וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פרס נובל מוכתם בדם: לוחמת החופש שהפכה למשרתם של גנרלים אכזרים

6.10.2017 / 9:58

אונג סן סו צ'י הייתה במשך שנים ארוכות סמל הדמוקרטיה וזכויות האדם, כשנאבקה בחונטה בבורמה. ואולם, מורשתה של מי שהפכה למנהיגת המדינה הולכת ומתפוגגת לנוכח שתיקתה מול רצח העם של המיעוט המוסלמי בידי הצבא, שנותר הכוח החזק במדינה הבודהיסטית

צילום: רויטרס, עריכה: ורד לידני

מעטים האישים שיכולים להתגאות בארון פרסים בינלאומיים מעוטר כמו זה של אונג סן סו צ'י. פרס נובל לשלום, פרס סחרוב לזכויות אדם ומדליות של הקונגרס ושל נשיא ארצות הברית הן ההוקרה שקיבלה על מאבקה הלא אלים במשטר צבאי אכזרי בארצה בורמה, שהתעלם מרצון הרוב וכלא אותה למשך כ-15 שנה במעצר בית אחרי שניצחה בבחירות דמוקרטיות.

הפרסים הוברקו כשמפלגתה, הליגה הלאומית לדמוקרטיה, גרפה ניצחון סוחף בבחירות הדמוקרטיות הראשונות זה רבע מאה, שהתקיימו לפני כשנתיים. דומה היה שמיאנמר עלתה על המסלול המואץ לדמוקרטיה, ופגישתה המרגשת של סו צ'י עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה הסתכמה בהסרת חלק ניכרת מהסנקציות שהוטלו על ארצה במרוצת השנים.

למרות התקווה לתחילתו של עידן חדש, הסדקים בתדמית החדשה של המדינה הבודהיסטית התגלו מהר מאוד. חוקת המדינה, שהתקבלה על ידי הצבא במטרה לשמור על כוחו גם אם לכאורה ירד מעל כס השלטון, מונעת מסו צ'י לשמש נשיאה מאחר שבעלה וילדיה לא נולדו במדינה. זהו סעיף שנתפר היטב למידותיה, כך שבפועל היא נאלצת לשאת את תפקיד שרת החוץ של המדינה.

אנג סן סו צ'י מנהיגת מינמאר בנאום על מצבם של פליטי הרוהינגה, 19 בספטמבר 2017. רויטרס
לא מזכירה את הרוהינגיה בשמם. סו צ'י בנאומה בפרלמנט בחודש שעבר/רויטרס

היא אמנם נחשבת למנהיגת מיאנמר, אך לובשי המדים לא ויתרו על ליטרות הבשר שלהם. לגנרלים עדיין שמורים כרבע ממושבי הפרלמנט, כך שלא ניתן לשנות את החוקה ללא הסכמתם, והם מחזיקים בעמדות מפתח במשטר - משרד הביטחון, המשרד לביטחון הפנים והמשרד לביטחון הגבולות. מפקד הצבא אינו כפוף לאף אחד, ואין בידי הממשלה האזרחית את הסמכות להדיחו כפי שקורה במדינות בעלות שלטון חוק תקין.

כך שבשטח, ניהול העניינים השוטפים של המדינה אולי נתון בידי סו צ'י ומפלגתה, אך כוחות הביטחון נותרו אחראים על "הגנת המולדת". וזו, לשיטתם, מותקפת על ידי טרוריסטים שצמחו בקרב "מהגרים מבנגלדש" - המונח שבאמצעותו מתארת מיאנמר את קבוצת הרוהיניגיה, מיעוט מוסלמי המתגורר בצפון-מערב המדינה ונתון לרדיפה רבת עשורים מצד הרשויות.

אישה מתאבלת על בנה הפעוט שטבע בדרך לבנגלדש כאשר נימלטו ממיאנמר, בנגלדש, 14 בספטמבר 2017. רויטרס
כחצי מיליון רוהינגים נמלטו בחודש וחצי. אם מחזיקה את בנה המת, לאחר שנמלטה ממיאנמר/רויטרס

רדיפת הרוהינגיה השתלטה על השיח העולמי בחודש וחצי האחרון, אחרי שמתקפה על כוחות הביטחון במדינת המחוז ראקין הציתה קמפיין אכזרי נגד הרוהינגיה, שמתואר על ידי האו"ם וארגוני זכויות אדם כטיהור אתני. מסו צ'י ציפו רבים לגנות בקול ברור ורם את הזוועות המבוצעות נגד המיעוט המוסלמי, שכוללות שריפת כפרים ואונס שיטתי. חצי מיליון איש נמלטו בפרק הזמן הזה לבנגלדש השכנה, שכבר מארחת בשטחה מאות אלפי פליטים מקרב הרוהינגיה מסבבי אלימות קודמים.

