כשמשאית התופת הקטלנית ביותר בתולדות סומליה התפוצצה ביום שבת האחרון, עבדי עלי איברהים רץ לעבר המכתש שנוצר כמה מטרים מהעסק הקטן למכירת דלק שניהלה אחותה אשה. המשאית התפוצצה בסמוך למכלית דלק, שגרמה לכדור אש ענק. הכביש התמלא בחלקי גופות.
בתקווה שאחותו, אם לשני ילדים שהייתה בהיריון נוסף, רק נפצעה ופונתה על ידי אמבולנס, איברהים חרש את בתי החולים של מוגדישו, הראשון שבהם היה "מדינה", שהוא גם בית החולים הגדול ביותר בבירת סומליה.
"מצאתי גופות רבות, פצועים, חלקי גופות וגופות שרופות שהיו מכווצות באופן מחריד. היא לא הייתה שם", סיפר לסוכנות הידיעות "רויטרס" בעודו יושב שפוף על ספסל. במשך יומיים הוא נאחז בתקווה שאחותו, בת 44, שרדה איכשהו את הפיגוע הכפול, שבו נהרגו כ-300 בני אדם המתקפה הקשה ביותר בתולדות סומליה.
לקריאה נוספת בנושא
מבנים קרסו: לפחות 231 הרוגים בפיצוץ משאית תופת בבירת סומליה
הפיגוע היה דומה לאלו שעליהם קיבל אחריות ארגון א-שבאב המסונף לאל-קאעדה, אולם הוא טרם עשה זאת אחרי המתקפה ביום שבת. לפי חלק מההערכות, ייתכן שהמטרה המקורית הייתה מבני ממשל סמוכים, אך הפצצה התפוצצה מוקדם מדי.
כשהוא עובר מבית חולים אחד למשנהו, איברהים חש בחילה מערימות הגופות החרוכות, והתייסר במקביל מהאפשרות הקלושה שאחותו והעובר שלה הצליחו לשרוד ועתה זקוקים לעזרתו. לבסוף, הוא שב למקום שבו מכרה אחותו דלק.
"שלושה מטרים מהמקום שבו היא ישבה, ראיתי חול שחור שנגרם מפיצוץ משאית התופת. יכולתי לראות שקים לאורך הכביש, שאליהם הכניסה המשטרה איברי גוף, ראשים וצלעות", אמר איברהים. "ראיתי את היד שלה על אבן מתחת לעץ. זאת הייתה היד שלה והטבעת שלה הייתה על אחת האצבעות". איברהים לקח את היד לאמו המבוגרת. הוא אמר כי היא בכתה כה חזק, עד שמילותיה הראשונות לא היו מובנות לקרובי המשפחה שהתאספו סביבה. "היא נגעה ביד שלוש פעמים ואמרה: 'זאת היד של הבת שלי, אני בטוחה. זאת הטבעת שלה. לך וקבור אותה'".
"שאלתי אנשי דת כיצד אני קובר יד"
עם התבהרות היקף המתקפה הורה נשיא סומליה מוחמד עבדאללהי מוחמד על שלושה ימי אבל, רופאים התחננו לתרומות דם וצוותי ההצלה שפעלו מסביב לשעון כדי להציל את הגופות מצאו זמן להתחיל להעביר את הגופות לחדרי המתים. הלוויות המוניות של גופות שלא ניתנות לזיהוי החלו, כשהגופות המושחרות עטופות בסדינים לבנים. ייתכן שאחת מהן הייתה אשה, מה שיצר לאיברהים ולילדיה של אחותה מנישואיה הראשונים בעיה חדשה. האם הם יכולים לקיים הלוויה ליד מבלי למצוא את הגופה?.
"שאלתי אנשי דת רבים כיצד אני קובר יד", אמר. "חלק אמרו כי יש לקיים תפילות לפני. אחרים התנגדו לרעיון שלי ואמרו כי אפשר להתפלל על איבר גוף. לבסוף, שטפתי את היד, עטפתי אותה בבד לבן וקברתי אותה".
זוהי דילמה שהופכת ליותר ויותר נפוצה. א-שבאב משתמש בפצצות שעוצמתן רק גדלה. לפי ארגון Sahan Research, שמבוסס בניירובי, בשנה שעברה נהרגו 723 איש ב-395 מתקפות שכללו פצצות, זאת בהשוואה ל-193 הרוגים ב-265 מתקפות ב-2015. גם בשנה זו, ככל הנראה, יירשם שיא עגום חדש במדינה שבמזרח אפריקה, שנקרעת ממלחמת אזרחים מאז 1991. לפי הארגון, 40% מאלו שנהרגו בשנה שעברה ויותר ממחצית מהפצועים היו אזרחים.
ההתקוממות הג'יהאדיסטית שהחלה ב-2007 הלכה ואיבדה מאחיזתה מאז שחרור מוגדישו ב-2011, אך הארגונים הקיצוניים עדיין מסוגלים לבצע מתקפות קטלניות.
איברהים אמר כי בתחילה הוא נחרד כשראה את היד של אשה, אבל הוא שמח למצוא אותה. "אני מרוצה מאחר שאני יודע שאחותי מתה", אמר. "יש הרבה אנשים שלא מצאו אפילו פיסה אחת מיקיריהם הנעדרים".