"ארגון אונסק"ו נחטף" - כך אומר בראיון בלעדי לוואלה! NEWS רון פרושאור, שגריר ישראל באו"ם לשעבר, דיפלומט מוערך, וכיום ראש מרכז אבא אבן ליחסי חוץ במרכז הבינתחומי. "כל ארגון האו"ם נחטף, על סוכנויותיו, אבל יש מקרים שבהם זה בולט במיוחד כאשר ערב הסעודית נמצאת בוועדה לזכויות האישה, כאשר סוריה ואיראן נמצאות במועצה לזכויות האדם זה בולט במיוחד. אבל באונסק"ו החלה הקצנה מהירה ובנקודה ברורה: כשהארגון קיבל את פלסטין במעמד מדינה. מאז החלו הצהרות כדוגמת 'קבר רחל הוא מסגד', ושלעם היהודי אין זיקה לירושלים".
ואולי יש כאן תגובת ריאקציה, שאלתי את השגריר פרושאור? הרי במשך מאות שנים המערב כפה את ערכיו על העולם, כבש את העולם, כעת באות מדינות בעולם ואומרות אנחנו הרוב, לא אירופה. הרוב במספר מדינות, במספר תושבים, בכלכלה ואנחנו מתקוממים כנגד קולוניאליזם והפוסט קולוניאליזם המתנשאים, הבוזזים?
"בהחלט", אומר פרושאור. "ישראל היא לעתים רק נזק נילווה במאבק הזה. הסתכל מה קורה האו"ם נוסד על ידי 52 מדינות. כיום יש בארגון 193 מדינות, כש-87 מתוכן מוגדרות בלתי דמוקרטיות ע"י האו"ם עצמו. יש כאן מאבק ערכים, וכן, דמוקרטיה היא חשובה. זכויות אדם הן חשובות. האו"ם הוקם על יסוד ערכים שלא תמיד הוא עמד בהם, כמובן, אבל הם היו בבסיסו. כך למשל מטרתו המוצהרת של אונסק"ו היא לתרום לשלום ולביטחון על ידי קידום של שיתוף פעולה בינלאומי בתחומים של חינוך, מדע ותרבות, מתוך שאיפה להנחיל ברחבי העולם רגש של כבוד כלפי ערכי הצדק, שלטון החוק, האדם והחירויות הבסיסיות שהוכרזו בהצהרת האו"ם, אבל הייתה עליו השתלטות עויינת".
הארגון מוכר לנו מרשימת אתרי המורשת שהוא מפרסם, ושישראל בהחלט גאה כשאתרים ישראליים נמצאים בה אבל עוסק בחינוך, מדע, תרבות. וכעת החליטה ארצות הברית לפרוש מהארגון עקב ההטייה האנטי ישראלית. האם הפרישה תשנה משהו?
" היא בהחלט תערער את הלגיטימציה שלו. כרגע אמנם אינני רואה מדינות אחרות שילכו בעקבות ארצות הברית, אלא אם יתקבלו עוד החלטות הזויות, אבל הפרישה האמריקנית משמעותית. בכל פעם אנו שומעים את הטיעון שאולי עדיף לא לפרוש כדי להשפיע מבפנים אבל זה לא עובד. הרוב האוטומטי האנטי מערבי פועל תמיד".
עיתוי הדרמה באונסק"ו, כמו גם ההודעה האמריקנית על פרישה אבל לא מיד, אלא בסוף 2018 אינם מקריים, כמובן. בימים אלה מתנהל מאבק צמוד על זהות המזכ"ל הבא של אונסקו, ולמעשה וושינגטון מאותתת שהיא ממתינה לראות מי יהיה המנכ"ל, מה יהיו ערכיו ובהתאם לכך תחליט אם להמשיך בתהליך.
"היושב ראש בא מאיראן", אומר פרושאור. "ראה מי המועמדים המובילים למזכ"ל חמאד בין עבודל עזיז אל קווארי מקטאר, מדינה תומכת טרור שקנתה את המונדיאל ורוצה לקנות גם את אונסק"ו, מושירה קטאב המצריה הרוצה להשליט את חוק השריעה ואודרי אזולאי מצרפת, ביתו של אנדרה אזולאי, היועץ היהודי המיתולוגי למלך מרוקו. ערב הסעודית נאבקת בקטאר אבל כמובן מסיבותיה היא, ולא מאהבת ישראל. ואם קטאר עומדת בראש ארגון אונסק"ו יש בעיה לערכים האוניברסליים. לא המערביים בהכרח הודו דמוקרטיה ואינה מערבית, ובנושא הזה ישראל אינה מרכז הסיפור, אלא מהות אונסק"ו, מהות האו"ם".
וזה מעלה שאלה אחרת ראש הממשלה נתניהו מצהיר שאירופה היא בעצם העבר. שישראל פורצת למחוזות מדיניים חדשים, באפריקה, באסיה, בעולם הערבי הסוני, הודו כמובן ועוד. ובהחלט יש הצלחות אבל, במישור הדיפלומטי הגלוי, בכל הצבעה במוסדות הבין לאומיים ידידות ישראל החדשות, לכאורה, מצביעות נגדנו, ואנו נוזפים במדינות אירופה.
פרושאור: "יש התקרנפות אירופית. ראיתי את זה פעם אחר פעם באו"ם. בסוגיות לא פוליטיות, כמו פיתוח בר קיימא, או ייצוג נשים. גם אירופה צריכה להתעשת במאבק הזה, שהוא בסופו של דבר מאבק על ערכים. יש כעת יצירה של נראטיבים שקריים. של פייק ניוז בעצם פייק ערכים, המקבלים גושפנקא בחסות היוקרה של האו"ם. ואת זה ארצות הברית רוצה לשנות. ואם מדינות נוספות ילכו בעיקבותיה, לא יהיו חלק מתהליך הלגיטימציה של השקרים, התהליך יאבד מתוקפו".
השיחה מתנהלת שעות ספורות לפני ההצהרה של הנשיא טראמפ בדבר הסנקציות על איראן. לדברי פרושאור, "הסכם הגרעין כפי שהתקבל גרוע מכמה בחינות. סעיף השקיעה אומר שבעוד כעשור איראן תהיה חופשיה למדי. ההסכם לא דן בנושא הטילים, או הטרור והשפעת איראן במזרח התיכון. וכמובן כבר כעת איראן מתבוננת בצפון קוריאה ורואה איך רפיסות רצופה של ממשלים הביאה אותה למצב שבו היא מעצמה גרעינית. לגיטימי לחלוטין לנסות ולשפר את ההסכם".
גם פרושאור יודע שההסכם לא יבוטל שאר המדינות החתומות עליו סין רוסיה והאיחוד האירופי לא יבטלו אותו, ואיראן כבר הודיעה שאם יוטלו עליה סנקציות היא תראה בהסכם הסכם שבוטל. הסכנה היא לקבל את הרע בכל העולמות: שמבחינת המערב והעולם ההסכם בתוקף ואיראן מקבלת את ההטבות הכרוכות בכך ומבחינת טהראן ידיה אינן כבולות עוד.
"האינטרס הלאומי הישראלי הוא לחזק את ההסכם", מסכם השגריר פרושאור. לשנות בו כמה סעיפים, את סעיף השקיעה אבל לא רק. וכיוון שמדובר במשא ומתן, תחום שבו האיראנים בלשון המעטה אינם חלשים ומבינים היטב שניתן להגיע, אולי, להבנות שישפרו את ההסכם, לטובת ישראל, לטובת העולם".