האחרון שבהם פרץ באוקטובר, אז החלו להצטבר האכזבה והזעם על סו צ'י, שדגלה במאבק לא אלים בסגנונם של מהטמה גנדי ושל מרטין לותר קינג בתקופה שבה נאבקה בשלטון הצבאי.

seperator

חייה של סו צ'י שילבו מיום הולדתה צבא ודיפלומטיה. אביה היה אונג סן, גנרל בכיר וממובילי מאבק העצמאות של בורמה מבריטניה, שנרצח בידי חמושים שתמכו ביריב פוליטי חודשים ספורים לפני הקמת המדינה. אמה הייתה קן-צ'י, שגרירת בורמה בהודו ובנפאל. סו צ'י הצטרפה לאמה בניו דלהי, שהייתה לתחנה הראשונה בחייה הבינלאומיים. היא עברה לבריטניה, השלימה לימודי תואר שני בפילוסופיה, מדע המדינה וכלכלה באוניברסיטת אוקספורד. משם היא התמקמה בניו יורק, כשעבדה במשך שלוש שנים באו"ם. היא הכירה את בעלה לעתיד, ד"ר מייקל אריס הבריטי, דרך התכתבויות ולזוג נולדו שני ילדים בבריטניה.

אל מולדתה שבה ב-1988 עם מטען בינלאומי רב, אחרי שלושה עשורים שבהם התחנכה על ערכי זכויות אדם ודמוקרטיה. החזרה הייתה אישית בתחילה - אמה גססה מסרטן - אך היו אלו ימים שבהם הרימו ההמונים את ראשם וזעקו נגד הדיקטטורה הצבאית. לכתו של הדיקטטור הוותיק נה וין ביולי אותה שנה לא ריצתה את העם, ומאות אלפים יצאו לרחובות ודרשו בחירות חופשיות. סו צ'י קיבעה את מעמדה כאחת ממנהיגות המאבק, בין היתר בזכות נאום שנשאה בפני כמיליון איש בבירה, ובו הזכירה את אביה כהצדקה למען שינוי המשטר הכושל.

נאום המחאה של סו צ'י ב-1988

לצבא, לעומת זאת, היו תכניות אחרות. כוחות הביטחון דיכאו באכזריות את המחאה, אלפים נהרגו ומועצת המדינה לשלום ולפיתוח - שם מכובס לחונטה - כבשה את השלטון. היא הבטיחה בחירות חופשיות, ובהן זכתה סו צ'י ברוב מוחץ של 80% - אך התוצאות מעולם לא כובדו. היא הוכנסה למעצר בית, ומיד הפכה לסמל למען הדמוקרטיה בעולם, שבאותן שנים נראה היה שהולך בכיוון זה, עם התפרקות ברית המועצות והגוש המזרחי.

אחרי 15 שנות מעצר בית, שבמהלכן סירבה להצעות החונטה לבקר את בעלה החולה בבריטניה מחשש שלא יאפשרו לה לחזור, סו צ'י שוחררה סופית בתחילת העשור לנוכח סנקציות מערביות קשות. בתו של מייסד האומה האיצה את השלמת משימתה, השגת דמוקרטיה בבורמה, ששינתה את שמה למיאנמר.

היא החלה להסתובב בעולם בשאיפה לשפר את תדמיתה של ארצה, שנחשבה למצורעת בקהילה הבינלאומית, וההתרגשות הייתה בשיאה בבחירות בנובמבר 2015. מפלגתה גרפה רוב עצום, והגנרלים לא התערבו וכיבדו את התוצאות. מיאנמר הייתה נראית בדרך הנכונה.

נותרה דוממת מול שריפת כפרים ואונס שיטתי

המשבר הביטחוני הראשון הוכיח עד כמה הוויתורים שעשה הצבא היו מצג שווא. הרטוריקה כלפי הרוהינגיה לא השתנתה, והיחס אליהם נותר כאל מהגרים בנגלים. מאחר שהם אינם חלק מעשרות הקבוצות האתניות המוכרות במיאנמר, המיעוט המוסלמי משולל זכויות. טרף קל לכוחות הביטחון, ולחמושים בודהיסטים שמקבלים יד חופשית.

אלו וגם אלו, לפי ארגוני זכויות אדם ועדויותיהם של פליטים, שרפו כפרים על יושביהם, ירו ללא אבחנה באזרחים, אנסו בשיטתיות נשים והותירו אדמה חרוכה באזורי המחיה של הרוהינגיה. הגישה של צוותי בדיקה עצמאים לאזור הסכסוך הוגבלה, מה שמקשה מאוד על איסוף המידע ומאפשר לממשל ולצבא לדבוק בגרסאות מפוקפקות.

