיעת המחנה הציוני ח"כ יואל חסון (החוק לשמירה על ירושלים כעיר בירה יהודית ודמוקרטית) כתבו לוואלה! NEWS למה הצעתם היא הטובה ביותר.

בהצעת חוק להיפרדות מהכפרים הפלסטינים סביב ירושלים ושמירת ירושלים היהודית ודמוקרטית מוצע להציג בתוך חצי שנה מתווה אופרטיבי להצלת צביונה של ירושלים כעיר יהודית ודמוקרטית, על ידי הפרדה בין ירושלים לבין הכפרים הפלסטינים שבמזרחה שסופחו לה בשנת 1967. המטרה העומדת בבסיס המתווה היא העברת הכפרים הפלסטיניים מתחום השיפוט של מדינת ישראל ועיריית ירושלים לשטחי B של הרשות הפלסטינית.

משמעות הדבר היא שמירה על שליטה ביטחונית ישראלית מלאה באזורים אלה, תוך הסרת האחריות האזרחית שנושאת ישראל בעל כורחה לחייהם ולגורלם של מאות אלפי פלסטינים. בנוסף, מתווה זה יאפשר להגדיר מחדש את גבולותיה המוניציפליים של ירושלים באופן שיבטיח רוב יהודי מוצק לדורות הבאים, ריבונות ישראלית מלאה בירושלים ההיסטורית, ושגרת חיים בטוחה לתושביה.

מנהיגי ימין קיצוני כמו זאב אלקין ויואב קיש ימשיכו לשחוק את הקלישאות על "עיר הנצח שחוברה לה יחדיו" בפיהם אבל גם הם יודעים ששועפאט וצור באהר הן לא ירושלים שאליה התפלל עם ישראל אלפי שנים. הפתרון ההזוי של הימין הוא סיפוח והדחקה: גם לצרף את הכפרים הפלסטינים לישראל, בניגוד לאינטרס הישראלי וגם בניגוד לרצונם של התושבים הפלסטינים אשר לא מעוניינים להיות חלק ממדינת ישראל, וגם להדחיק את השקר הגדול של ירושלים המאוחדת.

אני יודע לומר שאין פתרון קסם למצב במזרח ירושלים, מרגע שהטעות הטרגית הזאת נעשתה ונגררת כבר על פני חמישה עשורים, עומדות לפנינו שלוש אפשרויות בלבד: להמשיך ולצקצק על כל פתרון שמוצע מכאן ועד קץ הסכסוך; להצטרף ליוזמות הסיפוח של הימין, לפיהן גם נספח לישראל כ-200 אלף פלסטינים; או שנבחר בפתרון הכי פחות רע, שנגזר מהתבוננות פרגמטית ומפוקחת בבעיה שלפנינו: היפרדות לשלום מהכפרים הפלסטינים שבמזרח ירושלים.

אני מציע יוזמה ישראלית למציאות חדשה בירושלים, אשר תיתן מענה מידי לצורך הביטחוני, תמשיך את מרקם החיים הכלכלי הקיים ובעיקר תיתן תנופה והזדמנות אמיתית לירושלים הישראלית וגם לכפרים הפלסטינים שממזרח לה שיזכו לשדרוג כלכלי תחת שליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית. ומה שנכון לירושלים, נכון לגדה המערבית כולה. אבל ירושלים תחילה. פתרון מידי בירושלים יחזיר את ההסדר המדיני אל קדמת הבמה, לאחר שנוכיח כי ההפרדה חיונית וחיובית עבורנו בירושלים.

ירושלים היא הלב הפועם של ארץ ישראל. שלושת אלפים שנה ייחל עם ישראל לחזרתו לעיר הקודש, לעיר שחוברה לה יחדיו. יובל שנים עם שחרורה של ירושלים ואיחודה מחדש ניצב החשש שבחלוף מספר שנים יעמוד הרוב היהודי בבירה תחת איום. ההתפתחויות הדמוגרפיות והמדיניות השפיעו על מעמדה של העיר והחלה נטישה אל עבר ערי השפלה.

שנים שאני פועל לחיזוקה של ירושלים על ידי קידום חוק "ירושלים רבתי" שבעזרתו נרחיב את גבולות העיר ונחזק את הרוב היהודי בבירתנו. עם אישורו של החוק החשוב, יתווספו לאוכלוסיית ירושלים 150 אלף תושבי גוש עציון, אפרת, בית"ר עילית, גבעת זאב ומעלה אדומים, תוך מתן זכות הצבעה כפולה ושמירת עצמאותם המוניציפלית של היישובים. הסעיף הנוסף בחוק מתייחס לשכונות הערביות הירושלמיות שמעבר לגדר תוך הקמת רשות מוניציפלית נפרדת לשכונות אלו מבלי להוציא אותן מירושלים ולחלק את העיר.

יחד עם חבר הכנסת יואב קיש הגשנו את הצעת החוק, שאינה עוסקת כרגע בנושא הריבונות ובסוגיות מדיניות. דנתי רבות בנושא עם ידידינו האמריקאים שהביעו עניין בקידומו. ראש הממשלה הביע את תמיכתו בחוק ויחד אנו פועלים מול הממשל האמריקני כדי להסביר את ייחודו של החוק ואת חשיבותו לחיזוק מעמדה של ישראל בירושלים. אני משוכנע שבקרוב אוכל להביא להשלמת חקיקת החוק.

זהו החוק היחידי שיאחד את ירושלים ויבטיח את הרוב היהודי בירושלים, מבלי לחלק את ירושלים. ובוודאי שחשיבותו עולה על כל חישוב פוליטי אלקטורלי כזה או אחר.

החוק שיבטיח את הרוב היהודי בבירתנו הוא התשובה הברורה לכל הגורמים בעולם המנסים לערער את זיקתו של העם היהודי לירושלים. הוא יאפשר להחזיר לירושלים את מעמדה כסמל וכליבו של העם היהודי. בדיוק כפי שחזה הנביא ישעיהו: "הרחיבי מקום אהלך, ויריעות משכנותיך יטו - אל תחשכי, האריכי מיתריך, ויתדותיך חזקי - כי ימין ושמאל תפרצי, וזרעך גויים יירש, וערים נשמות יושיבו". הבטחת הרוב היהודי בירושלים היא משימה היסטורית ולאומית ואחת מאבני היסוד של הציונות ועל כולנו לפעול להגשמתה. עם אישורו של חוק "ירושלים רבתי" אהיה שותף, נהיה שותפים כולנו, להיסטוריה יהודית בארץ ישראל.

ירושלים נמצאת במצב של איום דמוגרפי מסוכן. עיר הבירה שלנו מורכבת משכונות יהודיות ומכמה שכונות ערביות, אך ישנן שתי שכונות גדולות במזרח ירושלים ששונות מכל שאר השכונות הערביות בעיר: מחנה פליטים שועפאט וכפר עקב. בעבר התקבלה החלטה להעביר גדר הפרדה בתוך שטחה המוניציפלי של ירושלים שהשאירה את שתי השכונות הללו וכמה כפרים קטנים נוספים מחוץ לגדר. בכך נוצר מצב בלתי אפשרי שבו ישנן שתי שכונות גדולות וכמה כפרים מסביבם שהפכו לשטח הפקר שאף אחד לא שולט בו באמת ושעיריית ירושלים לא יכולה לספק בהם שירותים נאותים, מה שמוביל להמון בעיות בחיי היומיום.

הבעיה הכי גדולה היא שבשכונות אלו ישנה כיום הגירה חופשית בין הרשות הפלסטינית לירושלים כך שההערכות הן שגרים שם בין 100 ל-150 אלף איש כאשר בין שליש למחצית התושבים אינם מחזיקים כלל בתעודת תושב. הנתונים היבשים מראים כי המצב הזה יוצר גידול דמוגרפי מטורף ומסוכן בשכונות הללו וכי נוצר בוודאות איום על הרוב היהודי בירושלים לאורך זמן.

המצב האידאלי היה להעביר את הגדר כמובן מעבר לשכונות הללו אבל כולנו מבינים שזה לא יקרה. לכן אני מציע, מה שהציעו גם רבים וטובים לפניי, להפריד את שתי השכונות האלו מירושלים, מוניציפלית בלבד, בלי לשנות את מעמדן הריבוני. הן יישארו בשטח ריבוני של ישראל ויהפכו למעשה לרשות - או שתי רשויות שונות, מכיוון שאין רצף טריטוריאלי בין השכונות - מוניציפלית ערבית נפרדת.

אותה רשות תוכל לתת מענה של משילות, שלטון, תשתיות ופיתוח ובמקביל תמנע את כרסום הרוב היהודי בירושלים בירתנו מבלי לוותר על ריבונות. זו האפשרות היחידה שיש בידינו היום על מנת לשמור על הרוב היהודי בעיר הבירה שפוחת בכל שנה גם מטעמי הגירה שלילית יהודית מהעיר וסיבות נוספות.

חשוב לי להדגיש, לעולם לא תשמעו אותי מדבר על ניתוק שכונות ערביות במזרח ירושלים והעברתן לשליטת הרשות הפלסטינית. אני מדבר על שכונות ישראליות ערביות שיישארו בריבונות ישראלית בלבד. עלינו להבין שהרצון של השמאל להעביר שכונות ירושלמיות לשליטה של הרשות הפלסטינית במטרה להקים מדינה פלסטינית עתידית הוא אבסורד שיהיה אסון לישראל ואנו נתחרט על כך אם לא נפעל בנושא במהרה.

אל לנו לטמון את הראש בחול. אם לא נטפל באתגר הדמוגרפי בשכונות שמחוץ לגדר בירושלים זו תהיה בכיה לדורות. יצירת שתי רשויות מוניציפליות שיישארו תחת ריבונות יהודית היא הפתרון היחיד שגם ימצב את הרוב היהודי בירושלים וגם יאפשר משילות בשטח ההפקר שנוצר בשכונות אלו.