עמדותיהם של מפקדי הצבא, ובראשם הרמטכ"ל רב-העוצמה שמתנהל כמו מנהיג המדינה, לא הפתיעו, אך התיישרותה של סו צ'י עם הנרטיב המתקרבן ולפיו מדובר בלחימה לגיטימית נגד טרוריסטים הותירה טעם מר בפה. לא כך ציפו שתנהג אבירת זכויות האדם, בוגרת אוקספורד היוקרתית, שהחליטה להסיר את דיוקנה מקירות האוניברסיטה אחרי כ-20 שנה שבמהלכן עיטרה אותם. גם מועצת העיר צפויה לבטל את תואר הכבוד שהעניקה למנהיגת מיאנמר.

מנהיג החונטה של מיאנמר בביקור בישראל, ספטמבר 2015. פייסבוק, צילום מסך
עדיין שולט במדינה. מפקד צבא מיאנמר עם הרמטכ"ל איזנקוט, 2015/צילום מסך, פייסבוק

אוקספורד לא היחידה. בדאבלין, בירת אירלנד, שוקלים לקחת ממנה את אות החירות של העיר, ומאות אלפים חתמו על עצומה הקוראת לביטול זכייתה של סו צ'י בפרס נובל לשלום. לפחות שישה זוכי עבר, בהם דזמונד טוטו הדרום אפריקני ומלאלה יוספזאי הפקיסטנית, דחקו בה לדבר בקול ברור נגד הטיהור האתני המתחולל בשטחה. אך לשווא.

בנאומה הראשון בחודש שעבר מאז שפרץ המשבר, סו צ'י אמנם גינתה את האלימות, אך לא התייחסה מפורשות לטענות על רצח עם אפשרי שמבצעים כוחות הביטחון בארצה, בדברים שאולי ליבו עוד יותר את הביקורת ההולכת וגוברת נגדה. "זה היה קצת כמו שילוב של שקרים והאשמת הקורבן", אמרו באמנסטי.

להגנתה של סו צ'י, יש המזכירים את העובדה שכוחו של הצבא עדיין מרחף מעליה ואין הרבה שהיא יכולה לעשות. ואולם, תקופת הסלחנות כלפיה מתפוגגת במהירות. אם בעבר הייתה סבלנות כלפי השינוי ההדרגתי של מיאנמר, התחושה שכעת הוא נעצר. שלטון אזרחי, סמי-דמוקרטי, שאינו יכול להטיל מרות כלשהי על הצבא, אינו עולה בקנה אחד עם התקוות שתלו בכלת נובל לשלום - אבל אולי כאן נעוצה הבעיה.

גם הבודהיסטים סובלים

הטינה כלפי הרוהינגיה, הנתפסים כייבוא זר של הקולוניאליזם הבריטי, מושרש היטב בקרב האוכלוסייה הבודהיסטית, המונה 90% מכלל 50 מיליון התושבים. אלו רואים ברוהינגיה, אחת מתוך כמה קבוצות מוסלמיות במדינה אך כזו המונה רק כ-1.1 מיליון איש, סכנה לזהות הלאומית. סו צ'י, כך נראה, אינה שונה מבחינה זו.

בהתייחסותה לעימותים האלימים במדינת ראקין, היא ציינה כי גם בודהיסטים רבים סובלים ואין זו מנת חלקה של קבוצה אחת בלבד. מציאת קבר אחים של עשרות בודהיסטים באזור הקרבות רק חיזקה את האתוס הצבאי, שרואה ברוהינגיה - צאצאים של מוסלמים ילידי האזור ותושבי אזור הודו ובנגלדש של היום - גיס חמישי.

סו צ'י רק אומרת את מה שרוב האזרחים חשים. האירועים האחרונים רק חיזקו את מעמד הצבא, שנתפס כמי שמגן על האומה מפני טרוריסטים מסוכנים. הלחץ הבינלאומי אמנם גרם למנהיגת המדינה לבטל את השתתפותה בעצרת הכללית של האו"ם, אך טרם נראו ניצני השפעה בתוך ארצה שלה.

וכך, אם לא תפעל בדרך כלשהי בעתיד הנראה לעין, גם אם בכלים המוגבלים שעומדים לרשותה, מורשתה של סמל הדמוקרטיה תוכתם בדם, והיא תיזכר כמי שהפכה למשרתם של גנרלים אכזריים ותאבי שררה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully